תנובה ביום שאחרי: הסוגיות שעומדות לטיפול

עכשיו, כשכל חבר בתנובה (מושב/קיבוץ) בן חורין להחליט אם ברצונו להישאר בתנובה או לממש את אחזקותיו, כיצד תראה החברה? יוגב שריד, כלכלן תנועת המושבים, מסביר
יוגב שריד |

ועידת תנובה אישרה ברוב מוחץ את העברת השליטה לחברת Apax. המשמעות העיקרית מהחלטה זו, הנה כי כל חבר בתנובה (מושב/קיבוץ) בן חורין להחליט אם ברצונו להישאר בתנובה או לממש את אחזקותיו. במידה והחליט המושב לממש את אחזקותיו יקבל המושב את חלקו במזומן, באם החליט להישאר הוא יישאר חבר ב"אגודת האחזקות".

מהות העסקה הנה, כי Apax ירכשו נתח בזכויות (הון ושליטה) בקבוצת תנובה בין 51% ל 100% , לפי שווי חברה של 1.025 מיליארד דולר.כל מושב יודיע על מספר יחידות ההשתתפות שברצונו לפדות,הפדיון יבוצע במזומן, יבוצע שינוי ארגוני בתנובה. תנובה ותעמ"ת הן אגודות אחיות זהות הן מבחינת זהות החברים בהן והן מבחינת שיעורי אחזקותיו של כל חבר בכל אחת מהאגודות.

על פי המצב החדש - כל מושב חייב להודיע לקבוצת תנובה בהודעה בכתב תוך 45 יום מהועידה (עד ל 19.4.07) מהו מספר יחידות ההשתתפות שברצונו למכור, מספר זה חייב להיות זהה בתנובה ובתעמ"ת. אם המושב לא מודיע לתנובה תוך 45 יום , ייחשב הדבר כאילו נתן הודעת מכירה ל 51% מיחידות ההשתתפות שלו.המלצתנו לכנס אסיפה כללית לקבלת החלטה בעניין.

לחברת Apax הובטחה שליטה ב 51% מיחידות ההשתתפות לכן ישנם 2 אפשריות לפדיון המניות:

א. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות עולה על 51% , תנובה תפדה מכל חבר את מספר היחידות שביקש לפדות.

ב. סך יחידות ההשתתפות בהודעות המימוש שהחברים מעונינים לפדות נמוך מ 51% , תנובה תפדה מכל חבר 51% מסך אחזקותיו, תינתן אפשרות לכל מושב להחליט תוך 14 יום האם הוא מעונין לממש את שארית היחידות או לרכוש יחידות נוספות ע"פ שווי העסקה, כפוף לכך שApax נשארת עם מינימום של 51%.

כיום, חברי האגודה מחזיקים באופן מלא בשתי האגודות תנובה ותעמ"ת, לאחר גמר העסקה יבוצע שינוי ארגוני בתנובה הנקרא מבנה אנכי, המשמעות את אגודת תנובה תחזיק אגודת תעמ"ת (100%) ואת אגודת תעמ"ת יחזיקו Apax לפחות ב 51% ו"אגודת האחזקות" עד 49%, את "אגודת האחזקות" יחזיקו החברים אשר לא יפדו את חלקם בעסקה זו.

"אגודת האחזקות" תהיה מורכבת ממושבים/קיבוצים או תאגיד אחר אשר יהיו מעונינים להישאר עם אחזקות בתנובה, ע"פ התקנון החדש ניתן יהיה לקבל חברים נוספים, אשר יתאגדו כתאגיד,ובכך לתת מענה לחברי מושב המעונינים להישאר למרות שמושבם החליט לממש את אחזקותיו.

ועד ההנהלה בתעמ"ת ימנה 10 חברים, כל 10% מיחידות ההשתתפות תקנה זכות למנות חבר אחד. תנובה ותעמ"ת ינוהלו על ידי ועד הנהלה אחד.

ומה על זכויות וחובות הנשארים?

