המשבר בארה"ב: מבטחות האג"חים משלמות את המחיר
חברת MBIA, מבטחת איגרות החוב הגדולה בעולם, מדווחת על ההפסד הרבעוני הגדול בתולדותיה ומוסרת כי היא שוקלת דרכים חדשות לגיוס הון. זאת לאחר הנפילה החדה בערכה על רקע משבר הסאב-פריים. הפסד החברה לרבעון הרביעי של 2007 עמד על 2.3 מיליארד דולר.
MBIA מנסה לשכנע את ענקית ביטוח המשנה MOODY להשאיר על כנו את דירוג הטריפל A ליחידת ההשקעות שלה. זאת לאחר שהאחרונה הודיעה כי בכוונתה להוריד דירוג זה. ללא ה'חותמת' של דירוג האשראי הגבוה, תיפגע יכולתה של החברה לספק הלוואות למבוטחיה.
החברות המבטחות אגרות החוב, מבטחות חובות בהיקף של 2.4 טריליון דולר ויושבות על הפסדים של 41 מיליארד דולר. כך על פי הערכות ענק הבנקאות ג'יי.פי.מורגן. האנליסט Meredith Whitney מחברת Oppenheimer מסר אתמול, כי "הורדת דירוג האשראי של חברות אלה תחייב בנקים למחוק 70 מיליארד דולר".
מנהל קרות הגידור William Ackman מעריך כי הפסדי MBIA על מכשירי ה-CDO, מגובי המשכנתאות, יאמירו ל-11.6 מיליארד דולר. MBIA דיווחה כבר על מחיקות בשווי 3.4 מיליארד דולר בעקבות ירידת ערך חדה של דיור המגורים בארה"ב. על רקע ההודעה נחתכה אתמול (ד) המניה במהלך המסחר בוול סטריט ב-13%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
