עליות בבורסות אסיה: מניות הפיננסים התקדמו, סקטור האנרגיה נפל

בטוקיו רשם מדד הניקיי עליה של 1.8% ובהונג קונג התקדם מדד ההאנג סנג ב-3.3%. בורסת שנחאי עלתה 1.1% ומדד הקוספי בסיאול סגר ביציבות
קובי ישעיהו |

עליות שערים נרשמו במרבית הבורסות המרכזיות של מזרח אסיה היום, לאחר סגירה חיובית בוול סטריט ביום שישי ועל רקע אופטימיות בעקבות פסגת ראשי האוצר והנגידים המרכזיים של קבוצת מדינות ה-G-20 בסוף השבוע באנגליה.

"המשקיעים נרגעו במקצת בעקבות הפסגה באנגליה ומבחינים שהממשלות מסביב לגלובוס עושות ככל יכולתן לבלום את ההדרדרות בכלכלה העולמית", אמר לבלומברג קיושי אישיגן, אסטרטג מניות בטוקיו.

בטוקיו רשם מדד הניקיי עליה של 1.8% ובהונג קונג התקדם מדד ההאנג סנג ב-3.3%. בורסת שנחאי עלתה 1.1% ומדד הקוספי בסיאול סגר ביציבות.

במניות הפיננסים נרשמו עליות. מיצובישי UFJ, קבוצת הפיננסים הגדולה ביפן, זינקה 5.6% ומניית HSBC רשמה עליה של 2.5%. מניית מאזדה זינקה 8.4% לאחר שעיתון יפני דיווח שיצרנית כלי הרכב תחזור לתפוקה מלאה בשני מפעליה ביפן בחודש יולי.

מניות סקטור האנרגיה נפלו, בעקבות ירידה חדה במחיר הנפט לאחר ששרי הנפט של מדינות OPEC החליטו אתמול שלא לקצץ בתפוקה. בכך למעשה עשו ראשי אופ"ק סוף לספוקלציות בדבר קיצוץ נוסף בתפוקה ושלחו מסר כי המגמה במחיר החבית מספקת אותם לעת עתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".