תנובה ביום שאחרי: הסוגיות שעומדות לטיפול

עכשיו, כשכל חבר בתנובה (מושב/קיבוץ) בן חורין להחליט אם ברצונו להישאר בתנובה או לממש את אחזקותיו, כיצד תראה החברה? יוגב שריד, כלכלן תנועת המושבים, מסביר
יוגב שריד |

ועידת תנובה אישרה ברוב מוחץ את העברת השליטה לחברת Apax. המשמעות העיקרית מהחלטה זו, הנה כי כל חבר בתנובה (מושב/קיבוץ) בן חורין להחליט אם ברצונו להישאר בתנובה או לממש את אחזקותיו. במידה והחליט המושב לממש את אחזקותיו יקבל המושב את חלקו במזומן, באם החליט להישאר הוא יישאר חבר ב"אגודת האחזקות".

מהות העסקה הנה, כי Apax ירכשו נתח בזכויות (הון ושליטה) בקבוצת תנובה בין 51% ל 100% , לפי שווי חברה של 1.025 מיליארד דולר.כל מושב יודיע על מספר יחידות ההשתתפות שברצונו לפדות,הפדיון יבוצע במזומן, יבוצע שינוי ארגוני בתנובה. תנובה ותעמ"ת הן אגודות אחיות זהות הן מבחינת זהות החברים בהן והן מבחינת שיעורי אחזקותיו של כל חבר בכל אחת מהאגודות.

על פי המצב החדש - כל מושב חייב להודיע לקבוצת תנובה בהודעה בכתב תוך 45 יום מהועידה (עד ל 19.4.07) מהו מספר יחידות ההשתתפות שברצונו למכור, מספר זה חייב להיות זהה בתנובה ובתעמ"ת. אם המושב לא מודיע לתנובה תוך 45 יום , ייחשב הדבר כאילו נתן הודעת מכירה ל 51% מיחידות ההשתתפות שלו.המלצתנו לכנס אסיפה כללית לקבלת החלטה בעניין.

לחברת Apax הובטחה שליטה ב 51% מיחידות ההשתתפות לכן ישנם 2 אפשריות לפדיון המניות:

א. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות עולה על 51% , תנובה תפדה מכל חבר את מספר היחידות שביקש לפדות.

ב. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות נמוך מ 51% , תנובה תפדה מכל חבר 51% מסך אחזקותיו, תינתן אפשרות לכל מושב להחליט תוך 14 יום האם הוא מעונין לממש את שארית היחידות או לרכוש יחידות נוספות ע"פ שווי העסקה, כפוף לכך שApax נשארת עם מינימום של 51%.

כיום, חברי האגודה מחזיקים באופן מלא בשתי האגודות תנובה ותעמ"ת, לאחר גמר העסקה יבוצע שינוי ארגוני בתנובה הנקרא מבנה אנכי, המשמעות את אגודת תנובה תחזיק אגודת תעמ"ת (100%) ואת אגודת תעמ"ת יחזיקו Apax לפחות ב 51% ו"אגודת האחזקות" עד 49%, את "אגודת האחזקות" יחזיקו החברים אשר לא יפדו את חלקם בעסקה זו.

"אגודת האחזקות" תהיה מורכבת ממושבים/קיבוצים או תאגיד אחר אשר יהיו מעונינים להישאר עם אחזקות בתנובה, ע"פ התקנון החדש ניתן יהיה לקבל חברים נוספים, אשר יתאגדו כתאגיד,ובכך לתת מענה לחברי מושב המעונינים להישאר למרות שמושבם החליט לממש את אחזקותיו.

ועד ההנהלה בתעמ"ת ימנה 10 חברים, כל 10% מיחידות ההשתתפות תקנה זכות למנות חבר אחד. תנובה ותעמ"ת ינוהלו על ידי ועד הנהלה אחד.

ומה על זכויות וחובות הנשארים?

