בחודש פברואר האחרון נפל דבר במדינת ישראל והממשלה הפריטה גם את בתי הזיקוק בחיפה. הזוכים המאושרים במכרז היו החברה לישראל וסקיילקס, אשר נשלטת בידי המפעלים הפטרוכימיים. ביומה הראשון במסחר בבורסה צנחה המניה בשיעור של כ-15% (וזאת כיוון שאפריקה פרשה מהמכרז) אבל מאז מטפסת המניה וכבר השלימה מהלך עליה של כ-20%.

בזן היא לא החברה הראשונה שהחברה לישראל רוכשת מידי המדינה ועד עכשיו מדובר בהצלחה מוכחת - מה עוד משקיע צריך לבקש? בחודש מארס 1997 מכרה המדינה 17% ממניות כיל לפי שווי חברה של 4 מיליארד שקל והיום, עשר שנים לאחר מכן, כיל שווה קצת יותר מפי 10 - 40 מיליארד שקל.

את חברת "צים חברת השיט הישראלית בע"מ", אשר הוקמה בשנת 1945 ע"י הסוכנות היהודית, רכשה החברה לישראל מהמדינה בחודש ינואר 2004 לפי שווי של 236 מיליון דולר והיום ההערכות מדברות על שווי לצים של כמיליארד דולר, פי 4 תוך קצת יותר משנתיים. אם נעזוב לרגע את הסיפור המורכב של טאואר, וודאי כעת ברור לכם מה התוכניות של החברה לישראל עבור בזן.

אז מהן למעשה התוכניות של החברה לישראל עבור בזן?

קבוצת עופר ידעה בדיוק מה יש לה ביד כשהיא שמה את המיליארדים על בזן. לפני שנדבר על שינויים שצפויה לבצע החברה לישראל בתפקוד בזן, בתור התחלה חשוב להבין שהרווח הבסיסי של בית זיקוק נובע ממרווחי הזיקוק או במילים אחרות - מחיר רכישת חבית נפט גולמי לעומת מחיר מכירת תמהיל המוצרים המופקים מהחבית. בעניין זה, גם אם החברה לישראל לא תעשה שום שינוי בפעילות של בזן, היא עשתה עסקה טובה, כיוון שמרווחי הזיקוק בעולם באופן תמידי עולים במרוצת השנים וכך גם רווחי בתי הזיקוק.

די שאגיד, כי הביקוש לדלק בעולם הוא עצום וכי בתי זיקוק חדשים בקושי מוקמים (בעיקר מוקמים באזור המפרץ והמזרח התיכון) בעיקר בגלל הקושי שבקבלת היתרים על רקע הפגיעה באיכות הסביבה אך גם על רקע העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת בית זיקוק.

אבל כמובן שהחברה לישראל לא רכשה את בזן מבלי שאיפות לנצל את הפוטנציאל הגלום בחברה עד תום.

כצעד ראשון

הדבר הראשון שצפויה החברה לישראל לעשות לאחר ביצוע העברת השליטה באופן פורמאלי מידי המדינה, הוא להגדיל את הניצולת של בית הזיקוק. כיום עובד בית הזיקוק בשיעור ניצולת של כ-80% וע"י השקעה של כ-50 מיליון דולר מתכננת החברה לישראל להגדיל את שיעור הניצולת לרמה של כ-90%. על פניו הדבר לא נראה דרמטי, אך גידול של 7% בניצולת משמעותו עשרות מיליוני דולרים שיורדים לשורה התחתונה, שורת הרווח הנקי מידי שנה. בחישוב גס, גידול שכזה בניצולת יגדיל את תפוקת הזיקוק בכמיליון טון ולפי כ-7 חביות לטון, מדובר פה ברווח של 50 מיליון דולר או קצת פחות מכך לאחר מס (40 מיליון דולר).

כצעד שני

בהשקעה גדולה יותר, של מספר מאות מיליוני דולרים, צפויה החברה לישראל לקבל החלטה לשפר באופן משמעותי את איכות הייצור וכך גם את גודל מרווח הזיקוק. ע"י רכישת מתקן מסוים (פצחן) ממוצע תמהיל מוצרי הנפט שיזוקק בבזן יהיה רווחי באופן משמעותי מזה המזוקק כיום. בתי הזיקוק בארה"ב מצליחים להגיע למרווח זיקוק של כ-10 דולר וזאת כיוון שמלבד הבנזין, הם מזקקים גם מוצרים יקרים יותר וכך הממוצע של תמהיל המוצרים המופקים מחבית הנפט עולה משמעותית.

אם ניקח בחשבון שמרווח הזיקוק יגדל מרמה של כ-7 דולר כיום לרמה של 10 דולר לאחר ההשקעה וניקח בחשבון גם שתפוקת הזיקוק תגדל לאחר הגדלת הניצולת מרמה של 7 מיליון חביות בשנה ל8 מיליון חביות בשנה. מדובר כאן על תוספת לרווח הנקי של כ-100 מיליון דולר!!! (לאחר מיסים, מימון ופחת ל-20 שנה).

בשורה התחתונה: המכפיל שבו הונפקה החברה הוא 8.6. אם ניקח את ה-100 מיליון דולר, נוסיף את ה-40 מיליון דולר ונכפיל ב-8.6, נקבל תוספת של 1.2 מיליארד דולר בשווי שוק של בזן. עכשיו תחשבו על זה שהחברה נסחרת כיום בשווי שוק של 1.77 מיליארד דולר !!!

צעדי התרחבות אפשריים

בחברה לישראל מדברים על אין ספור דברים, כגון הקמת תחנת כוח, שכן אנרגיה אגירה נדרשת לשם תהליך פיצוח הנפט, אנרגיה שעשויה להיות מנותבת להפקת חשמל.

בחברה לישראל מדברים גם על אפשרות של כניסה לתחום שיווק הדלק (בדומה לאופן בו פועלת חברת פז נפט באשדוד). כיום בזן עוסקת בזיקוק נפט בלבד אך לא מן הנמנע כי החברה תהפוך למשווקת דלק. מחשבות נוספות של החברה מדברות על שימוש באנרגיה הנצברת כמנותבת לתחום התפלת המים.

כל אלו הן למעשה מותרות, הבסיס הוא שני הדברים הראשונים ואותן נראה שחברה לישראל תבצע או תחליט על הביצוע עוד השנה. עוד אציין, כי בית הזיקוק בחיפה למעשה מתפקד כסוג של מונופול ברור. פז נפט מספקת דלק בעיקר לתחנות פז ובזן מספקת בסביבות כשני שליש מהצריכה הכללית. היתרון הראשוני של מונופול הוא היכולת שלו לעלות מחירים בצורה איטית אך עקבית וגם מכך תהנה החברה לישראל.

כמובן ששחקני הדלק במדינה, כגון תשובה ואחרים יגלגלו את עליית מחירי הדלק לפתחם של האזרחים אבל במקום לקטר אפשר פשוט לעלות על העגלה, לקטר שלה קוראים בזן.