ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל
רשות החברות ביקשה להוציא מכרז על רציף 25 בנמל אשדוד, שכיום לא נמצא בשימוש, אבל מנכ"ל חברת נמלי ישראל, טיקו גדות, כבר פנה לאוצר בבקשה לתת אותו לעובדי הנמל ללא מכרז; מה עומד מאחורי ההחלטה ומי עלול להפסיד מזה?
חנ"י (חברת נמלי ישראל) דוחפת לתת את רציף 25 בנמל אשדוד לעובדי הנמל ללא מכרז. הרציף, שממוקם בחלקו הצפוני של הנמל, לא נמצא בשימוש היום והוא יושב על שטח של 60 דונם עם אורך רציף של 350 מטר. הליכה למכרז על הרציף הייתה צפויה להכניס אליו מפעיל חיצוני שהוא לא נמל אשדוד, כמו למשל חברת מספנות ישראל 1.39% שכבר מנהלת בהצלחה רציף פרטי בנמל חיפה, אך ככל הנראה הרציף יינתן לנמל אשדוד ללא מכרז.
את ההחלטה לתת את הרציף לעובדי הנמל קיבלה שרת התחבורה מירי רגב כבר לפני תקופה ארוכה, ועכשיו חנ"י בניהולו של טיקו גדות, שהיא בעצם הבעלים של כלל שטחי הנמלים בארץ, העבירה פנייה למשרד האוצר למתן הרציף לעובדי הנמל ללא מכרז. ההערכות הן שוועד עובדי נמל אשדוד הפעיל לחץ על הגורמים הפוליטיים. לא מעט גופים כבר התנגדו למהלך. רשות החברות הממשלתיות וגם אוריאל לין, מי שהיה נשיא איגוד לשכות המסחר, כבר הביעו התנגדותם למהלך. לדבריהם, אי הליכה למכרז על הפעלת הרציף עלולה להוות פגיעה בתחרות, שבסופו של דבר תפגע בצרכן הקצה.
סך המטען שנפרק בנמלי ישראל בשנה מגיע ל-60 מיליון טון בשנה, כאשר 30% ממנו הוא מטען כללי הכולל בעיקר ברזלים ומתכות. מתוך המטען הכללי, 70% נפרק בנמל חיפה ו-30% נפרק באשדוד.
מספנות ישראל, שמפעילה כאמור נמל פרטי בחיפה, מובילה ביעילות הפריקה כאשר במחצית הראשונה של 2024, היא פרקה בקצב של 104 טון לשעה, פי 2 מקצב הפריקה בנמל אשדוד באותה תקופה.
- השביתה בנמל אשדוד מקפיצה את מספנות ישראל ב-6%
- משבר חדש בענף הרכב - מגבלות על פריקת כלי רכב בנמלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות במגזר הנמל של חברת מספנות ישראל ברבעון השלישי עלו לכ-40.2 מיליון שקל, לעומת כ-35.4 מיליון שקל ברבעון הקודם, ובהשוואה לכ-38.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול בכמות המטענים שנפרקו. רווחי המגזר
ברבעון עלו לכ-11.3 מיליון שקל (28% מההכנסות), לעומת כ-10 מיליון שקל (28% מההכנסות) ברבעון השני, ובהשוואה לכ-10.3 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023. בנוסף, בתחילת החודש הוסרה מעליה ההנחיה שהגבילה אותה לשינוע של עד 9% מהיקף המטענים בנמל חיפה,
וכיום לא חלה עליה כל הגבלה בנושא.

- 1.שחיתות 27/01/2025 08:03הגב לתגובה זומדינה מושחתת שוב פעם נכנעים לוועדי עובדים ודופקים את הצרכן
- החיים 27/01/2025 08:30הגב לתגובה זונתניהו מעודד וחי משחיתות ושלמוניםכך מתחזקים גואלציהכך הגענו ל 7.10.23וככה נמשיך בהרס המדינה
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
