המשבר בארה"ב: מבטחות האג"חים משלמות את המחיר
חברת MBIA, מבטחת איגרות החוב הגדולה בעולם, מדווחת על ההפסד הרבעוני הגדול בתולדותיה ומוסרת כי היא שוקלת דרכים חדשות לגיוס הון. זאת לאחר הנפילה החדה בערכה על רקע משבר הסאב-פריים. הפסד החברה לרבעון הרביעי של 2007 עמד על 2.3 מיליארד דולר.
MBIA מנסה לשכנע את ענקית ביטוח המשנה MOODY להשאיר על כנו את דירוג הטריפל A ליחידת ההשקעות שלה. זאת לאחר שהאחרונה הודיעה כי בכוונתה להוריד דירוג זה. ללא ה'חותמת' של דירוג האשראי הגבוה, תיפגע יכולתה של החברה לספק הלוואות למבוטחיה.
החברות המבטחות אגרות החוב, מבטחות חובות בהיקף של 2.4 טריליון דולר ויושבות על הפסדים של 41 מיליארד דולר. כך על פי הערכות ענק הבנקאות ג'יי.פי.מורגן. האנליסט Meredith Whitney מחברת Oppenheimer מסר אתמול, כי "הורדת דירוג האשראי של חברות אלה תחייב בנקים למחוק 70 מיליארד דולר".
מנהל קרות הגידור William Ackman מעריך כי הפסדי MBIA על מכשירי ה-CDO, מגובי המשכנתאות, יאמירו ל-11.6 מיליארד דולר. MBIA דיווחה כבר על מחיקות בשווי 3.4 מיליארד דולר בעקבות ירידת ערך חדה של דיור המגורים בארה"ב. על רקע ההודעה נחתכה אתמול (ד) המניה במהלך המסחר בוול סטריט ב-13%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
