הבורסה בת"א סגרה יום קצר וכואב: אפריקה צנחה 6.2%; טבע ירדה 3%
הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר הראשון של השבוע והמקוצר בירידות שערים חדות, בעוד החששות המתגברות ממיתון בכלכלת ארה"ב וממחיקות נוספות בסקטור הפיננסים כתוצאה ממשבר הסאב-פריים, נתנו את אותותיהן על המניות הישראליות.
המסחר במניות היום היה נמוך מהרגיל בעוד 879 מיליון שקל מניות החליפו
ידים בבורסה. במדד ת"א 100 רק 2 מניות סגרו בירוק, מכתשים אגן (0.5%) ושופרסל (1.2%).
המסחר בבורסה המקומית נסגר בשעה 14:15, זאת לאחר שהנהלת הבורסה הודיעה בשעה 11:45 על סגירה מוקדמת ערב עיצומים בהם נוקטים העובדים. שירותי מסלקת הבורסה ומסלקת מעו"ף יינתנו היום עד השעה 15:30.
כצפוי, הסנטימנט השלילי מוול סטריט נחת כבר בפתיחה על המדדים המובילים בתל אביב. זאת לאחר שנתוני תעסוקה חלשים במיוחד של המשק האמריקני התפרסמו ביום שישי ושלחו את הבורסות בניו יורק לסגירה שלילית.
המשק האמריקני איבד 63,000 משרות בחודש פברואר ורשם חודש שני ברציפות של ירידה במשרות ובכך העצים את החששות, כי המשק האמריקני נכנס למיתון. כמו כן, תרם לאווירה השלילית השיא במחיר הנפט והחשש ממחיקות נוספות מצד ענקיות הפיננסים. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב ניסה להקל והצהיר על צעדים נוספים להגדלת הנזילות בשווקים. בסיכום יום שישי, מדד הנאסד"ק ירד 0.36%. מדד הדאו ג'ונס השיל 1.22%.
מדד התל טק 15 היה המדד הגרוע ביותר - צנח 6.14%, כאשר כל המניות החברות במדד רשמו ירידות הגבוהות מ-2%. מניית וריפון הובילה בירידות עם צניחה של 16.6% במחזור של 11.397 מיליון שקל. עוד בלטו בירידות אלווריון (7.6%), מלאנוקס (9%).
במדדים מובילים: המעו"ף ירד 2.5% לרמה של 1,044 נקודות. ת"א 100 קרס 2.8% לרמה של 970 נקודות. מדד ת"א 75 ירד ב-3.8%. מדד היתר 50 צנח 7.13%.
מניות במרכז
כאמור, מניית מכתשים אגן הייתה אחת משתי המניות שסגרו את היום בעליות שערים. החברה צפויה לפרסם דוחותיה ביום ד' הקרוב, דוחות המתקבלים היום בקרב האנליסטים כפושרים בלבד בעוד הדברים המעניינים צפויים להיות ציפיותיה והדרכת החברה קדימה, לאור זאת שהחברה כבר פרסמה אזהרת רווח עבור הרבעון הרביעי בה חשפה את תוצאותיה הצפויות.
למרות שבימים שכאלה, אנו לא רואים הרבה בעלי עניין עושים פעולות, היום רכש נוחי דנקנר דרך דיסקונט השקעות ממניות חברת נכסים ובניין בסכום של 56.7 מיליון שקלים. דסק"ש רכשה 167,616 מניות בשער של 338 שקלים. לאחר הרכישה שיעור ההחזקה של דיסקונט השקעות בחברת נכסים ובניין עומד על 68.37%. נציין כי העסקה בוצעה מחוץ לבורסה כאשר המניות נרכשו מחברת טאו תשואות, הנמצאת בבעלותו של אילן בן דב.
מניית וריפון ריכזה עניין רב וירדה היום בכ-16.6% לאחר שלא פרסמה את דוחותיה המתוקנים ב-6 במרץ. האנליסט ערן יעקבי מבית ההשקעות לידר שוקי הון אמר, "לא מומלץ למשקיעים להיכנס להשקעה במניה".
חברת המלט פרסמה הבוקר את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ולשנה כולה מהם עולה, כי החברה רשמה ירידה של כ-5% במכירות הרבעון הרביעי לכ-16.3 מיליון דולר, זאת לעומת הכנסות 17.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה ירידה של כ-32% ברווח הנקי לרמה של 2.543 מיליון דולר (כ-16% מהמכירות), לעומת רווח נקי בסך 3.710 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (כ-22% מהמכירות).
חברת אלרוב נדלן ומלונאות הודיעה היום, כי השלימה לאחרונה בהצלחה שש עסקאות בהן רכשה מרכז מסחרי בשלבי בנייה בציריך שבשוויץ תמורת 64 מיליון שקל וכן חמישה בנייני משרדים בצרפת, בעלות של כ-145 מיליון שקל.
חברת גב ים, בניהולה של שרון שוופי, דיווחה היום (א') על דוחותיה הכספיים לשנת 2007. בשורה התחתונה עומד הרווח הנקי של גב-ים גדל בשנת 2007 בכ-36% ל-128 מיליון שקל לעומת רווח של כ-94 מיליון שקל ב-2006.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
