הדולר היציג איבד 1.3% לקראת החלטת הריבית בארה"ב
ביום ראשון בלילה הוריד הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית הבין-בנקאית ברבע אחוז לרמה של 3.25%. צעד הנחשב לפעולת חירום של הבנק, שלא התרחשה מזה 3 עשורים. היום (ג') בשעה 20:15 (שעון ישראל) יכריז ה'פד' על הודעת הריבית בארה"ב כאשר קונצנזוס התחזיות מצביע על הורדה אגרסיבית של 1%.
המשך הורדות ריבית ה'פד' פוגע בדולר גם היום, והמטבע האמריקני מאבד גובה גם למול המטבעות העיקריים בעולם וגם למול השקל בישראל. כלכלני ליהמן ברדרס התייחסו היום לשוק המט"ח המקומי ולהתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בסוף השבוע החולף, ואומרים כי היחלשות הדולר מול השקל תימשך.
הדולר ירד היום ב-1.34% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.38 שקלים. האירו היציג השיל 1.2% ל-5.337 שקלים.
ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל
בבית ההשקעות ליהמן ברדרס אומרים היום כי התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח לא תועיל, וכי הוא לא יצליח להחליש את השקל.
"בנק ישראל נקט בצעד לא חכם כשהחליט למכור את המטבע שלו", אומרים הכלכלנים. "אנו מטילים ספק ביכולתו של בנק ישראל להחליש את השקל וסבורים כי ישנם מספר גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל".
הכלכלנים מוסרים כי "השקל אינו יקר", וסבורים כי המשך הורדות ריבית ה'פד' יתמכו בהתחזקות השקל מול הדולר. לפי הכלכלנים, "בעוד הכלכלה העולמית נמצאת תחת לחץ, ישראל נראית כמו השקעה בטוחה".
פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי
הצבע האדום המשיך להיות דומיננטי בבורסות העולם לאחר ששמועות כי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס סובל גם הוא מקשיי נזילות. במקביל, הוגשה הצעת רכישה על בר סטרנס מכיוונו של ג'יי. פי. מורגן ב-2 דולרים למניה, מתחת למחיר השוק, כשה'פד' מעמיד ביטחונות של כ-30 מיליארד דולר לטובת העסקה. הסוחרים לא קיבלו ידיעות אלו באופן חיובי אך הציפיות לקיצוץ חד בריבית בארה"ב מיתנו את הירידות והובילו למגמה מעורבת בוול סטריט לקראת הסגירה.
הין היפני ממשיך להפגין עוצמה על רקע הירידות החדות בבורסות אסיה ואירופה כשסוחרים רבים מדירים רגליהם מהשקעות מסוכנות. ההימנעות מסיכון הקיימת בשווקים חיזקה את הין עד לרמה של 95.7 אל מול הדולר. העלייה בתנודתיות ברחבי העולם על רקע אי הוודאות צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של השטר היפני.
האם בנק ישראל לא לבד? ישנה אפשרות להתערבות גם מכיוונה של יפן עקב לחץ מצד היצואנים אשר נסמכים על חולשתו היחסית של הין כבר סביב רמות ה-95 כנגד הדולר. אפשרות זו צפויה להוסיף עצבנות במסחר בימים הקרובים, בעיקר לאור העובדה כי התערבות כזו נעשתה בעבר, ללא הצלחה, על ידי הבנק המרכזי היפני. גם סביב המסחר באירו-דולר נשמעים קולות אשר מצביעים על התערבות אפשרית סביב רמות של 1.6.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
