רבבות חגגו את ראש השנה בטיולים
מנצלים את סוף השבוע הארון לטיולים: עם ישראל ניצל את חופשת החג ואת סוף השבוע הארוך עד תום, והציף בימים האחרונים בהמוניו את אתרי הבילוי בצפון. בחדרי האירוח באצבע הגליל וברמת הגולן נרשמה תפוסה מלאה, וכך גם בכל אתרי התיירות הצפון. לצד הטיולים, בשעות הצהריים פקדו כמעט 100 אלף מתפללים מוסלמים את הר-הבית בירושלים, לתפילת יום השישי הראשון של הרמדאן, שעברה ללא אירועים מיוחדים.
נדמה כי עם ישראל לא התרגש מהמתיחות שניסו הסורים לייצר, סביב הטענות והפרסומים על חדירת מטוסים ישראליים לשטחם בשבוע שעבר. המרוויחים הגדולים מכך היו תיירני הצפון, שנהנו מתפוסה מלאה בחדרי האירוח. "אם היו לנו עוד מאה חדרי אירוח - היינו ממלאים אותם", אמר בסיפוק אחד התיירנים מהגולן.
הקרן הקיימת לישראל דיווחה על יותר מ-200 אלף מטיילים, שביקרו ביערות ובאתרים השונים ברחבי הארץ. החניונים המרכזיים התמלאו באלפי מכוניות, והמוני מטיילים שהוציאו את ציוד המנגל המסורתי, וחגגו את ראש השנה בחיק הטבע.
האתרים הנבחרים, שנהנו מתפוסה מלאה היום ובמהלך החג, באזור ירושלים היו היערות בהרי ירושלים, הסטף ויער בן-שמן. באזור הצפון נרשמה תפוסה מלאה ביערות הכרמל וביער בירייה שספג מכה קשה במלחמת לבנון השנייה.
סבלנות בכבישים
אלפי מטיילים בחרו להגיע גם לאגמון החולה, שם צפו באחד הסימנים המרהיבים לסופו של הקיץ ותחילתו של הסתיו. המטיילים צפו באלפי ציפורים שחולפות מעל האגמון, שמהווה עבורם נקודת מעבר בנדידתם בחילופי העונות.
בדרום רמת הגולן התמלאה שמורת היהודיה עד אפס מקום. המטיילים הרבים שלא פסקו מלהגיע לאזור נאלצו לחפש מקומות חנייה מרוחקים, מחוץ לחניונים המלאים. תפוסה מלאה נרשמה גם במרבית חופי הכנרת.
לאגם חי בעירון הגיעו מאות בני אדם, שביקשו לערוך במקום שיט סירות. בקיבוץ עין-גב נרשם ביקוש רב לשיט בכנרת, וסיורים ברפת ובקיבוץ.
המטיילים גרמו לעומסי תנועה כבדים, שהורגשו בכביש הצפון והגולן החל משעות הבוקר. עומסי התנועה צפויים להקשות על הנהגים גם בצאת החג ועד למחר בשעות הערב. בשעות הצהריים נפצעו חמישה בני אדם באורח קל, בתאונת דרכים בה היו מעורבים כמה כלי רכב, בגשר אריק ברמת הגולן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
