דרמה בבורסה: העובדים עיכבו את פתיחת המסחר, ההנהלה ביטלה את יום המסחר - ולבסוף התקפלה

הנהלת הבורסה: "העובדים מבקשים תוספות שכר מוגזמות". נציג העובדים: "יהיו אנשים שלא יוכלו להמשיך בתפקידם הציבורי כאשר ייחשפו נתוני השכר והבונוס"
עדי בן ישראל |

למרות ההודעה שפרסמה הנהלת הבורסה בשעה 11:15, לפיה לא יתקיים מסחר היום בשל עיצומי העובדים, בסופו של דבר שונתה ההחלטה והמסחר ייפתח בשעה 13:15. שלב טרום המסחר יחל כבר בשעה 12:30.

בשבועות האחרונים נקטו עובדי הבורסה בעיצומים והביאו לסגירה מוקדמת של המסחר מדי יום בשעה 14:15. לא פעם אמר נציג העובדים ל-Bizportal, כי העיצומים עוד יחריפו שכן המו"מ תקוע והנהלת הבורסה מסרבת להיענות לדרישות העובדים. היום מחריפים העובדים את המאבק.

המסחר בבורסה של תל אביב לא נפתח היום בשעה 9:30 כרגיל, אלא היה אמור להיפתח בשעה 11:00. כך נודע ל-Bizportal. העובדים לא הסכימו להפעיל את המחשב הראשי בבורסה, מה שעיכב את הפתיחה.

בשעה 9:29 פרסמה הבורסה הודעה רשמית, בה נמסר כי "עובדי הבורסה לא הפעילו את מחשבי המסחר והסליקה. נודיעכם בהמשך האם תתרחש הפעילות ועל לוח זמנים מעודכן למסחר וסליקה".

במקביל, התכנסה הנהלת הבורסה, ובתום הישיבה החליטה לבטל את יום המסחר בתגובה לעיצומים. "עקב עיצומי העובדים וחוסר נכונותם להפעיל את מערכות המחשוב הנדרשות על מנת לקיים את המסחר בבורסה לניירות ערך, החליטה הנהלת הבורסה להשבית את המסחר היום", נמסר בהודעה רשמית של ההנהלה. "ההנהלה מצרה על הצעדים הפזיזים של ועד העובדים אשר אינו מגלה נכונות להתקדם במו"מ. דרישות הסחר החריגות מטעם העובדים אינן דרות בכפיפה אחת עם ההגיון הבריא המנחה את הפעילות הכלכלית בישראל. על מנת להגן על ציבור המשקיעים, אנו קוראים לוועד לגלות אחריות ציבורית כדי להמשיך ולקדם את שוק ההון בישראל. ההנהלה תמהה על צעדי העובדים לאור העובדה כי היום הייתה אמורה להעירך פגישה בין צוותי המו"מ ובהשתתפות מנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, ויו"ר ההסתדרות במרחב ת"א, גרשון גלמן. פגישה שהייתה אמורה לקדם את המו"מ. ההנהלה מעוניינת בהמשך קידומה של הבורסה ושוק ההון ומקווה כי העובדים שותפים לתקווה זו".

רונן צור, נציג העובדים, אמר ל-Bizportal, כי "הנהלת הבורסה נוקטת סחבת במו"מ כבר חודשי וחצי. תם שלב האיפוק - עוברים להחמרה. יכול להיות שלא יהיה היום מסחר, הכל תלוי בהנהלת הבורסה. מדברים איתנו ברמה מאוד חובבנית ומאכזבת ואין שום התקדמות במו"מ. האיפוק של העובדים במשך יותר מחודש וחצי התפרש כחולשה ואז נקטו בסחבת. הבוקר הסתבר להם שהעובדים אינם חוששים".

"העובדים לא זזים מעמדתם", אמר נציג ההנהלה ל-Bizportal. "הם רוצים שכל עובדי הבורסה יאוגדו, אבל המערכות של הבורסה הן ייחודיות והן דורשות אנשים ייחודיים עם כישורים מיוחדים. על מנת שהבורסה תתפתח ותתקדם, יש צורך באנשים שיש להם מומחיות ייחודית. אנחנו מוכנים לקליטתם של חלק מהעובדים אבל איננו יכולים לקלוט את כולם. בנוסף, העובדים מבקשים תוספות שכר גבוהות בשיעור של 15.2%. ב-2006 הם קיבלו תוספת של מעל ל-10%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: