אינפלציה גבוהה והאטה בצמיחה בארה"ב – תסריט אפשרי
בשוק האג"ח נרשמו ירידות. והנפט סיכם ירידה שבועית של 3.7% ונע ברמה של 61 דולר לחבית.
דוח המשרות שהתפרסם בסוף השבוע החולף הצביע על התחזקות נוספת של שוק העבודה כשחלק ניכר מהשיפור בשוק העבודה נבע מהעלייה בפעילות כתוצאה מההתחממות במזג האוויר ביחס לחודשים קודמים. הדוח הצביע על עליה של 180 אלף משרות חדשות במרץ בהשוואה לצפי של 130 ובנוסף חלו עדכונים כלפי מעלה בחודשיים הקודמים. שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.4% והשכר הממוצע לשעת עבודה עלה ב- 4.0% בהשוואה לחודש מקביל אשתקד (בדצמבר האחרון הגיע ל-4.3%). הנתון על שעת עבודה נצפה באופן הדוק על ידי הפד מאחר ויש בו לאותת על עליה אפשרית באינפלציה. גם המשקיעים עקבו אחר ההתפתחויות והדבר השתקף בירידות בשוק האג"ח מחשש לעליה באינפלציה העתידית ולדחיית המועד של הפחתת ריבית בארה"ב.
לרשימת גורמי אי הוודאות המעיבים על הנעשה במשק האמריקאי, כגון: משבר אפשרי בשוק הבתים שיגלוש לכלל המשק, רמה חלשה של השקעות העסקים, וצפי להאטה בהוצאות הצרכנים, התווספה גם העלייה בסיכון הגיאופוליטי. איראן ממשיכה לספק כותרות על תוכנית הגרעין שלה והודיעה על התקדמות לשלב נוסף - יכולת להעשיר אורניום וביחסי המסחר בין ארה"ב ובין סין נרשמה הרעה. הדבר החל לאחר שהממשל האמריקאי ניסה להגן על יצרני נייר מצופה אמריקאיים באמצעות הגבלת יבוא של מוצרי נייר מצופה מסין ואף הגיש תלונה כנגד סין על הפרות של זכויות יוצרים בפני ארגון הסחר העולמי. העלייה ברמת אי הוודאות העיבה על המטבע האמריקאי למרות הדחייה המסתמנת בהפחתת הריבית, בגלל תהליך ארוך שנים של גיוון תיק יתרות המט"ח בכל העולם. סין מהווה כוח מוביל בנושא זה ובעקבות ההרעה ביחסי המסחר בינה ובין ארה"ב הועלתה האפשרות כי סין תבחר להגביר את קצב הגיוון של תיק המט"ח שלה ותרכוש נכסים הנקובים באירו על פני נכסים נקובים בדולר אמריקאי.
סקר שנערך על ידי בלומברג מלמד כי 60% מהאמריקאים צופים כי המשק האמריקאי יגלוש למיתון בשנה הקרובה. קרן המטבע העולמית קיצצה את תחזית הצמיחה שלה לכלכלת ארה"ב ב- 2007 מרמה של 2.9% בראשית השנה לרמה של 2.2% ובכך ישרה קו עם התחזית הרווחת. כעת עולה ההסתברות כי המשק האמריקאי יחווה האטה בפעילות הכלכלית עם אינפלציה גבוהה שתותיר את הריבית על כנה.
השבוע הבא יהיה גדוש בפרסומם של מדדים כלכליים. בארה"ב, יתפרסמו נתונים נוספים על האינפלציה, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי ומדד האינדיקטורים המובילים. באירופה יתפרסם הנתון הסופי על האינפלציה בחודש מרץ וביפן יתפרסמו נתונים על ענף התעשייה ועל מדד אמון הצרכנים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
