היום תפורסם החלטת הריבית לאפריל - להלן התרחישים
היום בשעה 18:30 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש אפריל, כאשר הדעות בנושא חלוקות.
בפריזמה בית השקעות אומרים היום, כי על הנגיד מוטלת החודש החלטה לא פשוטה בקביעת הריבית לחודש אפריל. מצד אחד, שוק המט"ח ממשיך לאותת לנגיד על הצורך בהמשך הורדות ריבית בנק ישראל במידה וברצונו של הבנק לעמוד ביעד האינפלציה לשנת 2007. רמת שער החליפין הנוכחית הנעה בטווחים של 4.18-4.20 דולר/שקל הינה רמה נמוכה, המצביע על הסתברות גבוהה לפספוס יעד האינפלציה גם בשנת 2007.
בפרוטוקול החלטת ריבית לחודש מרץ נכתב (בדומה לחודשים הקודמים) ש "החזרה לתחום יעד האינפלציה ורמת הריבית הנדרשת תלויים לא מעט בהתפתחויות העתידות של שער החליפין", כך שייתכן וחולשת הדולר בשווקי העלם (אותה צפינו זה תקופה ארוכה) תניע את בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת כבר בחודש זה.
המשך מגמת הייסוף בחודש מרץ, מעלה את הסבירות להורדת ריבית נוספת כבר החודש, אומרים בפריזמה.
מנגד יישנם מספר הגורמים התומכים דווקא בעצירת תהליך הורדת הריבית בחודש זה, תוך כדי בחינת השינויים במשק:
ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים בחודש פברואר עלו לרמה של 1.4%, ציפיות החזאים עלו לרמה של 1.9% מרמה של 1.7% בחודש ינואר, בנק ישראל נוטה לייחס חשיבות גבוהה יותר לציפיות החזאים המקצועיים, הנמצאות כרגע קרוב לאמצע יעד האינפלציה של בנק ישראל.
קצב הגידול השנתי של כמות אמצעי התשלום (M1) עלה בחודש פברואר ל-10% (מרמה של 6.6% בחודש ינואר).
לאחר יציאת מדד חודש פברואר השלילי, אנו צופים סביבת אינפלציה חיובית של כ-1.3% בשלושת החודשים הקרובים.
נתוני המגמה של שיעור האבטלה מצביעים על המשך המגמה החיובית מצד שוק העבודה, הנתון האחרון
לחודש ינואר מצביע על המשך הירידה בשיעור האבטלה, נתון זה הינו ניטראלי מבחינת קביעת הריבית בחודש זה.
עקב הציפיות להמשך החולשה של הדולר בעולם מעריכים, בפריזמה, כי זה תקופה ארוכה שבנק ישראל ייאלץ להוריד את הריבית המקומית בחודשים הקרובים. השאלה שנשאלת החודש היא טקטית בעיקרה, האם הבנק ייגרר להורדת ריבית נוספת כבר בחודש אפריל, או שימתין להמשך ההתפתחויות בשוק המט"ח.
לסיכום, מעריכים בפריזמה כי מכיוון ששער החליפין הוא המשתנה הדומיננטי כיום בקביעת הריבית, הסיכוי יותר גבוה לכך שגם החודש תופחת הריבית ב-25 נ"ב לרמה של 3.75%.
במחלקת המחקר של בית ההשקעות מיטב מציינים, כי התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה הביאו את נגיד בנק ישראל בחודש נובמבר האחרון להתחיל בביצוע מדיניות מוניטרית מרחיבה, קרי להוריד את הריבית. במהלך חמשת החודשים האחרונים השלים נגיד בנק ישראל מהלך של הפחתת הריבית בשיעור מצטבר של 1.5%. בהודעת הריבית שפורסמה יחד עם החלטת הנגיד האחרונה נכתב, כי החלטה זו התקבלה על מנת להגביר את הסיכויים לחזרת האינפלציה לתחום היעד במהלך 2007.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
