הדולר היציג איבד 1.3% לקראת החלטת הריבית בארה"ב

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל. פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי - זו הרמה בה התערב בנק ישראל

ביום ראשון בלילה הוריד הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית הבין-בנקאית ברבע אחוז לרמה של 3.25%. צעד הנחשב לפעולת חירום של הבנק, שלא התרחשה מזה 3 עשורים. היום (ג') בשעה 20:15 (שעון ישראל) יכריז ה'פד' על הודעת הריבית בארה"ב כאשר קונצנזוס התחזיות מצביע על הורדה אגרסיבית של 1%.

המשך הורדות ריבית ה'פד' פוגע בדולר גם היום, והמטבע האמריקני מאבד גובה גם למול המטבעות העיקריים בעולם וגם למול השקל בישראל. כלכלני ליהמן ברדרס התייחסו היום לשוק המט"ח המקומי ולהתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בסוף השבוע החולף, ואומרים כי היחלשות הדולר מול השקל תימשך.

הדולר ירד היום ב-1.34% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.38 שקלים. האירו היציג השיל 1.2% ל-5.337 שקלים.

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל

בבית ההשקעות ליהמן ברדרס אומרים היום כי התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח לא תועיל, וכי הוא לא יצליח להחליש את השקל.

"בנק ישראל נקט בצעד לא חכם כשהחליט למכור את המטבע שלו", אומרים הכלכלנים. "אנו מטילים ספק ביכולתו של בנק ישראל להחליש את השקל וסבורים כי ישנם מספר גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל".

הכלכלנים מוסרים כי "השקל אינו יקר", וסבורים כי המשך הורדות ריבית ה'פד' יתמכו בהתחזקות השקל מול הדולר. לפי הכלכלנים, "בעוד הכלכלה העולמית נמצאת תחת לחץ, ישראל נראית כמו השקעה בטוחה".

פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי

הצבע האדום המשיך להיות דומיננטי בבורסות העולם לאחר ששמועות כי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס סובל גם הוא מקשיי נזילות. במקביל, הוגשה הצעת רכישה על בר סטרנס מכיוונו של ג'יי. פי. מורגן ב-2 דולרים למניה, מתחת למחיר השוק, כשה'פד' מעמיד ביטחונות של כ-30 מיליארד דולר לטובת העסקה. הסוחרים לא קיבלו ידיעות אלו באופן חיובי אך הציפיות לקיצוץ חד בריבית בארה"ב מיתנו את הירידות והובילו למגמה מעורבת בוול סטריט לקראת הסגירה.

הין היפני ממשיך להפגין עוצמה על רקע הירידות החדות בבורסות אסיה ואירופה כשסוחרים רבים מדירים רגליהם מהשקעות מסוכנות. ההימנעות מסיכון הקיימת בשווקים חיזקה את הין עד לרמה של 95.7 אל מול הדולר. העלייה בתנודתיות ברחבי העולם על רקע אי הוודאות צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של השטר היפני.

האם בנק ישראל לא לבד? ישנה אפשרות להתערבות גם מכיוונה של יפן עקב לחץ מצד היצואנים אשר נסמכים על חולשתו היחסית של הין כבר סביב רמות ה-95 כנגד הדולר. אפשרות זו צפויה להוסיף עצבנות במסחר בימים הקרובים, בעיקר לאור העובדה כי התערבות כזו נעשתה בעבר, ללא הצלחה, על ידי הבנק המרכזי היפני. גם סביב המסחר באירו-דולר נשמעים קולות אשר מצביעים על התערבות אפשרית סביב רמות של 1.6.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.