דרמה בבורסה: העובדים עיכבו את פתיחת המסחר, ההנהלה ביטלה את יום המסחר - ולבסוף התקפלה

הנהלת הבורסה: "העובדים מבקשים תוספות שכר מוגזמות". נציג העובדים: "יהיו אנשים שלא יוכלו להמשיך בתפקידם הציבורי כאשר ייחשפו נתוני השכר והבונוס"
עדי בן ישראל |

למרות ההודעה שפרסמה הנהלת הבורסה בשעה 11:15, לפיה לא יתקיים מסחר היום בשל עיצומי העובדים, בסופו של דבר שונתה ההחלטה והמסחר ייפתח בשעה 13:15. שלב טרום המסחר יחל כבר בשעה 12:30.

בשבועות האחרונים נקטו עובדי הבורסה בעיצומים והביאו לסגירה מוקדמת של המסחר מדי יום בשעה 14:15. לא פעם אמר נציג העובדים ל-Bizportal, כי העיצומים עוד יחריפו שכן המו"מ תקוע והנהלת הבורסה מסרבת להיענות לדרישות העובדים. היום מחריפים העובדים את המאבק.

המסחר בבורסה של תל אביב לא נפתח היום בשעה 9:30 כרגיל, אלא היה אמור להיפתח בשעה 11:00. כך נודע ל-Bizportal. העובדים לא הסכימו להפעיל את המחשב הראשי בבורסה, מה שעיכב את הפתיחה.

בשעה 9:29 פרסמה הבורסה הודעה רשמית, בה נמסר כי "עובדי הבורסה לא הפעילו את מחשבי המסחר והסליקה. נודיעכם בהמשך האם תתרחש הפעילות ועל לוח זמנים מעודכן למסחר וסליקה".

במקביל, התכנסה הנהלת הבורסה, ובתום הישיבה החליטה לבטל את יום המסחר בתגובה לעיצומים. "עקב עיצומי העובדים וחוסר נכונותם להפעיל את מערכות המחשוב הנדרשות על מנת לקיים את המסחר בבורסה לניירות ערך, החליטה הנהלת הבורסה להשבית את המסחר היום", נמסר בהודעה רשמית של ההנהלה. "ההנהלה מצרה על הצעדים הפזיזים של ועד העובדים אשר אינו מגלה נכונות להתקדם במו"מ. דרישות הסחר החריגות מטעם העובדים אינן דרות בכפיפה אחת עם ההגיון הבריא המנחה את הפעילות הכלכלית בישראל. על מנת להגן על ציבור המשקיעים, אנו קוראים לוועד לגלות אחריות ציבורית כדי להמשיך ולקדם את שוק ההון בישראל. ההנהלה תמהה על צעדי העובדים לאור העובדה כי היום הייתה אמורה להעירך פגישה בין צוותי המו"מ ובהשתתפות מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, ויו"ר ההסתדרות במרחב ת"א, גרשון גלמן. פגישה שהייתה אמורה לקדם את המו"מ. ההנהלה מעוניינת בהמשך קידומה של הבורסה ושוק ההון ומקווה כי העובדים שותפים לתקווה זו".

רונן צור, נציג העובדים, אמר ל-Bizportal, כי "הנהלת הבורסה נוקטת סחבת במו"מ כבר חודשי וחצי. תם שלב האיפוק - עוברים להחמרה. יכול להיות שלא יהיה היום מסחר, הכל תלוי בהנהלת הבורסה. מדברים איתנו ברמה מאוד חובבנית ומאכזבת ואין שום התקדמות במו"מ. האיפוק של העובדים במשך יותר מחודש וחצי התפרש כחולשה ואז נקטו בסחבת. הבוקר הסתבר להם שהעובדים אינם חוששים".

"העובדים לא זזים מעמדתם", אמר נציג ההנהלה ל-Bizportal. "הם רוצים שכל עובדי הבורסה יאוגדו, אבל המערכות של הבורסה הן ייחודיות והן דורשות אנשים ייחודיים עם כישורים מיוחדים. על מנת שהבורסה תתפתח ותתקדם, יש צורך באנשים שיש להם מומחיות ייחודית. אנחנו מוכנים לקליטתם של חלק מהעובדים אבל איננו יכולים לקלוט את כולם. בנוסף, העובדים מבקשים תוספות שכר גבוהות בשיעור של 15.2%. ב-2006 הם קיבלו תוספת של מעל ל-10%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.