אזהרת רווח לגזית גלוב: צופה הפסד של למעלה מ-1 מיליארד ש' ב-2008
רגע לפני פרסום הדוחות לשנת 2008 כולה, מתחילות גם חברות הנדל"ן הישראליות הפועלות בחו"ל לפרסם אזהרות רווח חמורות בגין הפחתות חשבונאיות מירידה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה. חברת גזית גלוב, חברת בת של גזית אינק. של חיים כצמן ודורי סגל, דיווחה לאחר סגירת המסחר כי ההפסד ברבעון הרביעי צפוי להסתכם בין 860-885 מיליוני שקלים.
"עיקר ההפחתות נובעות מירידה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה כתוצאה מעליה בריבית ההיוון ולא משינוי בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת של השכרת נכסים (NOI), אשר שמר על יציבות", הדגישה גזית גלוב בהודעתה לבורסה.
הפעילות השוטפת לא נפגעה, אך ההפסד השנתי צפוי לעלות על 1 מיליארד שקל
בשכלול הנתונים לרבעון הרביעי גזית גלוב צפויה לסיים את שנת 2008 עם הפסד בסך של כ-1.08 מיליארד שקלים (הפסידה בשלושת הרבעונים הראשונים 210 מיליון שקל), לעומת רווח של כ-983 מיליון שקלים בשנת 2007.
גזית גלוב צפויה לדווח על הפחתה בגין חלק החברה בירידה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בחברות מוחזקות בסך של 900 מיליון שקל. כמו כן, ביצעה החברה הפחתה חשבונאית בשל התאמת שווי הוגן של זכויות והתחייבויות להשקעות עתידיות במניות של חברת הבת אטריום (Atrium), מכשירים פיננסים נגזרים במט"ח וניירות ערך זמינים למכירה בסך 490 מיליון שקל. מנגד רשמה החברה רווח ממוניטין שלילי בסך של 375 מיליון שקל.
אטריום (לשעבר מיינל) היא חברת נדל"ן מניב שהוקמה לפני 11 שנה, מאוגדת בניו ג'רזי ונסחרת בבורסה של וינה מאז שנת 2002. אטריום קיבלה בסוף חודש פברואר שני הורדות דיוג: פיץ' העניקה לה דירוג של BB מינוס באופק שלילי, נמוך ב-2 דרגות מדירוגה הקודם של החברה ושבוע קודם לכן S&P גם הורידה לאטריום את דירוג החוב.
עם זאת, לאחר ביצוע ההתאמות, ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה צפוי להסתכם נכון ליום ה-31 בדצמבר בכ-3.3 מיליארד שקל, או כ-26.5 שקל למניה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
