מי צריך הון סיכון כשאפשר לשלוח מכתב לוורן באפט?
מנכ"לית טרייה של חברה גדולה מניו יורק, קראה מאמר שכתב מנהל לוול סטריט ז'ורנל. הכותב, פיט ליגל, הוא בעליה של חברה שמייצרת כלי רכב לתחומי הפנאי. הוא בדיוק סיים למכור את החברה שלו לתאגיד ההשקעות ברקשייר האת'אוויי השייך ומנוהל על ידי וורן באפט. במאמר השוויץ ליגל, "היה יותר קל למכור (לבאפט, ח.ש) את העסק שלי, מלחדש את רשיון הנהיגה לרכב". חשבה לעצמה המנהלת שקראה את המאמר, אם כך – מדוע שלא אזום פנייה גם כן.
היא כתבה לוורן באפט מכתב ב-21 בנובמבר 2005, שישה ימים לאחר פרסום המאמר בעיתון, ושלחה אותו בדואר. במהירות ובאלגנטיות, לאחר שסיים לקרוא את שני העמודים שכתבה המנכ"לית, החליט באפט לרכוש את החברה. החברה היא ביזנס-ווייר, סוכנות ידיעות כלכלית המוכרת לכמעט כל מי שמשתמש היום בשירותי יאהו!פייננס (רוב הידיעות הכלכליות של החברות הציבוריות האמריקניות מתפרסמות בביזנס-ווייר), המנכ"לית הטרייה של החברה היא קטי בארון תמראז, והבעלים (לשעבר) הוא לורי לוקי, שהקים את החברה ב-1961.
את הסיפור הזה אפשר היה לקרוא במכתב למשקיעים של טייקון ההשקעות - וורן באפט (עמ' 5). פעם בשנה, בדרך כלל לקראת חודש מארס, מפרסם המשקיע האגדי, את המכתב שלו לבעלי המניות. מסמך שהפך ברבות השנים לשם דבר בעולם הכלכלה. האיש השני בעושרו, ידוע בדרך ההשקעה ארוכת הטווח, ומי שלא מודע או לא קורא את המכתב שלו מדי שנה, מחמיץ סוג של "מכפיל כוח" להבנה הכלכלית שלו. המכתב של באפט הוא סימפוניה בפני עצמה.
מה שאפשר ללמוד מהדרך שבה רכש וורן באפט את אותה ביזנס-ווייר זה שיעור מדהים על חוצפה וקשרים. לא היה צריך הרבה מעבר למילים כתובות של אותה מנכ"לית אשר גרמו לבאפט להתוודה: "בזמן שסיימתי לקרוא את המכתב בין שני העמודים שכתבה קטי, הרגשתי שביזנס-ווייר וברקשייר - הן זיווג". זה הכל, לכתוב ולהירכש.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
