הדולר היציג איבד 1.3% לקראת החלטת הריבית בארה"ב
ביום ראשון בלילה הוריד הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית הבין-בנקאית ברבע אחוז לרמה של 3.25%. צעד הנחשב לפעולת חירום של הבנק, שלא התרחשה מזה 3 עשורים. היום (ג') בשעה 20:15 (שעון ישראל) יכריז ה'פד' על הודעת הריבית בארה"ב כאשר קונצנזוס התחזיות מצביע על הורדה אגרסיבית של 1%.
המשך הורדות ריבית ה'פד' פוגע בדולר גם היום, והמטבע האמריקני מאבד גובה גם למול המטבעות העיקריים בעולם וגם למול השקל בישראל. כלכלני ליהמן ברדרס התייחסו היום לשוק המט"ח המקומי ולהתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בסוף השבוע החולף, ואומרים כי היחלשות הדולר מול השקל תימשך.
הדולר ירד היום ב-1.34% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.38 שקלים. האירו היציג השיל 1.2% ל-5.337 שקלים.
ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל
בבית ההשקעות ליהמן ברדרס אומרים היום כי התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח לא תועיל, וכי הוא לא יצליח להחליש את השקל.
"בנק ישראל נקט בצעד לא חכם כשהחליט למכור את המטבע שלו", אומרים הכלכלנים. "אנו מטילים ספק ביכולתו של בנק ישראל להחליש את השקל וסבורים כי ישנם מספר גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל".
הכלכלנים מוסרים כי "השקל אינו יקר", וסבורים כי המשך הורדות ריבית ה'פד' יתמכו בהתחזקות השקל מול הדולר. לפי הכלכלנים, "בעוד הכלכלה העולמית נמצאת תחת לחץ, ישראל נראית כמו השקעה בטוחה".
פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי
הצבע האדום המשיך להיות דומיננטי בבורסות העולם לאחר ששמועות כי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס סובל גם הוא מקשיי נזילות. במקביל, הוגשה הצעת רכישה על בר סטרנס מכיוונו של ג'יי. פי. מורגן ב-2 דולרים למניה, מתחת למחיר השוק, כשה'פד' מעמיד ביטחונות של כ-30 מיליארד דולר לטובת העסקה. הסוחרים לא קיבלו ידיעות אלו באופן חיובי אך הציפיות לקיצוץ חד בריבית בארה"ב מיתנו את הירידות והובילו למגמה מעורבת בוול סטריט לקראת הסגירה.
הין היפני ממשיך להפגין עוצמה על רקע הירידות החדות בבורסות אסיה ואירופה כשסוחרים רבים מדירים רגליהם מהשקעות מסוכנות. ההימנעות מסיכון הקיימת בשווקים חיזקה את הין עד לרמה של 95.7 אל מול הדולר. העלייה בתנודתיות ברחבי העולם על רקע אי הוודאות צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של השטר היפני.
האם בנק ישראל לא לבד? ישנה אפשרות להתערבות גם מכיוונה של יפן עקב לחץ מצד היצואנים אשר נסמכים על חולשתו היחסית של הין כבר סביב רמות ה-95 כנגד הדולר. אפשרות זו צפויה להוסיף עצבנות במסחר בימים הקרובים, בעיקר לאור העובדה כי התערבות כזו נעשתה בעבר, ללא הצלחה, על ידי הבנק המרכזי היפני. גם סביב המסחר באירו-דולר נשמעים קולות אשר מצביעים על התערבות אפשרית סביב רמות של 1.6.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
