חודש חזק ומימוש מקומי בשוקי המניות
מדד ה- S&P 500 ירד אמש ב-0.8% מדד ה- Stoxx50 האירופאי עלה ב-0.2% בלבד. שוק האג"ח תפס את הכיוון הנגדי והגיב בעליות.
בחודש אפריל נרשמו עליות שערים נאות במרבית שוקי המניות והערכה היא שמדובר בשלב זה במימוש מקומי שביצעו המשקיעים. בחודש אפריל (ללא יום המסחר האחרון) עלה מדד ה- S&P 500 ב- 5.15% ומדד ה- Stoxx50 סיכם עליה של 4.8%. העלייה הנאה במדדים הביאה חלק מהפעילים בשוק לחשוב כי העלייה בתחושת העושר של המשקיעים תתמוך בהוצאות הצרכנים בארה"ב.
הנתונים שפורסמו בארה"ב בימים האחרונים הכינו את הרקע לירידות ובהעדר חדשות טובות החל המימוש בשוק המניות. האומדן הראשון של הצמיחה ברבעון הראשון הצביע על צמיחה נמוכה מהצפי של 1.3% ביחס לרבעון קודם- שיעור הצמיחה הנמוך ביותר מזה 4 שנים. למרות העליה הגבוהה מהצפי בהכנסה הפרטית בחודש מרץ הצריכה הפרטית באותו החודש עלתה באופן מתון יותר מהתחזית. מדד הליבה של מחירי הוצאות הצרכנים נותר ללא שינוי ובמונחים שנתיים הוא ירד לרמה של 2.1% לעומת 2.4% בחודש קודם.
החולשה בצריכה הפרטית והתמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה תמכו בשוק האג"ח מאחר והם מגבירים את ההסתברות להורדת ריבית מצד הבנק המרכזי בארה"ב והן ממתנות את השחיקה בערך הריאלי של תזרימי המזומנים שמספקים אג"ח. בתסריט שבו יקלע המשק האמריקאי להאטה ובמקביל לירידה באינפלציה תיסלל הדרך להורדת ריבית ועל כך הימרו חלק מן המשקיעים בשוק האג"ח. אלה שלאחרונה נרשמו התפתחויות בשוק המט"ח שעשויות לעכב את הורדת הריבית.
באפריל הדולר האמריקאי רשם ירידה משמעותית בערכו מול מרבית המטבעות של שותפות הסחר של ארה"ב. מול האירו ירד הדולר לשפל של 6 השנים האחרונות והגיע לרמה של 1.3682 - השער הגבוה ביותר מאז הושק מטבע האירו. גם מול הפאונד נחלש הדולר ואף חצה את שער ה-2$ לפאונד במהלך החודש. חלק מהחולשה בדולר מיוחסת לפערי הצמיחה בין המדינות הללו שנוטה לרעת ארה"ב אולם, לאחרונה גם לפערי הריבית יוחסה תרומה דומה להיחלשות הדולר. הדבר הוביל חלק מהמשקיעים לחשוב כי גם במקרה ותוכשר הקרקע להורדת ריבית מצד הצמיחה והאינפלציה ימתין הבנק המרכזי עם הפחתת הריבית עד לשלב בו ישוב הדולר ויסחר ברמות גבוהות יותר מול המטבעות העיקריים.
בארה"ב צפוי היום להתפרסם מדד מנהלי הרכש (ISM) לחודש אפריל ונתונים נוספים על ענף הנדל"ן. בסוף השבוע צפוי להתפרסם הדוח על שוק העבודה ועל מספר המשרות החדשות שנוספו למשק האמריקאי בחודש אפריל. נתונים ירכזו עניין רב לאור אי הודאות הקיימת לגבי הצמיחה במשק האמריקאי.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
