ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל
רשות החברות ביקשה להוציא מכרז על רציף 25 בנמל אשדוד, שכיום לא נמצא בשימוש, אבל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, כבר פנה לאוצר בבקשה לתת אותו לעובדי הנמל ללא מכרז; מה עומד מאחורי ההחלטה ומי עלול להפסיד מזה?
חנ"י (חברת נמלי ישראל) דוחפת לתת את רציף 25 בנמל אשדוד לעובדי הנמל ללא מכרז. הרציף, שממוקם בחלקו הצפוני של הנמל, לא נמצא בשימוש היום והוא יושב על שטח של 60 דונם עם אורך רציף של 350 מטר. הליכה למכרז על הרציף הייתה צפויה להכניס אליו מפעיל חיצוני שהוא לא נמל אשדוד, כמו למשל חברת מספנות ישראל 2.16% שכבר מנהלת בהצלחה רציף פרטי בנמל חיפה, אך ככל הנראה הרציף יינתן לנמל אשדוד ללא מכרז.
את ההחלטה לתת את הרציף לעובדי הנמל קיבלה שרת התחבורה מירי רגב כבר לפני תקופה ארוכה, ועכשיו חנ"י בניהולו של טיקו גדות, שהיא בעצם הבעלים של כלל שטחי הנמלים בארץ, העבירה פנייה למשרד האוצר למתן הרציף לעובדי הנמל ללא מכרז. ההערכות הן שוועד עובדי נמל אשדוד הפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים. לא מעט גופים כבר התנגדו למהלך. רשות החברות הממשלתיות וגם אוריאל לין, מי שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר, כבר הביעו התנגדותם למהלך. לדבריהם, אי הליכה למכרז על הפעלת הרציף עלולה להוות פגיעה בתחרות, שבסופו של דבר תפגע בצרכן הקצה.
סך המטען שנפרק בנמלי ישראל בשנה מגיע ל-60 מיליון טון בשנה, כאשר 30% ממנו הוא מטען כללי הכולל בעיקר ברזלים ומתכות. מתוך המטען הכללי, 70% נפרק בנמל חיפה ו-30% נפרק באשדוד.
מספנות ישראל, שמפעילה כאמור נמל פרטי בחיפה, מובילה ביעילות הפריקה כאשר במחצית הראשונה של 2024, היא פרקה בקצב של 104 טון לשעה, פי 2 מקצב הפריקה בנמל אשדוד באותה תקופה.
- השביתה בנמל אשדוד מקפיצה את מספנות ישראל ב-6%
- משבר חדש בענף הרכב - מגבלות על פריקת כלי רכב בנמלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות במגזר הנמל של חברת מספנות ישראל ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר
ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. בנוסף, בתחילת החודש הוסרה מעליה ההנחיה שהגבילה אותה לשינוע של עד 9% מהיקף המטענים בנמל חיפה,
וכיום לא חלה עליה כל הגבלה בנושא.
- 1.שחיתות 27/01/2025 08:03הגב לתגובה זומדינה מושחתת שוב פעם נכנעים לוועדי עובדים ודופקים את הצרכן
- החיים 27/01/2025 08:30הגב לתגובה זונתניהו מעודד וחי משחיתות ושלמוניםכך מתחזקים גואלציהכך הגענו ל 7.10.23וככה נמשיך בהרס המדינה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
