ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל
רשות החברות ביקשה להוציא מכרז על רציף 25 בנמל אשדוד, שכיום לא נמצא בשימוש, אבל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, כבר פנה לאוצר בבקשה לתת אותו לעובדי הנמל ללא מכרז; מה עומד מאחורי ההחלטה ומי עלול להפסיד מזה?
חנ"י (חברת נמלי ישראל) דוחפת לתת את רציף 25 בנמל אשדוד לעובדי הנמל ללא מכרז. הרציף, שממוקם בחלקו הצפוני של הנמל, לא נמצא בשימוש היום והוא יושב על שטח של 60 דונם עם אורך רציף של 350 מטר. הליכה למכרז על הרציף הייתה צפויה להכניס אליו מפעיל חיצוני שהוא לא נמל אשדוד, כמו למשל חברת מספנות ישראל 1.53% שכבר מנהלת בהצלחה רציף פרטי בנמל חיפה, אך ככל הנראה הרציף יינתן לנמל אשדוד ללא מכרז.
את ההחלטה לתת את הרציף לעובדי הנמל קיבלה שרת התחבורה מירי רגב כבר לפני תקופה ארוכה, ועכשיו חנ"י בניהולו של טיקו גדות, שהיא בעצם הבעלים של כלל שטחי הנמלים בארץ, העבירה פנייה למשרד האוצר למתן הרציף לעובדי הנמל ללא מכרז. ההערכות הן שוועד עובדי נמל אשדוד הפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים. לא מעט גופים כבר התנגדו למהלך. רשות החברות הממשלתיות וגם אוריאל לין, מי שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר, כבר הביעו התנגדותם למהלך. לדבריהם, אי הליכה למכרז על הפעלת הרציף עלולה להוות פגיעה בתחרות, שבסופו של דבר תפגע בצרכן הקצה.
סך המטען שנפרק בנמלי ישראל בשנה מגיע ל-60 מיליון טון בשנה, כאשר 30% ממנו הוא מטען כללי הכולל בעיקר ברזלים ומתכות. מתוך המטען הכללי, 70% נפרק בנמל חיפה ו-30% נפרק באשדוד.
מספנות ישראל, שמפעילה כאמור נמל פרטי בחיפה, מובילה ביעילות הפריקה כאשר במחצית הראשונה של 2024, היא פרקה בקצב של 104 טון לשעה, פי 2 מקצב הפריקה בנמל אשדוד באותה תקופה.
- השביתה בנמל אשדוד מקפיצה את מספנות ישראל ב-6%
- משבר חדש בענף הרכב - מגבלות על פריקת כלי רכב בנמלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות במגזר הנמל של חברת מספנות ישראל ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר
ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. בנוסף, בתחילת החודש הוסרה מעליה ההנחיה שהגבילה אותה לשינוע של עד 9% מהיקף המטענים בנמל חיפה,
וכיום לא חלה עליה כל הגבלה בנושא.
- 1.שחיתות 27/01/2025 08:03הגב לתגובה זומדינה מושחתת שוב פעם נכנעים לוועדי עובדים ודופקים את הצרכן
- החיים 27/01/2025 08:30הגב לתגובה זונתניהו מעודד וחי משחיתות ושלמוניםכך מתחזקים גואלציהכך הגענו ל 7.10.23וככה נמשיך בהרס המדינה
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
