אופטימיות בנוגע לאינפלציה בארה"ב

נמשכת היחלשות הדולר כנגד המטבעות העיקריים (מלבד הין) ומחירי הנפט שומרים על יציבות ברמה של 62 דולר. .

אופטימיות לגבי תוואי האינפלציה הצפויה בארה"ב ודוחות כספיים חיוביים הביאו לעליה במדדי המניות כשבמקביל חלה עליה גם בשוק האג"ח הממשלתי

האירוע המרכזי של השבוע החולף היה ללא ספק הפרסום של מדד המחירים לצרכן בארה"ב. המדד הכללי עלה בהתאם לצפי ב-0.6%, הגבוה ביותר מזה שנה והיה בהתאם לצפי. למרות זאת מדד הליבה, המנכה את התנודתיות הגבוהה של מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-0.1% לעומת צפי של 0.2%. במקביל נרשמה חולשה בייצור התעשייתי והנתונים על שוק הנדל"ן היו מעורבים כשבהתחלות הבניה נרשם שיפור ומנגד חלה ירידה באמון של הבנאים בענף.

הנתונים שפורסמו בארה"ב גרמו לחלק מהפעילים בשוק לחשוב כי נבנית סביבה טובה להשארת הריבית על כנה ואף להביא להורדת ריבית בארה"ב מוקדם ממה שהונח עד כה. מה שתומך זאת היא מגמת הירידה במדד הליבה למרות שהוא עדיין נמצא ברמה גבוהה במונחים שנתיים (2.5%) והרבה מעבר לטווח של 1%-2% אליו מכוון הבנק המרכזי בארה"ב. בנוסף, החולשה בשוק הנדל"ן ירידה בייצור התעשייתי וברמה של הניצולת בענף התעשייה תומכים כולם בצפי להתמתנות האינפלציה. הדבר עורר אופטימיות בשווקים כשבמקביל פרסומים חיוביים של דוחות החברות לרבעון הראשון תרמו אף הם לעליות שערים.

הדולר האמריקאי ממשיך להיחלש כנגד מרבית המטבעות המרכזיים כאשר מול הפאונד הבריטי נרשם שיא של שנים. הפאונד חצה את רמת ה- 2$ לפאונד – הרמה הגבוהה ביותר שלו מול הדולר מאז ספטמבר 92'. הסיבה המרכזית להיחלשותו של הדולר כעת היא מגמות הריבית והפער היחסי הצפוי בין הריביות. בבריטניה (כמו גם באירופה) הצפי הוא להעלאת ריבית בחודשים הבאים ובארה"ב כאמור צפויה הריבית לשמור על יציבות והדבר מוביל לירידה באטרקטיביות של הדולר ושל נכסים נקובים דולר.

באירופה התפרסם מדד אמון המשקיעים שהצביע על עליה וביפן חלה עליה באמון הצרכנים. שני המדדים ממשיכים לספק אותות חיוביים על משקים אלה אולם, יש להמתין ולקבל סימנים להשפעה חיובית על נתוני הפעילות הריאלית ברמת הביקושים המקומיים.

בשבוע הבא יתפרסמו בארה"ב נתונים נוספים על שוק הנדל"ן, הזמנות של מוצרי בני קיימא וסקירה על הנעשה ב-12 המחוזות הכלכליים בארה"ב במסגרת ספר הב'ז. באירופה יפורסם נתון מקדים על האינפלציה בגרמניה ומדד ה-IFO של אמון העסקים שם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: