רבבות חגגו את ראש השנה בטיולים

סוף השבוע הארוך לרגל ראש השנה הוציא מאות אלפי מטיילים מביתם לאתרי הבילוי ברחבי הארץ. בעלי חדרי האירוח בצפון מרוצים: "אם היו לנו עוד 100 חדרים - היינו ממלאים גם אותם"
NRG אושרת נגר-לויט |

מנצלים את סוף השבוע הארון לטיולים: עם ישראל ניצל את חופשת החג ואת סוף השבוע הארוך עד תום, והציף בימים האחרונים בהמוניו את אתרי הבילוי בצפון. בחדרי האירוח באצבע הגליל וברמת הגולן נרשמה תפוסה מלאה, וכך גם בכל אתרי התיירות הצפון. לצד הטיולים, בשעות הצהריים פקדו כמעט 100 אלף מתפללים מוסלמים את הר-הבית בירושלים, לתפילת יום השישי הראשון של הרמדאן, שעברה ללא אירועים מיוחדים.

נדמה כי עם ישראל לא התרגש מהמתיחות שניסו הסורים לייצר, סביב הטענות והפרסומים על חדירת מטוסים ישראליים לשטחם בשבוע שעבר. המרוויחים הגדולים מכך היו תיירני הצפון, שנהנו מתפוסה מלאה בחדרי האירוח. "אם היו לנו עוד מאה חדרי אירוח - היינו ממלאים אותם", אמר בסיפוק אחד התיירנים מהגולן.

הקרן הקיימת לישראל דיווחה על יותר מ-200 אלף מטיילים, שביקרו ביערות ובאתרים השונים ברחבי הארץ. החניונים המרכזיים התמלאו באלפי מכוניות, והמוני מטיילים שהוציאו את ציוד המנגל המסורתי, וחגגו את ראש השנה בחיק הטבע.

האתרים הנבחרים, שנהנו מתפוסה מלאה היום ובמהלך החג, באזור ירושלים היו היערות בהרי ירושלים, הסטף ויער בן-שמן. באזור הצפון נרשמה תפוסה מלאה ביערות הכרמל וביער בירייה שספג מכה קשה במלחמת לבנון השנייה.

סבלנות בכבישים

אלפי מטיילים בחרו להגיע גם לאגמון החולה, שם צפו באחד הסימנים המרהיבים לסופו של הקיץ ותחילתו של הסתיו. המטיילים צפו באלפי ציפורים שחולפות מעל האגמון, שמהווה עבורם נקודת מעבר בנדידתם בחילופי העונות.

בדרום רמת הגולן התמלאה שמורת היהודיה עד אפס מקום. המטיילים הרבים שלא פסקו מלהגיע לאזור נאלצו לחפש מקומות חנייה מרוחקים, מחוץ לחניונים המלאים. תפוסה מלאה נרשמה גם במרבית חופי הכנרת.

לאגם חי בעירון הגיעו מאות בני אדם, שביקשו לערוך במקום שיט סירות. בקיבוץ עין-גב נרשם ביקוש רב לשיט בכנרת, וסיורים ברפת ובקיבוץ.

המטיילים גרמו לעומסי תנועה כבדים, שהורגשו בכביש הצפון והגולן החל משעות הבוקר. עומסי התנועה צפויים להקשות על הנהגים גם בצאת החג ועד למחר בשעות הערב. בשעות הצהריים נפצעו חמישה בני אדם באורח קל, בתאונת דרכים בה היו מעורבים כמה כלי רכב, בגשר אריק ברמת הגולן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.