דרמה בבורסה: העובדים עיכבו את פתיחת המסחר, ההנהלה ביטלה את יום המסחר - ולבסוף התקפלה
למרות ההודעה שפרסמה הנהלת הבורסה בשעה 11:15, לפיה לא יתקיים מסחר היום בשל עיצומי העובדים, בסופו של דבר שונתה ההחלטה והמסחר ייפתח בשעה 13:15. שלב טרום המסחר יחל כבר בשעה 12:30.
בשבועות האחרונים נקטו עובדי הבורסה בעיצומים והביאו לסגירה מוקדמת של המסחר מדי יום בשעה 14:15. לא פעם אמר נציג העובדים ל-Bizportal, כי העיצומים עוד יחריפו שכן המו"מ תקוע והנהלת הבורסה מסרבת להיענות לדרישות העובדים. היום מחריפים העובדים את המאבק.
המסחר בבורסה של תל אביב לא נפתח היום בשעה 9:30 כרגיל, אלא היה אמור להיפתח בשעה 11:00. כך נודע ל-Bizportal. העובדים לא הסכימו להפעיל את המחשב הראשי בבורסה, מה שעיכב את הפתיחה.
בשעה 9:29 פרסמה הבורסה הודעה רשמית, בה נמסר כי "עובדי הבורסה לא הפעילו את מחשבי המסחר והסליקה. נודיעכם בהמשך האם תתרחש הפעילות ועל לוח זמנים מעודכן למסחר וסליקה".
במקביל, התכנסה הנהלת הבורסה, ובתום הישיבה החליטה לבטל את יום המסחר בתגובה לעיצומים. "עקב עיצומי העובדים וחוסר נכונותם להפעיל את מערכות המחשוב הנדרשות על מנת לקיים את המסחר בבורסה לניירות ערך, החליטה הנהלת הבורסה להשבית את המסחר היום", נמסר בהודעה רשמית של ההנהלה. "ההנהלה מצרה על הצעדים הפזיזים של ועד העובדים אשר אינו מגלה נכונות להתקדם במו"מ. דרישות הסחר החריגות מטעם העובדים אינן דרות בכפיפה אחת עם ההגיון הבריא המנחה את הפעילות הכלכלית בישראל. על מנת להגן על ציבור המשקיעים, אנו קוראים לוועד לגלות אחריות ציבורית כדי להמשיך ולקדם את שוק ההון בישראל. ההנהלה תמהה על צעדי העובדים לאור העובדה כי היום הייתה אמורה להעירך פגישה בין צוותי המו"מ ובהשתתפות מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, ויו"ר ההסתדרות במרחב ת"א, גרשון גלמן. פגישה שהייתה אמורה לקדם את המו"מ. ההנהלה מעוניינת בהמשך קידומה של הבורסה ושוק ההון ומקווה כי העובדים שותפים לתקווה זו".
רונן צור, נציג העובדים, אמר ל-Bizportal, כי "הנהלת הבורסה נוקטת סחבת במו"מ כבר חודשי וחצי. תם שלב האיפוק - עוברים להחמרה. יכול להיות שלא יהיה היום מסחר, הכל תלוי בהנהלת הבורסה. מדברים איתנו ברמה מאוד חובבנית ומאכזבת ואין שום התקדמות במו"מ. האיפוק של העובדים במשך יותר מחודש וחצי התפרש כחולשה ואז נקטו בסחבת. הבוקר הסתבר להם שהעובדים אינם חוששים".
"העובדים לא זזים מעמדתם", אמר נציג ההנהלה ל-Bizportal. "הם רוצים שכל עובדי הבורסה יאוגדו, אבל המערכות של הבורסה הן ייחודיות והן דורשות אנשים ייחודיים עם כישורים מיוחדים. על מנת שהבורסה תתפתח ותתקדם, יש צורך באנשים שיש להם מומחיות ייחודית. אנחנו מוכנים לקליטתם של חלק מהעובדים אבל איננו יכולים לקלוט את כולם. בנוסף, העובדים מבקשים תוספות שכר גבוהות בשיעור של 15.2%. ב-2006 הם קיבלו תוספת של מעל ל-10%".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
