החטא ועונשו: בנק אוף אמריקה מפטר 25% מהאנליסטים שלו בעקבות ההפסדים ממשבר הסאב-פריים
בנק אוף אמריקה (סימול: BAC), הבנק השני בגודלו בארה"ב, פיטר לאחרונה כרבע מהאנליסטים שהעסיק. כך מדווחת סוכנות בלומברג, אשר מתבססת על 2 אנליסטים שפוטרו לאחרונה ומסרו לה את המידע. נציין כי נכון לסוף החודש שעבר, הבנק העסיק 72 אנליסטים.
לפי המידע שהגיע לבלומברג, פוטרו גם ראשי האנליסטים של הבנק, וביניהם ניתן למנות את רוברט מוריס (שדורג כאנליסט הנפט הטוב ביותר מזה 6 שנים ברציפות) וג'ון מקדונלד (שדורג שני בתור אנליסט הבנקים הטוב ביותר ב-2007).
הדיווח האמור מגיע שבוע לאחר שהבנק הודיע כי בכוונתו לפטר 650 עובדים מיחידת ההשקעות שלו. הבנק רשם ברבעון הרביעי של 2007 מחיקת-עתק בהיקף של 5.28 מיליארד דולר בעקבות השקעותיו הכושלות בשוק משכנתאות הסאב-פריים האמריקני.
"הפיטורים הללו יצרו חורים בכיסוי החברות מצד האנליסטים של הבנק", סבור ג'ק אבלין, מנהל השקעות ב-Harris Private Bank המחזיק מניות בנק אוף אמריקה. "הבנק חייב לפצות על ההפסדים שספג, והפיטורים הם חלק מכך".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
