תנובה ביום שאחרי: הסוגיות שעומדות לטיפול
ועידת תנובה אישרה ברוב מוחץ את העברת השליטה לחברת Apax. המשמעות העיקרית מהחלטה זו, הנה כי כל חבר בתנובה (מושב/קיבוץ) בן חורין להחליט אם ברצונו להישאר בתנובה או לממש את אחזקותיו. במידה והחליט המושב לממש את אחזקותיו יקבל המושב את חלקו במזומן, באם החליט להישאר הוא יישאר חבר ב"אגודת האחזקות".
מהות העסקה הנה, כי Apax ירכשו נתח בזכויות (הון ושליטה) בקבוצת תנובה בין 51% ל 100% , לפי שווי חברה של 1.025 מיליארד דולר.כל מושב יודיע על מספר יחידות ההשתתפות שברצונו לפדות,הפדיון יבוצע במזומן, יבוצע שינוי ארגוני בתנובה. תנובה ותעמ"ת הן אגודות אחיות זהות הן מבחינת זהות החברים בהן והן מבחינת שיעורי אחזקותיו של כל חבר בכל אחת מהאגודות.
על פי המצב החדש - כל מושב חייב להודיע לקבוצת תנובה בהודעה בכתב תוך 45 יום מהועידה (עד ל 19.4.07) מהו מספר יחידות ההשתתפות שברצונו למכור, מספר זה חייב להיות זהה בתנובה ובתעמ"ת. אם המושב לא מודיע לתנובה תוך 45 יום , ייחשב הדבר כאילו נתן הודעת מכירה ל 51% מיחידות ההשתתפות שלו.המלצתנו לכנס אסיפה כללית לקבלת החלטה בעניין.
לחברת Apax הובטחה שליטה ב 51% מיחידות ההשתתפות לכן ישנם 2 אפשריות לפדיון המניות:
א. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות עולה על 51% , תנובה תפדה מכל חבר את מספר היחידות שביקש לפדות.
ב. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות נמוך מ 51% , תנובה תפדה מכל חבר 51% מסך אחזקותיו, תינתן אפשרות לכל מושב להחליט תוך 14 יום האם הוא מעונין לממש את שארית היחידות או לרכוש יחידות נוספות ע"פ שווי העסקה, כפוף לכך שApax נשארת עם מינימום של 51%.
כיום, חברי האגודה מחזיקים באופן מלא בשתי האגודות תנובה ותעמ"ת, לאחר גמר העסקה יבוצע שינוי ארגוני בתנובה הנקרא מבנה אנכי, המשמעות את אגודת תנובה תחזיק אגודת תעמ"ת (100%) ואת אגודת תעמ"ת יחזיקו Apax לפחות ב 51% ו"אגודת האחזקות" עד 49%, את "אגודת האחזקות" יחזיקו החברים אשר לא יפדו את חלקם בעסקה זו.
"אגודת האחזקות" תהיה מורכבת ממושבים/קיבוצים או תאגיד אחר אשר יהיו מעונינים להישאר עם אחזקות בתנובה, ע"פ התקנון החדש ניתן יהיה לקבל חברים נוספים, אשר יתאגדו כתאגיד,ובכך לתת מענה לחברי מושב המעונינים להישאר למרות שמושבם החליט לממש את אחזקותיו.
ועד ההנהלה בתעמ"ת ימנה 10 חברים, כל 10% מיחידות ההשתתפות תקנה זכות למנות חבר אחד. תנובה ותעמ"ת ינוהלו על ידי ועד הנהלה אחד.
ומה על זכויות וחובות הנשארים?
א. כל עוד "אגודת האחזקות" מחזיקה במינימום של 20% בתעמ"ת תינתן לה זכות וטו על החלטות בנושאים להלן: 1. שינוי בתקנון ההתאגדות. 2. עסקאות עם בעלי עניין. 3. שינוי מהותי בתחום העיסוק של ייצור ושיווק מוצרים ו/או יציאה מתחומי פעילות מהותיים.
