נמל אשדוד יבוא יצוא
צילום: דוברות נמל אשדוד

ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל

רשות החברות ביקשה להוציא מכרז על רציף 25 בנמל אשדוד, שכיום לא נמצא בשימוש, אבל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, כבר פנה לאוצר בבקשה לתת אותו לעובדי הנמל ללא מכרז; מה עומד מאחורי ההחלטה ומי עלול להפסיד מזה?

רוי שיינמן | (2)

חנ"י (חברת נמלי ישראל) דוחפת לתת את רציף 25 בנמל אשדוד לעובדי הנמל ללא מכרז. הרציף, שממוקם בחלקו הצפוני של הנמל, לא נמצא בשימוש היום והוא יושב על שטח של 60 דונם עם אורך רציף של 350 מטר. הליכה למכרז על הרציף הייתה צפויה להכניס אליו מפעיל חיצוני שהוא לא נמל אשדוד, כמו למשל חברת מספנות ישראל -1.67%   שכבר מנהלת בהצלחה רציף פרטי בנמל חיפה, אך ככל הנראה הרציף יינתן לנמל אשדוד ללא מכרז.


את ההחלטה לתת את הרציף לעובדי הנמל קיבלה שרת התחבורה מירי רגב כבר לפני תקופה ארוכה, ועכשיו חנ"י בניהולו של טיקו גדות, שהיא בעצם הבעלים של כלל שטחי הנמלים בארץ, העבירה פנייה למשרד האוצר למתן הרציף לעובדי הנמל ללא מכרז. ההערכות הן שוועד עובדי נמל אשדוד הפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים. לא מעט גופים כבר התנגדו למהלך. רשות החברות הממשלתיות וגם אוריאל לין, מי שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר, כבר הביעו התנגדותם למהלך. לדבריהם, אי הליכה למכרז על הפעלת הרציף עלולה להוות פגיעה בתחרות, שבסופו של דבר תפגע בצרכן הקצה.


סך המטען שנפרק בנמלי ישראל בשנה מגיע ל-60 מיליון טון בשנה, כאשר 30% ממנו הוא מטען כללי הכולל בעיקר ברזלים ומתכות. מתוך המטען הכללי, 70% נפרק בנמל חיפה ו-30% נפרק באשדוד.


מספנות ישראל, שמפעילה כאמור נמל פרטי בחיפה, מובילה ביעילות הפריקה כאשר במחצית הראשונה של 2024, היא פרקה בקצב של 104 טון לשעה, פי 2 מקצב הפריקה בנמל אשדוד באותה תקופה.



ההכנסות במגזר הנמל של חברת מספנות ישראל ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. בנוסף, בתחילת החודש הוסרה מעליה ההנחיה שהגבילה אותה לשינוע של עד 9% מהיקף המטענים בנמל חיפה, וכיום לא חלה עליה כל הגבלה בנושא.


נמל מספנות ישראל
קרדיט: מספנות ישראל

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחיתות 27/01/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    מדינה מושחתת שוב פעם נכנעים לוועדי עובדים ודופקים את הצרכן
  • החיים 27/01/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מעודד וחי משחיתות ושלמוניםכך מתחזקים גואלציהכך הגענו ל 7.10.23וככה נמשיך בהרס המדינה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.