אתמול ישראמקו יהש, היום אבנר ודלק קידוחים: יכולות להציג הסכם לביצוע קידוח ב'אוהד' עד יוני
כנראה שגילוי הגז ב'תמר 1' גרם לממונה על ענייני הנפט בישראל להקל על השותפויות לחיפוש גז בנפט בישראל ובין היתר לדחות את המועדים להצגת הסכם לביצוע קידוחים ברישיונות השונים. הבוקר, אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים הודיעו, כי המועד להצגת הסכם לביצוע קידוח בשטח רשיון 'אוהד' נדחה בארבעה חודשים.
השותפות היו אמורות להציג לממונה חוזה עם קבלן קידוח עד ל-1 בינואר 2009. כיוון שלא הוצג לו חוזה, התיר תחילה הממונה לבצע קידוח באמצעות אסדת ה-Hunter שהגיעה לישראל לצורך הקידוחים ב'תמר'. בספטמבר, הודיע הממונה לשותפות כי במידה ולא ינצלו את האופציה לקידוח ברשיון 'אוהד' יפוג הרשיון באופן מיידי. היום, כאמור, העניק הממונה דחייה להצגת החוזה עד ל-14 ביוני 2009.
הזכויות ברשיון 'אוהד', ניתנו לתקופה של 3 שנים ומכסים שטח של כ- 400 קמ"ר, כ-125 קילומטר מחופי תל אביב. ברשיון שותפות אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים, בהחזקה של 50% כ"א.
בעבר החזיקה ברשיון 'אוהד' גם השותפות ישראמקו. אך בחודש אוגוסט 2007 סוכם בין הצדדים, כי תבוצע הפרדה בזכויות ברשיונות ולפיה דלק ניהול קידוחים ואבנר נפט וגז יעבירו את זכויותיהם לישראמקו ברשיון "שמשון" וישראמקו תעביר את זכויותיה ברשיון "אוהד" להן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