ב. במידה ו"אגודת האחזקות" תחזיק במקסימום 10% בתעמ"ת, ו Apax יהיו מעונינים למכור את כל יחידות ההשתתפות המוחזקות על ידו בתעמ"ת, Apax יוכלו לחייב את "אגודת האחזקות" למכור את כל אחזקותיהם בתעמ"ת, כך שהקונה הפוטנציאלי ירכוש 100% מתעמ"ת.
ג. זכות הצטרפות - במקרה בו Apax תמכור חלק יחסי מאחזקותיה בתעמ"ת, תהיה ל"אגודת האחזקות" זכות להצטרף למכירה ולמכור חלק יחסי של אחזקותיה.
ד. זכות הימנעות מדילול - תינתן לכל אחד מהצדדים אפשרות לרכישת יחידות השתתפות כאשר יוקצו יחידות חדשות ועל ידי כך ניתן יהיה לשמור על שיעור אחזקות זהה.
ה. אופצית מכר - PUT משמעותה מכירת כל יחידות ההשתתפות במחיר ובתנאים זהים לאלו שהוצעו בעסקה הנוכחית. אופציה זו תהיה תקפה אך ורק אם "אגודת האחזקות" תחזיק בפחות מ 25% מתעמ"ת.
לא יהיה ניתן לדעת את אחזקותיה של "אגודת האחזקות" עד למתן כל הודעות המימוש(45 יום), כמו כן אם המדינה תחליט לא לממש את חלקה מהסדר הקיבוצים (כ 6.75%) חלק זה ירד מה 25%.
בימים אלו תנועת המושבים פועלת רבות על מנת לתת פתרונות למיסוי המכירה, כיום ניתן לומר שכל הכספים שיועברו לכיסוי חובות דרך מינהלת ההסדרים – פטורים ממס. סכום של 800 מיליון שקל פטור ממס, משמע כ-20% מהכסף למושב פטור ממס. לפני שמושב מקבל את ההחלטה האם למכור ו/או איך לחלק את הכסף לאחר המכירה מומלץ לשקול את כל שיקולי המס הרלוונטים, כמו כן חובה לתת את הדעת האם המושב מחלק את הכסף או משאיר אותו באגודה לטובת השקעות עתידיות (תשתיות, חינוך, מיסים וכו').
באם המושב מחליט לחלק את הכסף לחברים ישנה השאלה האם המס הוא סופי לרמת החבר או שצריך לשלם מס על דיבידנד בזמן החלוקה.(הנושא בבדיקה).
לסיכום: כיום בתנועת המושבים כ-105 מושבים אשר טרם הסדירו את חובם למינהלת ההסדרים. תנועת המושבים ממליצה למושבים אלו להשתמש בכסף זה לסגירת החובות ויציאה לדרך חדשה, באם המושבים יממשו את חלקם וישלמו את חובם, כ 80 מושבים ישתחררו מהחוב על ידי תשלום חלקי או מלא מהמכירה, כ 25 מושבים נוספים יפחיתו משמעותית את חובם.
למושבים אשר אינם מחויבים להחזיר את כספם ואם יתעוררו שאלות פנימיות איך לחלק את הכסף בתוך המושב, תנועת המושבים תעמיד צוות גישור, על מנת לחסוך הוצאות משפטיות רבות ושהכסף יגיע לחברים.
סוגיית מכירת תנובה אשר רוכזה בתנועת המושבים, והושקעו בה מאמצי ניהול רבים הוכיחה לנו שהתארגנות מסודרת ועבודת הכנה מוקדמת מהווים יתרון משמעותי בהובלת מהלכים אסטרטגים, ובזכות התארגנות ההישגים הנם גדולים יותר ומשפרים את מצב האגודות וחבריהם בצורה ניכרת לעומת התנהלות תוך חוסר התארגנות והתלכדות.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