א. כל עוד "אגודת האחזקות" מחזיקה במינימום של 20% בתעמ"ת תינתן לה זכות וטו על החלטות בנושאים להלן: 1. שינוי בתקנון ההתאגדות. 2. עסקאות עם בעלי עניין. 3. שינוי מהותי בתחום העיסוק של ייצור ושיווק מוצרים ו/או יציאה מתחומי פעילות מהותיים.

ב. במידה ו"אגודת האחזקות" תחזיק במקסימום 10% בתעמ"ת, ו Apax יהיו מעונינים למכור את כל יחידות ההשתתפות המוחזקות על ידו בתעמ"ת, Apax יוכלו לחייב את "אגודת האחזקות" למכור את כל אחזקותיהם בתעמ"ת, כך שהקונה הפוטנציאלי ירכוש 100% מתעמ"ת.

ג. זכות הצטרפות - במקרה בו Apax תמכור חלק יחסי מאחזקותיה בתעמ"ת, תהיה ל"אגודת האחזקות" זכות להצטרף למכירה ולמכור חלק יחסי של אחזקותיה.

ד. זכות הימנעות מדילול - תינתן לכל אחד מהצדדים אפשרות לרכישת יחידות השתתפות כאשר יוקצו יחידות חדשות ועל ידי כך ניתן יהיה לשמור על שיעור אחזקות זהה.

ה. אופצית מכר - PUT משמעותה מכירת כל יחידות ההשתתפות במחיר ובתנאים זהים לאלו שהוצעו בעסקה הנוכחית. אופציה זו תהיה תקפה אך ורק אם "אגודת האחזקות" תחזיק בפחות מ 25% מתעמ"ת.

לא יהיה ניתן לדעת את אחזקותיה של "אגודת האחזקות" עד למתן כל הודעות המימוש(45 יום), כמו כן אם המדינה תחליט לא לממש את חלקה מהסדר הקיבוצים (כ 6.75%) חלק זה ירד מה 25%.

בימים אלו תנועת המושבים פועלת רבות על מנת לתת פתרונות למיסוי המכירה, כיום ניתן לומר שכל הכספים שיועברו לכיסוי חובות דרך מינהלת ההסדרים – פטורים ממס. סכום של 800 מיליון שקל פטור ממס, משמע כ-20% מהכסף למושב פטור ממס. לפני שמושב מקבל את ההחלטה האם למכור ו/או איך לחלק את הכסף לאחר המכירה מומלץ לשקול את כל שיקולי המס הרלוונטים, כמו כן חובה לתת את הדעת האם המושב מחלק את הכסף או משאיר אותו באגודה לטובת השקעות עתידיות (תשתיות, חינוך, מיסים וכו').

באם המושב מחליט לחלק את הכסף לחברים ישנה השאלה האם המס הוא סופי לרמת החבר או שצריך לשלם מס על דיבידנד בזמן החלוקה.(הנושא בבדיקה).

לסיכום: כיום בתנועת המושבים כ-105 מושבים אשר טרם הסדירו את חובם למינהלת ההסדרים. תנועת המושבים ממליצה למושבים אלו להשתמש בכסף זה לסגירת החובות ויציאה לדרך חדשה, באם המושבים יממשו את חלקם וישלמו את חובם, כ 80 מושבים ישתחררו מהחוב על ידי תשלום חלקי או מלא מהמכירה, כ 25 מושבים נוספים יפחיתו משמעותית את חובם.

למושבים אשר אינם מחויבים להחזיר את כספם ואם יתעוררו שאלות פנימיות איך לחלק את הכסף בתוך המושב, תנועת המושבים תעמיד צוות גישור, על מנת לחסוך הוצאות משפטיות רבות ושהכסף יגיע לחברים.

סוגיית מכירת תנובה אשר רוכזה בתנועת המושבים, והושקעו בה מאמצי ניהול רבים הוכיחה לנו שהתארגנות מסודרת ועבודת הכנה מוקדמת מהווים יתרון משמעותי בהובלת מהלכים אסטרטגים, ובזכות התארגנות ההישגים הנם גדולים יותר ומשפרים את מצב האגודות וחבריהם בצורה ניכרת לעומת התנהלות תוך חוסר התארגנות והתלכדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.05%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות