הדולר היציג איבד 1.3% לקראת החלטת הריבית בארה"ב

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל. פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי - זו הרמה בה התערב בנק ישראל

ביום ראשון בלילה הוריד הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית הבין-בנקאית ברבע אחוז לרמה של 3.25%. צעד הנחשב לפעולת חירום של הבנק, שלא התרחשה מזה 3 עשורים. היום (ג') בשעה 20:15 (שעון ישראל) יכריז ה'פד' על הודעת הריבית בארה"ב כאשר קונצנזוס התחזיות מצביע על הורדה אגרסיבית של 1%.

המשך הורדות ריבית ה'פד' פוגע בדולר גם היום, והמטבע האמריקני מאבד גובה גם למול המטבעות העיקריים בעולם וגם למול השקל בישראל. כלכלני ליהמן ברדרס התייחסו היום לשוק המט"ח המקומי ולהתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בסוף השבוע החולף, ואומרים כי היחלשות הדולר מול השקל תימשך.

הדולר ירד היום ב-1.34% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.38 שקלים. האירו היציג השיל 1.2% ל-5.337 שקלים.

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל

בבית ההשקעות ליהמן ברדרס אומרים היום כי התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח לא תועיל, וכי הוא לא יצליח להחליש את השקל.

"בנק ישראל נקט בצעד לא חכם כשהחליט למכור את המטבע שלו", אומרים הכלכלנים. "אנו מטילים ספק ביכולתו של בנק ישראל להחליש את השקל וסבורים כי ישנם מספר גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל".

הכלכלנים מוסרים כי "השקל אינו יקר", וסבורים כי המשך הורדות ריבית ה'פד' יתמכו בהתחזקות השקל מול הדולר. לפי הכלכלנים, "בעוד הכלכלה העולמית נמצאת תחת לחץ, ישראל נראית כמו השקעה בטוחה".

פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי

הצבע האדום המשיך להיות דומיננטי בבורסות העולם לאחר ששמועות כי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס סובל גם הוא מקשיי נזילות. במקביל, הוגשה הצעת רכישה על בר סטרנס מכיוונו של ג'יי. פי. מורגן ב-2 דולרים למניה, מתחת למחיר השוק, כשה'פד' מעמיד ביטחונות של כ-30 מיליארד דולר לטובת העסקה. הסוחרים לא קיבלו ידיעות אלו באופן חיובי אך הציפיות לקיצוץ חד בריבית בארה"ב מיתנו את הירידות והובילו למגמה מעורבת בוול סטריט לקראת הסגירה.

הין היפני ממשיך להפגין עוצמה על רקע הירידות החדות בבורסות אסיה ואירופה כשסוחרים רבים מדירים רגליהם מהשקעות מסוכנות. ההימנעות מסיכון הקיימת בשווקים חיזקה את הין עד לרמה של 95.7 אל מול הדולר. העלייה בתנודתיות ברחבי העולם על רקע אי הוודאות צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של השטר היפני.

האם בנק ישראל לא לבד? ישנה אפשרות להתערבות גם מכיוונה של יפן עקב לחץ מצד היצואנים אשר נסמכים על חולשתו היחסית של הין כבר סביב רמות ה-95 כנגד הדולר. אפשרות זו צפויה להוסיף עצבנות במסחר בימים הקרובים, בעיקר לאור העובדה כי התערבות כזו נעשתה בעבר, ללא הצלחה, על ידי הבנק המרכזי היפני. גם סביב המסחר באירו-דולר נשמעים קולות אשר מצביעים על התערבות אפשרית סביב רמות של 1.6.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.