ירידות שערים חדות בשווקי העולם ובוול סטריט בפרט
המכירות הקמעונאיות בארה"ב לחודש דצמבר ירדו בצורה מפתיעה ב-0.4%, ירידה לא צפויה בשל תקופת החגים והראשונה מאז חודש יוני. שנה זו הסתכמה בגובה המכירות החלשות ביותר מאז שנת 2002. הצריכה הפרטית מהווה שני שליש מכלכלת ארה"ב וצמצום בסקטור זה מעלה במיוחד את ההערכות כי ארה"ב תגלוש למיתון.
הבורסות בארה"ב הגיבו בירידות חדות אמש. הוסיפו למומנט השלילי דיווחי הפסד על סך 9.3 מיליארד דולר של בנק ההשקעות סיטיגרופ ברבעון הרביעי.
הדיווחים השליליים מארה"ב והחשש מירידה בצריכה הובילו לירידת מחירי הנפט והמתכות. הבוקר מגמה זו משכה את שווקי אסיה כלפי מטה.
באוסטרליה נמשכות הירידות יום שמיני ברציפות, הירידות הארוכות ביותר זה שבע שנים. הבוקר התחזקה המגמה בעקבות ירידת מחירי המתכות והשפעת הפסדיה של סיטיגרופ על הבנקים המקומיים. מדד אמון הצרכנים לחודש ינואר ירד לשפל של 14 חודשים בעקבות העלאות הריבית האחרונות, מחירי נפט גבוהים וחולשת שוק המניות.
ברוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, תעלה הממשלה את המס על יצוא נפט ב- 21% ב-1 בפברואר בעקבות עליית מחירי הנפט. ההעלאה עלולה לפגוע ברווחי החברות.
הבנק המרכזי בצרפת עדכן את תחזית הצמיחה שלו ל- 2007 כלפי מטה עקב היחלשות ברבעון האחרון. בבנק מעריכים כעת צמיחה של 1.9% לכל השנה, נמוך מ- 2 עד 2.5% שנחזה בעבר.
*להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:00 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
