עבריין בניה בדרום הארץ נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל

בנוסף ישלם הנאשם כ-140 אלף שקל למדינה שיוכל להמיר אותם ב-450 ימי מאסר נוספים. מנכ"ל משרד הפנים מוסר, כי "יש לזכור שבניה בלתי חוקית הינה עבירה על החוק ככל עבירה אחרת ובית המשפט נתן את הדין על כך"
ישראל הס |

בתאריך 17 בינואר 2008 גזר בית-המשפט השלום בבאר-שבע על עבריין בנייה את העונשים הבאים לאחר שהרשיע אותו בהקמת בניין ללא היתר ושימוש בו ובאי-קיום צו של בית המשפט אשר ציווה עליו להרוס את המבנה.

בגין העבירה של אי-ציות לצו-שיפוטי דן השופט את הנאשם לחמישה חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים נוספים שהיה תלוי כנגד הנאשם. המאסר שירצה הנאשם בסה"כ הוא לתקופה של 10 חודשים. בנוסף נגזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך שנתיים.

על הנאשם הוטל קנס של 80,000 שקל בגין הפרת הצו השיפוטי, קנס של 10,000 שקל בגין תוספת בנייה ללא היתר. ובנוסף מימש ביהמ"ש את ההתחייבות שנתן הנאשם בסכום של 50,000 שקל. סך הכל ישלם הנאשם למדינה 140,000 שקל או 450 ימי מאסר במקום סכום זה. הנאשם חויב לחתום על התחייבות נוספת בגובה 80,000 שקל ולהימנע מעבירות על-פי חוק התכנון והבנייה לתקופה של שנתיים.

ביהמ"ש חייב את הנאשם להרוס את המבנה עד לתאריך 16.2.08 והזהיר אותו כי אם לא יהרוס את המבנה עד לתאריך זה, תוכל המדינה להרוס המבנה במקומו ולהאשים אותו פעם נוספת בעבירה של אי-קיום צו-הריסה שיפוטי.

הנאשם ציין במסגרת הדיונים את עובדת היותו מורה בבקשו להקל בעונש אך ביהמ"ש התייחס לכך כי "עובדת היותו מורה משמשת דווקא לחומרה ולחובתו של הנאשם". על פי ביהמ"ש, "מצופה ממורה ומחנך כי ישמש דוגמא כאדם שומר חוק ומכבד החלטות שיפוטיות, עבור תלמידיו והציבור אשר עימו הוא בא במגע במסגרת מקצועו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.