סיכום שבוע המסחר בחו"ל
המדדים המובילים בארה"ב ובעולם המשיכו לטפס בשבוע החולף לשיאים חדשים, זאת על רקע המשך דיווחי תוצאות החברות לרבעון הראשון של שנת 2007, ועל רקע מספר נתונים כלכליים המצביעים על התמתנות הלחצים האינפלציוניים. עד עתה, דיווחו 70% מהחברות הנסחרות בבורסות בארה"ב על רווחיהן והציגו בממוצע צמיחה של כ- 7%. נתון צמיחה זה גבוה בהרבה, מעבר לכל תחזיות האנליסטים הפסימיות, וגם מעבר לתחזיות הרווח שהציגו החברות עצמן. פער זה, בין ציפיות המומחים ותוצאות החברות בפועל עד כה, מהווה את הדלק העיקרי לראלי המדדים המובילים בארה"ב בתקופה האחרונה.
סיבה נוספת לאופטימיות בשווקים, קשורה בנתוני המאקרו שפורסמו במהלך השבוע לסיכום חודש אפריל: הייצור התעשייתי עלה ב- 3.1%, לעומת צפי האנליסטים לעלייה מינורית יותר של 2.1%. מדד מנהלי הרכש למגזר היצרני עלה ל- 54.7 נק' מרמה של 50.9 נק'. זאת, לעומת צפי פסימי יותר לעלייה לרמה של 51.0 נק' בלבד. מדד מנהלי הרכש למגזר הלא יצרני עלה לרמה של 56.0 נק', מרמה של 52.4 נק'. זאת, לעמת צפי מוקדם לעלייה לרמה של 53.0 נק'. עלייה של 1.7% בפריון בעבודה, לעומת צפי השוק לעלייה של 0.8% בלבד.
נתון מעודד במיוחד המהווה אינדיקציה אמפירית להתמתנות הלחצים האינפלציוניים סופק ע"י נתוני השכר, שעלותו נאמדה בהתייקרות של 0.6% בלבד, לעומת הצפי המוקדם לעלייה של 3.8% בעלות השכר. נתון משמעותי נוסף הינו פרסום דו"ח התעסוקה בארה"ב, שהצביע על חולשה בשוק העבודה: למשק נוספו במהלך חודש אפריל כ- 88 אלף משרות חדשות, לעומת צפי האנליסטים ל- 100 אלף משרות חדשות. בנוסף, שיעור האבטלה נאמד ב- 4.5%, לעומת 4.4% בסוף חודש מארס. בניגוד לרציונל, חולשת שוק העבודה, בשילוב עם התמתנות הלחצים האינפלציונים, יכולה דווקא להיטיב עם המסחר בשווקים. זאת, בשל הגדלת הסיכויים להקלה מוניטארית בעתיד הקרוב-רחוק.
נתוני מאקרו נוספים: ההכנסה הפרטית עלתה ב- 0.7%. ההוצאה הפרטית עלתה ב- 0.3%. הוצאות הבנייה עלו בשיעור של 0.2%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%.
חדשות נוספות, אשר תרמו גם הן לאווירה החיובית, הינן הידיעות בדבר מיזוג בין המגה ענקיות מיקרוסופט ויאהו, אל מול גוגל המתעצמת.
מניות ישראליות בניו יורק:
ECI פרסמה השבוע את הדו"חות המסכמים לרבעון הראשון של שנת 2007. החברה דיווחה כי הרווח הפרו פורמה (Non Gaap) צמח ב- 37% והסתכם ב- 9.7 מיליון דולר. מאידך, הכנסות החברה ירדו ב- 4% ל- 155 מיליון דולר. מניית החברה ירדה ב- 1.2%.
רדקום פרסמה גם היא השבוע את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2007. הכנסות החברה ירדו ב- 37.5% ל- 3.2 מיליון דולר. ההפסד הנקי של החברה הסתכם ב- 2.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של 119 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום שבועי, מניית החברה ירדה ב- 11.4%.
רדוור דיווחה, כי רשמה הפסד של 7 סנט למניה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. זאת, לעומת צפי האנליסטים להפסד של 3 סנט בלבד. החברה הסבירה את ההפסד בעסקת רכישת חברת קובלייט. מניית החברה ירדה ב- 1.9%.
אלוט ריכזה עניין השבוע, על רקע בקשה לתביעה ייצוגית של בעלי מניות בחברה בטענה כי תשקיפי החברה במועד ההנפקה בנובמבר 2006, הכילו אי דיוקים. מניית החברה עלתה ב- 3.2%.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
