הבורסה בת"א סגרה יום קצר וכואב: אפריקה צנחה 6.2%; טבע ירדה 3%

השיבושים בבורסה קטעו את גל המכירות בתל אביב. מדד התל טק 15 צנח 6.14%, וריפון התרסקה 16.6%
אריאל אטיאס |

הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר הראשון של השבוע והמקוצר בירידות שערים חדות, בעוד החששות המתגברות ממיתון בכלכלת ארה"ב וממחיקות נוספות בסקטור הפיננסים כתוצאה ממשבר הסאב-פריים, נתנו את אותותיהן על המניות הישראליות.

המסחר במניות היום היה נמוך מהרגיל בעוד 879 מיליון שקל מניות החליפו

ידים בבורסה. במדד ת"א 100 רק 2 מניות סגרו בירוק, מכתשים אגן (0.5%) ושופרסל (1.2%).

המסחר בבורסה המקומית נסגר בשעה 14:15, זאת לאחר שהנהלת הבורסה הודיעה בשעה 11:45 על סגירה מוקדמת ערב עיצומים בהם נוקטים העובדים. שירותי מסלקת הבורסה ומסלקת מעו"ף יינתנו היום עד השעה 15:30.

כצפוי, הסנטימנט השלילי מוול סטריט נחת כבר בפתיחה על המדדים המובילים בתל אביב. זאת לאחר שנתוני תעסוקה חלשים במיוחד של המשק האמריקני התפרסמו ביום שישי ושלחו את הבורסות בניו יורק לסגירה שלילית.

המשק האמריקני איבד 63,000 משרות בחודש פברואר ורשם חודש שני ברציפות של ירידה במשרות ובכך העצים את החששות, כי המשק האמריקני נכנס למיתון. כמו כן, תרם לאווירה השלילית השיא במחיר הנפט והחשש ממחיקות נוספות מצד ענקיות הפיננסים. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב ניסה להקל והצהיר על צעדים נוספים להגדלת הנזילות בשווקים. בסיכום יום שישי, מדד הנאסד"ק ירד 0.36%. מדד הדאו ג'ונס השיל 1.22%.

מדד התל טק 15 היה המדד הגרוע ביותר - צנח 6.14%, כאשר כל המניות החברות במדד רשמו ירידות הגבוהות מ-2%. מניית וריפון הובילה בירידות עם צניחה של 16.6% במחזור של 11.397 מיליון שקל. עוד בלטו בירידות אלווריון (7.6%), מלאנוקס (9%).

במדדים מובילים: המעו"ף ירד 2.5% לרמה של 1,044 נקודות. ת"א 100 קרס 2.8% לרמה של 970 נקודות. מדד ת"א 75 ירד ב-3.8%. מדד היתר 50 צנח 7.13%.

מניות במרכז

כאמור, מניית מכתשים אגן הייתה אחת משתי המניות שסגרו את היום בעליות שערים. החברה צפויה לפרסם דוחותיה ביום ד' הקרוב, דוחות המתקבלים היום בקרב האנליסטים כפושרים בלבד בעוד הדברים המעניינים צפויים להיות ציפיותיה והדרכת החברה קדימה, לאור זאת שהחברה כבר פרסמה אזהרת רווח עבור הרבעון הרביעי בה חשפה את תוצאותיה הצפויות.

למרות שבימים שכאלה, אנו לא רואים הרבה בעלי עניין עושים פעולות, היום רכש נוחי דנקנר דרך דיסקונט השקעות ממניות חברת נכסים ובניין בסכום של 56.7 מיליון שקלים. דסק"ש רכשה 167,616 מניות בשער של 338 שקלים. לאחר הרכישה שיעור ההחזקה של דיסקונט השקעות בחברת נכסים ובניין עומד על 68.37%. נציין כי העסקה בוצעה מחוץ לבורסה כאשר המניות נרכשו מחברת טאו תשואות, הנמצאת בבעלותו של אילן בן דב.

מניית וריפון ריכזה עניין רב וירדה היום בכ-16.6% לאחר שלא פרסמה את דוחותיה המתוקנים ב-6 במרץ. האנליסט ערן יעקבי מבית ההשקעות לידר שוקי הון אמר, "לא מומלץ למשקיעים להיכנס להשקעה במניה".

חברת המלט פרסמה הבוקר את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ולשנה כולה מהם עולה, כי החברה רשמה ירידה של כ-5% במכירות הרבעון הרביעי לכ-16.3 מיליון דולר, זאת לעומת הכנסות 17.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה ירידה של כ-32% ברווח הנקי לרמה של 2.543 מיליון דולר (כ-16% מהמכירות), לעומת רווח נקי בסך 3.710 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (כ-22% מהמכירות).

חברת אלרוב נדלן ומלונאות הודיעה היום, כי השלימה לאחרונה בהצלחה שש עסקאות בהן רכשה מרכז מסחרי בשלבי בנייה בציריך שבשוויץ תמורת 64 מיליון שקל וכן חמישה בנייני משרדים בצרפת, בעלות של כ-145 מיליון שקל.

חברת גב ים, בניהולה של שרון שוופי, דיווחה היום (א') על דוחותיה הכספיים לשנת 2007. בשורה התחתונה עומד הרווח הנקי של גב-ים גדל בשנת 2007 בכ-36% ל-128 מיליון שקל לעומת רווח של כ-94 מיליון שקל ב-2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.