הדולר נסחר בירידה של 0.523% ושערו 4.1810 לשקל
היום, השקל נסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. הדולר נסחר בירידה של 0.523% ושערו 4.1810 לשקל. האירו נסחר בעליה של 0.009% ושערו 5.5781 לשקל. הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של 0.14% ושערו 1.3346 לדולר.
מפינוטק נמסר, כי השקל מתחזק במסחר אל מול הדולר זאת לאחר החלטת הנגיד, סטנלי פישר, אתמול להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%. ההחלטה להותיר את הריבית ברמה הנוכחית הייתה צפויה ובאה לאחר הפחתת ריבית רצופה של 1.5% בחצי שנה האחרונה. ההחלטה שלא לשנות את הריבית נעוצה במספר סיבות לדבריו של פישר. הצמיחה המהירה במשק משפרת את הסיכוי להעלאת האינפלציה ליעד אותו קבע הבנק המרכזי 1%-3% במהלך 2007, הנתון האחרון שפורסם על ירידה באבטלה ברבעון האחרון של 2006 מצביע על צמיחה גבוה מהצפוי. לדברי הנגיד השפעת ההורדות האחרונות בריבית עדיין לא מוצו מה שעשוי לעזור להגברת הסיכוי לעמידה ביעד האינפלציה. דבר נוסף שלדעת הנגיד עשוי לתמוך בהגעה ליעד האינפלציה הוא שיעור הריבית הריאלית (לה יש השפעה מרחיבה) על המקורות שמעמיד הבנק למערכת הבנקאות שבמצב הנוכחי היא נמוכה ועומדת על 2.65% לשנה. סיבה נוספת להחלטה של הבנק המרכזי היא יציבותו של המשק הישראלי בחודש האחרון לעומת התנודתיות הרבה בשאר השווקים בעולם. בהודעתו לא ניתן כל רמז לגבי המדיניות בעתיד, מכאן ניתן להסיק כי תהליך הפחתת הריבית במשק מתקרב לקיצו.
הזוג שקל-דולר נסחר היום סביב הרמה של 4.1815 לשקל, וממשיך להיות מושפע מסחירותו של הדולר אל מול שאר המטבעות בעולם.
אתמול, נחלש הדולר אל מול האירו במסחר לאחר פרסום נתון מכירות בתים חדשים בארה"ב שיצא נמוך מהצפי. הנתון הצביע על קצב שנתי של 848 אלף דירות שפל 7 שנים, לעומת הצפי שעמד על 995 אלף דירות . הנתון הביא לצניחתו של הדולר ב- 95 נק' אל מול האירו עד לרמה של 1.3350 לדולר.
היום נסחר הזוג אירו-דולר סביב הרמה של 1.3341 לדולר בהמתנה של המשקיעים לנתונים שיפורסמו בארה"ב ובראשם מדד בטחון הצרכן, כאשר הצפי הוא לירידה לרמה של 108.5 לעומת 112.5 בחודש קודם. עוד לפני כן פורסם היום בגרמניה סקר IFO אקלים עסקי לחודש מרץ שיצא גבוה מהצפי ברמה של 107.7 נק' לעומת צפי של 106.5 נק' ולעומת חודש קודם 107 נק'.
הזהב התחזק אתמול ביותר מ- 6$ לאחר הירידות בדולר והעליות במחירי הנפט. היום נסחר הנפט סביב הרמה של 663.80 דולר לאונקיה, כאשר המשך התחזקות מחירי הנפט יניעו את הזהב אל עבר הרמה של 670 דולר לאונקיה.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל
הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת.
תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח.
במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק.
הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי
לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות
אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.
בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
