מידע פנים בשווי 4 מיליארד דולר, כבר היה לכם?
בתקופה האחרונה עסקנו פה ב-Bizportal לא מעט, בהצגת הכלים, הסוגים והשיטות בהם סוחרים במניות משתמשים כדי לבצע עבירות ניירות ערך. הנה סיפור מדהים שהפך בימים האחרונים לסערה של ממש מעבר לים.
כולם מדברים בחודשים האחרונים בשוק ההון על "שווקים אקזוטיים", שווקים במדינות שלא היה איש בשוק ההון הישראלי מאמין, כי ימשכו קהל משקיעים כמו סינגפור, מלזיה (ושלא לדבר על השוס של השבועות האחרונים - קזחסטאן), זוכות בחודשים האחרונים להשקעות של ישראלים - בעיקר בתעודות סל שנמכרות פה תחת כל עץ רענן.
ממש בשל שני העניינים הללו, כדאי לשים לב למה שקרה בשבוע האחרון בברזיל. על פי פרסומים שונים, עוברת טלטלה של ממש על בורסת ה-BOVESPA, הבורסה המרכזית בסאו פאולו סביב עבירת השימוש במידע פנים.
עבירת השימוש במידע פנים אומנם היתה רשומה בספר החוקים מאז נוסדה הבורסה הברזילאית, אך איש מאנשי רשות ני"ע המקומית לא טרח לאכוף את החוק. כך נוצר מצב שבטרם שיחררו החברות הודעות לבורסה, ניתן היה לצפות למידע העתיד להתפרסם על פי גרף המניה.
אלא שבשבוע שעבר יו"ר רשות ני"ע הברזילאית, מרסלו טרינידאדה, החליט שיש לשים סוף לתופעה שקיבלה ביטוי באחת מהצעות הרכש הגדולות בתולדות הכלכלה הברזילאית - בהיקף של 4 מילארד דולר.
מסתבר, כי חברת הנפט הברזילאית, PETROBRAS פרסמה הצעת רכש לחברת זיקוק נפק ציבורית השניה בגודלה במדינה, בשם IPIRANGA. היקף הצעת הרכש עמדה כאמור, על לא פחות מארבעה מיליארד דולר.
כרגיל, סוחרי הבורסה של סאו פאולו, שהמידע אודות הצעת הרכש הגיע לידיהם, לא חשבו פעמים לפני שעשו שימוש במידע. כך למשל בנק אמריקני שעשה שימוש במידע, רשם תוך מספר ימים רווח הון של 1.6 מיליון דולר. יו"ר רשות ני"ע בברזיל סיפר, כי אדם פרטי שניצל את המידע שעבר מפה לאוזן רשם רווח הון של כ-462 אלף דולר.
כאמור, בניגוד למה שהיה מקובל עד כה, רשות ני"ע התערבה במקרה, באופן מפתיע, ועצרה עשרות סוחרים שעשו שימוש במידע, כמו כן עוד באותו יום פסקו השופטים המקומיים על הקפאת חשבונות הבנק שנחשד כי דרכם בוצע המסחר במניה.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל
הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת.
תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח.
במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק.
הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי
לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות
אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.
בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
