הדולר היציג איבד 1.3% לקראת החלטת הריבית בארה"ב

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל. פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי - זו הרמה בה התערב בנק ישראל

ביום ראשון בלילה הוריד הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית הבין-בנקאית ברבע אחוז לרמה של 3.25%. צעד הנחשב לפעולת חירום של הבנק, שלא התרחשה מזה 3 עשורים. היום (ג') בשעה 20:15 (שעון ישראל) יכריז ה'פד' על הודעת הריבית בארה"ב כאשר קונצנזוס התחזיות מצביע על הורדה אגרסיבית של 1%.

המשך הורדות ריבית ה'פד' פוגע בדולר גם היום, והמטבע האמריקני מאבד גובה גם למול המטבעות העיקריים בעולם וגם למול השקל בישראל. כלכלני ליהמן ברדרס התייחסו היום לשוק המט"ח המקומי ולהתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בסוף השבוע החולף, ואומרים כי היחלשות הדולר מול השקל תימשך.

הדולר ירד היום ב-1.34% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.38 שקלים. האירו היציג השיל 1.2% ל-5.337 שקלים.

ליהמן ברדרס: פישר לא יצליח להחליש את השקל

בבית ההשקעות ליהמן ברדרס אומרים היום כי התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח לא תועיל, וכי הוא לא יצליח להחליש את השקל.

"בנק ישראל נקט בצעד לא חכם כשהחליט למכור את המטבע שלו", אומרים הכלכלנים. "אנו מטילים ספק ביכולתו של בנק ישראל להחליש את השקל וסבורים כי ישנם מספר גורמים התומכים בהמשך התחזקות השקל".

הכלכלנים מוסרים כי "השקל אינו יקר", וסבורים כי המשך הורדות ריבית ה'פד' יתמכו בהתחזקות השקל מול הדולר. לפי הכלכלנים, "בעוד הכלכלה העולמית נמצאת תחת לחץ, ישראל נראית כמו השקעה בטוחה".

פינוטק: רמת ה-3.35 שקלים עשויה להוות חסם פסיכולוגי

הצבע האדום המשיך להיות דומיננטי בבורסות העולם לאחר ששמועות כי בנק ההשקעות ליהמן ברדרס סובל גם הוא מקשיי נזילות. במקביל, הוגשה הצעת רכישה על בר סטרנס מכיוונו של ג'יי. פי. מורגן ב-2 דולרים למניה, מתחת למחיר השוק, כשה'פד' מעמיד ביטחונות של כ-30 מיליארד דולר לטובת העסקה. הסוחרים לא קיבלו ידיעות אלו באופן חיובי אך הציפיות לקיצוץ חד בריבית בארה"ב מיתנו את הירידות והובילו למגמה מעורבת בוול סטריט לקראת הסגירה.

הין היפני ממשיך להפגין עוצמה על רקע הירידות החדות בבורסות אסיה ואירופה כשסוחרים רבים מדירים רגליהם מהשקעות מסוכנות. ההימנעות מסיכון הקיימת בשווקים חיזקה את הין עד לרמה של 95.7 אל מול הדולר. העלייה בתנודתיות ברחבי העולם על רקע אי הוודאות צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של השטר היפני.

האם בנק ישראל לא לבד? ישנה אפשרות להתערבות גם מכיוונה של יפן עקב לחץ מצד היצואנים אשר נסמכים על חולשתו היחסית של הין כבר סביב רמות ה-95 כנגד הדולר. אפשרות זו צפויה להוסיף עצבנות במסחר בימים הקרובים, בעיקר לאור העובדה כי התערבות כזו נעשתה בעבר, ללא הצלחה, על ידי הבנק המרכזי היפני. גם סביב המסחר באירו-דולר נשמעים קולות אשר מצביעים על התערבות אפשרית סביב רמות של 1.6.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.