ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל
רשות החברות ביקשה להוציא מכרז על רציף 25 בנמל אשדוד, שכיום לא נמצא בשימוש, אבל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, כבר פנה לאוצר בבקשה לתת אותו לעובדי הנמל ללא מכרז; מה עומד מאחורי ההחלטה ומי עלול להפסיד מזה?
חנ"י (חברת נמלי ישראל) דוחפת לתת את רציף 25 בנמל אשדוד לעובדי הנמל ללא מכרז. הרציף, שממוקם בחלקו הצפוני של הנמל, לא נמצא בשימוש היום והוא יושב על שטח של 60 דונם עם אורך רציף של 350 מטר. הליכה למכרז על הרציף הייתה צפויה להכניס אליו מפעיל חיצוני שהוא לא נמל אשדוד, כמו למשל חברת מספנות ישראל -0.55% שכבר מנהלת בהצלחה רציף פרטי בנמל חיפה, אך ככל הנראה הרציף יינתן לנמל אשדוד ללא מכרז.
את ההחלטה לתת את הרציף לעובדי הנמל קיבלה שרת התחבורה מירי רגב כבר לפני תקופה ארוכה, ועכשיו חנ"י בניהולו של טיקו גדות, שהיא בעצם הבעלים של כלל שטחי הנמלים בארץ, העבירה פנייה למשרד האוצר למתן הרציף לעובדי הנמל ללא מכרז. ההערכות הן שוועד עובדי נמל אשדוד הפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים. לא מעט גופים כבר התנגדו למהלך. רשות החברות הממשלתיות וגם אוריאל לין, מי שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר, כבר הביעו התנגדותם למהלך. לדבריהם, אי הליכה למכרז על הפעלת הרציף עלולה להוות פגיעה בתחרות, שבסופו של דבר תפגע בצרכן הקצה.
סך המטען שנפרק בנמלי ישראל בשנה מגיע ל-60 מיליון טון בשנה, כאשר 30% ממנו הוא מטען כללי הכולל בעיקר ברזלים ומתכות. מתוך המטען הכללי, 70% נפרק בנמל חיפה ו-30% נפרק באשדוד.
מספנות ישראל, שמפעילה כאמור נמל פרטי בחיפה, מובילה ביעילות הפריקה כאשר במחצית הראשונה של 2024, היא פרקה בקצב של 104 טון לשעה, פי 2 מקצב הפריקה בנמל אשדוד באותה תקופה.
- השביתה בנמל אשדוד מקפיצה את מספנות ישראל ב-6%
- משבר חדש בענף הרכב - מגבלות על פריקת כלי רכב בנמלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות במגזר הנמל של חברת מספנות ישראל ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר
ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. בנוסף, בתחילת החודש הוסרה מעליה ההנחיה שהגבילה אותה לשינוע של עד 9% מהיקף המטענים בנמל חיפה,
וכיום לא חלה עליה כל הגבלה בנושא.

- 1.שחיתות 27/01/2025 08:03הגב לתגובה זומדינה מושחתת שוב פעם נכנעים לוועדי עובדים ודופקים את הצרכן
- החיים 27/01/2025 08:30הגב לתגובה זונתניהו מעודד וחי משחיתות ושלמוניםכך מתחזקים גואלציהכך הגענו ל 7.10.23וככה נמשיך בהרס המדינה
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.25% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
