דרמה בבורסה: העובדים עיכבו את פתיחת המסחר, ההנהלה ביטלה את יום המסחר - ולבסוף התקפלה
למרות ההודעה שפרסמה הנהלת הבורסה בשעה 11:15, לפיה לא יתקיים מסחר היום בשל עיצומי העובדים, בסופו של דבר שונתה ההחלטה והמסחר ייפתח בשעה 13:15. שלב טרום המסחר יחל כבר בשעה 12:30.
בשבועות האחרונים נקטו עובדי הבורסה בעיצומים והביאו לסגירה מוקדמת של המסחר מדי יום בשעה 14:15. לא פעם אמר נציג העובדים ל-Bizportal, כי העיצומים עוד יחריפו שכן המו"מ תקוע והנהלת הבורסה מסרבת להיענות לדרישות העובדים. היום מחריפים העובדים את המאבק.
המסחר בבורסה של תל אביב לא נפתח היום בשעה 9:30 כרגיל, אלא היה אמור להיפתח בשעה 11:00. כך נודע ל-Bizportal. העובדים לא הסכימו להפעיל את המחשב הראשי בבורסה, מה שעיכב את הפתיחה.
בשעה 9:29 פרסמה הבורסה הודעה רשמית, בה נמסר כי "עובדי הבורסה לא הפעילו את מחשבי המסחר והסליקה. נודיעכם בהמשך האם תתרחש הפעילות ועל לוח זמנים מעודכן למסחר וסליקה".
במקביל, התכנסה הנהלת הבורסה, ובתום הישיבה החליטה לבטל את יום המסחר בתגובה לעיצומים. "עקב עיצומי העובדים וחוסר נכונותם להפעיל את מערכות המחשוב הנדרשות על מנת לקיים את המסחר בבורסה לניירות ערך, החליטה הנהלת הבורסה להשבית את המסחר היום", נמסר בהודעה רשמית של ההנהלה. "ההנהלה מצרה על הצעדים הפזיזים של ועד העובדים אשר אינו מגלה נכונות להתקדם במו"מ. דרישות הסחר החריגות מטעם העובדים אינן דרות בכפיפה אחת עם ההגיון הבריא המנחה את הפעילות הכלכלית בישראל. על מנת להגן על ציבור המשקיעים, אנו קוראים לוועד לגלות אחריות ציבורית כדי להמשיך ולקדם את שוק ההון בישראל. ההנהלה תמהה על צעדי העובדים לאור העובדה כי היום הייתה אמורה להעירך פגישה בין צוותי המו"מ ובהשתתפות מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, ויו"ר ההסתדרות במרחב ת"א, גרשון גלמן. פגישה שהייתה אמורה לקדם את המו"מ. ההנהלה מעוניינת בהמשך קידומה של הבורסה ושוק ההון ומקווה כי העובדים שותפים לתקווה זו".
רונן צור, נציג העובדים, אמר ל-Bizportal, כי "הנהלת הבורסה נוקטת סחבת במו"מ כבר חודשי וחצי. תם שלב האיפוק - עוברים להחמרה. יכול להיות שלא יהיה היום מסחר, הכל תלוי בהנהלת הבורסה. מדברים איתנו ברמה מאוד חובבנית ומאכזבת ואין שום התקדמות במו"מ. האיפוק של העובדים במשך יותר מחודש וחצי התפרש כחולשה ואז נקטו בסחבת. הבוקר הסתבר להם שהעובדים אינם חוששים".
"העובדים לא זזים מעמדתם", אמר נציג ההנהלה ל-Bizportal. "הם רוצים שכל עובדי הבורסה יאוגדו, אבל המערכות של הבורסה הן ייחודיות והן דורשות אנשים ייחודיים עם כישורים מיוחדים. על מנת שהבורסה תתפתח ותתקדם, יש צורך באנשים שיש להם מומחיות ייחודית. אנחנו מוכנים לקליטתם של חלק מהעובדים אבל איננו יכולים לקלוט את כולם. בנוסף, העובדים מבקשים תוספות שכר גבוהות בשיעור של 15.2%. ב-2006 הם קיבלו תוספת של מעל ל-10%".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
