הבורסה בת"א סגרה יום קצר וכואב: אפריקה צנחה 6.2%; טבע ירדה 3%

השיבושים בבורסה קטעו את גל המכירות בתל אביב. מדד התל טק 15 צנח 6.14%, וריפון התרסקה 16.6%
אריאל אטיאס |

הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר הראשון של השבוע והמקוצר בירידות שערים חדות, בעוד החששות המתגברות ממיתון בכלכלת ארה"ב וממחיקות נוספות בסקטור הפיננסים כתוצאה ממשבר הסאב-פריים, נתנו את אותותיהן על המניות הישראליות.

המסחר במניות היום היה נמוך מהרגיל בעוד 879 מיליון שקל מניות החליפו

ידים בבורסה. במדד ת"א 100 רק 2 מניות סגרו בירוק, מכתשים אגן (0.5%) ושופרסל (1.2%).

המסחר בבורסה המקומית נסגר בשעה 14:15, זאת לאחר שהנהלת הבורסה הודיעה בשעה 11:45 על סגירה מוקדמת ערב עיצומים בהם נוקטים העובדים. שירותי מסלקת הבורסה ומסלקת מעו"ף יינתנו היום עד השעה 15:30.

כצפוי, הסנטימנט השלילי מוול סטריט נחת כבר בפתיחה על המדדים המובילים בתל אביב. זאת לאחר שנתוני תעסוקה חלשים במיוחד של המשק האמריקני התפרסמו ביום שישי ושלחו את הבורסות בניו יורק לסגירה שלילית.

המשק האמריקני איבד 63,000 משרות בחודש פברואר ורשם חודש שני ברציפות של ירידה במשרות ובכך העצים את החששות, כי המשק האמריקני נכנס למיתון. כמו כן, תרם לאווירה השלילית השיא במחיר הנפט והחשש ממחיקות נוספות מצד ענקיות הפיננסים. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב ניסה להקל והצהיר על צעדים נוספים להגדלת הנזילות בשווקים. בסיכום יום שישי, מדד הנאסד"ק ירד 0.36%. מדד הדאו ג'ונס השיל 1.22%.

מדד התל טק 15 היה המדד הגרוע ביותר - צנח 6.14%, כאשר כל המניות החברות במדד רשמו ירידות הגבוהות מ-2%. מניית וריפון הובילה בירידות עם צניחה של 16.6% במחזור של 11.397 מיליון שקל. עוד בלטו בירידות אלווריון (7.6%), מלאנוקס (9%).

במדדים מובילים: המעו"ף ירד 2.5% לרמה של 1,044 נקודות. ת"א 100 קרס 2.8% לרמה של 970 נקודות. מדד ת"א 75 ירד ב-3.8%. מדד היתר 50 צנח 7.13%.

מניות במרכז

כאמור, מניית מכתשים אגן הייתה אחת משתי המניות שסגרו את היום בעליות שערים. החברה צפויה לפרסם דוחותיה ביום ד' הקרוב, דוחות המתקבלים היום בקרב האנליסטים כפושרים בלבד בעוד הדברים המעניינים צפויים להיות ציפיותיה והדרכת החברה קדימה, לאור זאת שהחברה כבר פרסמה אזהרת רווח עבור הרבעון הרביעי בה חשפה את תוצאותיה הצפויות.

למרות שבימים שכאלה, אנו לא רואים הרבה בעלי עניין עושים פעולות, היום רכש נוחי דנקנר דרך דיסקונט השקעות ממניות חברת נכסים ובניין בסכום של 56.7 מיליון שקלים. דסק"ש רכשה 167,616 מניות בשער של 338 שקלים. לאחר הרכישה שיעור ההחזקה של דיסקונט השקעות בחברת נכסים ובניין עומד על 68.37%. נציין כי העסקה בוצעה מחוץ לבורסה כאשר המניות נרכשו מחברת טאו תשואות, הנמצאת בבעלותו של אילן בן דב.

מניית וריפון ריכזה עניין רב וירדה היום בכ-16.6% לאחר שלא פרסמה את דוחותיה המתוקנים ב-6 במרץ. האנליסט ערן יעקבי מבית ההשקעות לידר שוקי הון אמר, "לא מומלץ למשקיעים להיכנס להשקעה במניה".

חברת המלט פרסמה הבוקר את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007 ולשנה כולה מהם עולה, כי החברה רשמה ירידה של כ-5% במכירות הרבעון הרביעי לכ-16.3 מיליון דולר, זאת לעומת הכנסות 17.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה ירידה של כ-32% ברווח הנקי לרמה של 2.543 מיליון דולר (כ-16% מהמכירות), לעומת רווח נקי בסך 3.710 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (כ-22% מהמכירות).

חברת אלרוב נדלן ומלונאות הודיעה היום, כי השלימה לאחרונה בהצלחה שש עסקאות בהן רכשה מרכז מסחרי בשלבי בנייה בציריך שבשוויץ תמורת 64 מיליון שקל וכן חמישה בנייני משרדים בצרפת, בעלות של כ-145 מיליון שקל.

חברת גב ים, בניהולה של שרון שוופי, דיווחה היום (א') על דוחותיה הכספיים לשנת 2007. בשורה התחתונה עומד הרווח הנקי של גב-ים גדל בשנת 2007 בכ-36% ל-128 מיליון שקל לעומת רווח של כ-94 מיליון שקל ב-2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.