
חמת מציגה רבעון שני חיובי, אך השורה התחתונה בעייתית
עלייה בהכנסות וצמיחה ברווח התפעולי, לצד רווח נקי זעום ותזרים חלש יותר. ההשפה של חרבות ברזל ועם כלביא עדיין ניכרת, אך מהלכי ההתייעלות שערכה ההנהלה בחברה מתחילים להניב פירות. האם חמת מצליחה באמת להפוך את הצמיחה ליציבה? בהנהלת חמת מדגישים את המיקוד בקטגוריות
שבהן יש לחברה יתרון תחרותי, לצד המשך מהלכי התייעלות ושיפור תהליכים
חמת HAMAT פרסמה את דו"חותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2025, ומהם עולה תמונה מורכבת: מצד אחד, שיפור ניכר בהכנסות וברווחיות התפעולית, ומצד שני שורה תחתונה חלשה במיוחד, עם רווח נקי כמעט אפסי ברבעון השני. המשקיעים נדרשים לבחון אם מדובר בתחילתה של מגמה יציבה, או שאולי בהישג זמני שנובע בעיקר מהתאוששות השוק ומהלכי התייעלות פנימיים. מניית החברה עולה בשעה זו במסחר בתל אביב בכ-2.3%, ונראה שהמשקיעים לא מתרגשים מהשורה התחתונה שעולה מהדו"חות. החברה נסחרת לפי שווי של כ-573 מיליון שקל, ועם מכפיל רווח של 39.27.
ברבעון השני נרשמה עלייה של כ-8% בהכנסות, שהסתכמו ב-220.8 מיליון שקל, לעומת 204.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה מיוחסת לעלייה בביקושים ולחזרה הדרגתית לשגרה אחרי ההשפעות של מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא שגרעו פעילות בעיקר ביוני. השיפור ניכר גם בשורת הרווח הגולמי, שטיפס ב-15.3% ל-94.7 מיליון שקל, והעמיק את שיעור הרווחיות הגולמית לכמעט 43% מהמכירות, לעומת 40% בלבד אשתקד.
בולט במיוחד הזינוק ברווח התפעולי – 11.8 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 166% לעומת 4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה מיוחסת להתייעלות תפעולית ושיפור מבני, שהחברה מציינת כבסיס אסטרטגי להמשך. גם ה-EBITDA המתואם (בניכוי תקן IFRS 16) טיפס בכ-52% ל-18.6 מיליון שקל.
הרווח הנקי כמעט נעלם
למרות השיפור המרשים שנרשם בשורת ההכנסות וברווח התפעולי, התוצאה בשורה התחתונה מאכזבת: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-200 אלף שקל בלבד - כמעט אפס, גם אם מדובר בשיפור לעומת הפסד של 2.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הסיבה המרכזית לכך היא עלייה ניכרת בהוצאות המימון, שהגיעו ל-10.4 מיליון שקל לעומת 6.8 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר עקב הפרשי שער. במחצית הראשונה של השנה התמונה מעט טובה יותר: החברה סיכמה רווח נקי של 9 מיליון שקל, לעומת 1.6 מיליון שקל בשנה שעברה - נתון שמשקף מגמה חיובית, אך הוא עדיין מצביע על רווחיות שולית ביחס להיקף ההכנסות (כ-461 מיליון שקל).
- זינוק בהכנסות של עמרם אברהם, אך ירידה ברווחיות
- הכנסות החברה האם של Temu עלו, אך הרווחיות נשחקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התזרים מפעילות שוטפת ברבעון השני הגיע ל-27.7 מיליון שקל - נתון מצוין, אך במחצית הראשונה כולה התזרים ירד משמעותית ל-40.8 מיליון שקל בלבד, לעומת 74.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הירידה בתזרים עלולה להעיד על צורך במעקב צמוד לגבי ניהול ההון החוזר של החברה.
חרף האתגרים, חילקה חמת ביולי דיבידנד של 15 מיליון שקל לבעלי המניות. המהלך מבטא אמון של ההנהלה ביציבותה הפיננסית של החברה, אך ייתכן שיש שיראו בו חוסר זהירות נוכח הרווח הנקי המצומצם ברבעון השני. ההון העצמי של החברה בסוף יוני הגיע ל-541.8 מיליון שקל - כ-35% מתוך סך המאזן, נתון שמצביע על איתנות פיננסית מסוימת.
בהנהלת חמת מדגישים את המיקוד בקטגוריות שבהן יש לחברה יתרון תחרותי, לצד המשך מהלכי התייעלות ושיפור תהליכים. "אנחנו ממשיכים להציג שיפור מתון בהכנסות ובמדדים התפעוליים, לצד התאוששות הדרגתית בשווקי הליבה המרכזיים שלנו", אמר ניר גולן, משנה למנכ"ל, בהתייחסו לדו"חות. ועדיין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרווח הנקי נותר נמוך מאוד, ושחלק מהשיפור נובע מהשוואה לתקופה קשה במיוחד אשתקד. עם ירידה בתזרים במחצית והוצאות מימון גבוהות, החברה תצטרך להוכיח שהשיפור אינו זמני בלבד אלא מגלם יכולת אמיתית לייצר רווחיות יציבה לאורך זמן.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.