עבריין בניה בדרום הארץ נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל
בתאריך 17 בינואר 2008 גזר בית-המשפט השלום בבאר-שבע על עבריין בנייה את העונשים הבאים לאחר שהרשיע אותו בהקמת בניין ללא היתר ושימוש בו ובאי-קיום צו של בית המשפט אשר ציווה עליו להרוס את המבנה.
בגין העבירה של אי-ציות לצו-שיפוטי דן השופט את הנאשם לחמישה חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים נוספים שהיה תלוי כנגד הנאשם. המאסר שירצה הנאשם בסה"כ הוא לתקופה של 10 חודשים. בנוסף נגזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך שנתיים.
על הנאשם הוטל קנס של 80,000 שקל בגין הפרת הצו השיפוטי, קנס של 10,000 שקל בגין תוספת בנייה ללא היתר. ובנוסף מימש ביהמ"ש את ההתחייבות שנתן הנאשם בסכום של 50,000 שקל. סך הכל ישלם הנאשם למדינה 140,000 שקל או 450 ימי מאסר במקום סכום זה. הנאשם חויב לחתום על התחייבות נוספת בגובה 80,000 שקל ולהימנע מעבירות על-פי חוק התכנון והבנייה לתקופה של שנתיים.
ביהמ"ש חייב את הנאשם להרוס את המבנה עד לתאריך 16.2.08 והזהיר אותו כי אם לא יהרוס את המבנה עד לתאריך זה, תוכל המדינה להרוס המבנה במקומו ולהאשים אותו פעם נוספת בעבירה של אי-קיום צו-הריסה שיפוטי.
הנאשם ציין במסגרת הדיונים את עובדת היותו מורה בבקשו להקל בעונש אך ביהמ"ש התייחס לכך כי "עובדת היותו מורה משמשת דווקא לחומרה ולחובתו של הנאשם". על פי ביהמ"ש, "מצופה ממורה ומחנך כי ישמש דוגמא כאדם שומר חוק ומכבד החלטות שיפוטיות, עבור תלמידיו והציבור אשר עימו הוא בא במגע במסגרת מקצועו".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