א. כל עוד "אגודת האחזקות" מחזיקה במינימום של 20% בתעמ"ת תינתן לה זכות וטו על החלטות בנושאים להלן: 1. שינוי בתקנון ההתאגדות. 2. עסקאות עם בעלי עניין. 3. שינוי מהותי בתחום העיסוק של ייצור ושיווק מוצרים ו/או יציאה מתחומי פעילות מהותיים.

ב. במידה ו"אגודת האחזקות" תחזיק במקסימום 10% בתעמ"ת, ו Apax יהיו מעונינים למכור את כל יחידות ההשתתפות המוחזקות על ידו בתעמ"ת, Apax יוכלו לחייב את "אגודת האחזקות" למכור את כל אחזקותיהם בתעמ"ת, כך שהקונה הפוטנציאלי ירכוש 100% מתעמ"ת.

ג. זכות הצטרפות - במקרה בו Apax תמכור חלק יחסי מאחזקותיה בתעמ"ת, תהיה ל"אגודת האחזקות" זכות להצטרף למכירה ולמכור חלק יחסי של אחזקותיה.

ד. זכות הימנעות מדילול - תינתן לכל אחד מהצדדים אפשרות לרכישת יחידות השתתפות כאשר יוקצו יחידות חדשות ועל ידי כך ניתן יהיה לשמור על שיעור אחזקות זהה.

ה. אופצית מכר - PUT משמעותה מכירת כל יחידות ההשתתפות במחיר ובתנאים זהים לאלו שהוצעו בעסקה הנוכחית. אופציה זו תהיה תקפה אך ורק אם "אגודת האחזקות" תחזיק בפחות מ 25% מתעמ"ת.

לא יהיה ניתן לדעת את אחזקותיה של "אגודת האחזקות" עד למתן כל הודעות המימוש(45 יום), כמו כן אם המדינה תחליט לא לממש את חלקה מהסדר הקיבוצים (כ 6.75%) חלק זה ירד מה 25%.

בימים אלו תנועת המושבים פועלת רבות על מנת לתת פתרונות למיסוי המכירה, כיום ניתן לומר שכל הכספים שיועברו לכיסוי חובות דרך מינהלת ההסדרים – פטורים ממס. סכום של 800 מיליון שקל פטור ממס, משמע כ-20% מהכסף למושב פטור ממס. לפני שמושב מקבל את ההחלטה האם למכור ו/או איך לחלק את הכסף לאחר המכירה מומלץ לשקול את כל שיקולי המס הרלוונטים, כמו כן חובה לתת את הדעת האם המושב מחלק את הכסף או משאיר אותו באגודה לטובת השקעות עתידיות (תשתיות, חינוך, מיסים וכו').

באם המושב מחליט לחלק את הכסף לחברים ישנה השאלה האם המס הוא סופי לרמת החבר או שצריך לשלם מס על דיבידנד בזמן החלוקה.(הנושא בבדיקה).

לסיכום: כיום בתנועת המושבים כ-105 מושבים אשר טרם הסדירו את חובם למינהלת ההסדרים. תנועת המושבים ממליצה למושבים אלו להשתמש בכסף זה לסגירת החובות ויציאה לדרך חדשה, באם המושבים יממשו את חלקם וישלמו את חובם, כ 80 מושבים ישתחררו מהחוב על ידי תשלום חלקי או מלא מהמכירה, כ 25 מושבים נוספים יפחיתו משמעותית את חובם.

למושבים אשר אינם מחויבים להחזיר את כספם ואם יתעוררו שאלות פנימיות איך לחלק את הכסף בתוך המושב, תנועת המושבים תעמיד צוות גישור, על מנת לחסוך הוצאות משפטיות רבות ושהכסף יגיע לחברים.

סוגיית מכירת תנובה אשר רוכזה בתנועת המושבים, והושקעו בה מאמצי ניהול רבים הוכיחה לנו שהתארגנות מסודרת ועבודת הכנה מוקדמת מהווים יתרון משמעותי בהובלת מהלכים אסטרטגים, ובזכות התארגנות ההישגים הנם גדולים יותר ומשפרים את מצב האגודות וחבריהם בצורה ניכרת לעומת התנהלות תוך חוסר התארגנות והתלכדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".