אינטל
צילום: טוויטר

אינטל חושפת: קיבלה 5.7 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי

הבית הלבן מבקש לייצב את יצרנית השבבים שנחלשה מול מתחרות כמו אנבידיה ו־TSMC; אינטל מזהירה מתגובות שליליות מצד משקיעים ושותפים ומהגברת הביקורת הפוליטית.

אדיר בן עמי |

אינטלIntel Corp 0.29%  , פעם סמל העליונות האמריקאית בעולם השבבים, הופכת בימים אלה לניסוי חסר תקדים להתערבות הממשלתית בשוק החופשי. החברה חשפה כי קיבלה 5.7 מיליארד דולר מהממשל הפדרלי – צעד שנובע מהחלטת הבית הלבן לרכוש נתח של 10% מהחברה.


המהלך נחשף על ידי סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסר, בכנס למשקיעים. לדבריו, ההשקעה הממשלתית היא חלק מתוכנית רחבה יותר שנועדה לייצב את החברה ולהבטיח שהיא תישאר שחקנית רלוונטית בתעשיית השבבים העולמית – במיוחד בתקופה שבה סין מתקדמת בצעדי ענק והקונגרס מעוניין לחזק את "הייצור הביתי".


במקביל, זינסר רמז כי אינטל שוקלת לגייס הון נוסף עבור פעילות הפאונדרי – יחידת הייצור שמייצרת שבבים לחברות אחרות. פעילות זו נחשבת קריטית לאסטרטגיית החברה אך היא מעוררת חששות בשוק, והייתה אחד הגורמים שגרמו למניית אינטל לצלול ב־8% לאחר פרסום דוחות הרבעון השני ביולי.


הבית הלבן מתנהל בזהירות

 דוברת הבית הלבן, קרוליין לויט, הודתה כי "העסקה עדיין בשלבי עבודה מול משרד המסחר" וכי יש עוד פרטים שצריך לסגור. ההסתייגות הזו נועדה להרגיע את הציבור ואת המשקיעים, אך גם מעלה שאלות לגבי מידת האמון של וושינגטון במהלך.


אינטל עצמה לא מנסה לייפות את המציאות. בדיווח רשמי לבורסה הזהירה החברה שהשקעת הממשלה עלולה לעורר "תגובות שליליות" מצד משקיעים, עובדים, לקוחות ואפילו ממשלות זרות. למעשה, אינטל צופה אפשרות של תביעות משפטיות או ביקורת פוליטית נוקבת סביב העסקה.


ברקע, המנכ"ל החדש של אינטל מנסה להחזיר לחברה את מעמדה בשוק לאחר שנים של הידרדרות. מתחרות כמו TSMC הטייוואנית ואנבידיה עקפו את אינטל כמעט בכל תחום – מהייצור המתקדם ועד החדשנות בתחום ה־AI. התמיכה הישירה מהממשל נועדה לתת לאינטל חמצן כדי להשקיע בתשתיות ובפיתוח, אך גם מציבה אותה תחת זכוכית מגדלת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר
דוחות

אנבידיה שוב עקפה את הציפיות – השוק ציפה ליותר

ענקית השבבים רשמה ברבעון השני רווח מתואם של 1.05 דולר למניה והכנסות של 46.7 מיליארד דולר, אך הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים פספסו במעט את תחזיות האנליסטים והמניה נפלה ביותר מ-3% במסחר המאוחר

אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. -0.82%  הוכיחה שוב שהיא מכונת רווחים, אבל השוק כבר התרגל לביצועים יוצאי דופן. החברה פרסמה תוצאות לרבעון השני שעלו על התחזיות הן בהכנסות והן ברווח למניה, אולם להכות את הציפיות זה כבר לא מספיק והמניה ירדה יותר מ-3% במסחר המאוחר.


התוצאות המרכזיות היו חזקות: רווח מתואם של 1.05 דולר למניה על הכנסות של 46.7 מיליארד דולר, לעומת ציפיות לרווח של 1.01 דולר והכנסות של 46.2 מיליארד דולר. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מדובר בקפיצה מרווח של 0.68 דולר למניה והכנסות של 30 מיליארד דולר.


הכנסות תחום מרכזי הנתונים – הלב של אנבידיה – הסתכם ב־41.1 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות של 41.2 מיליארד דולר. פער קטן, אך בחברה ששווה 4 טריליון דולר, גם סטייה כזו יכולה לגרום לירידה במניה.


החברה הודיעה על תוכנית נוספת לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 60 מיליארד דולר – מהלך שמעיד על הביטחון של ההנהלה בעתיד החברה. בנוסף, התחזית לרבעון השלישי עומדת על הכנסות של 54 מיליארד דולר (עם סטייה של 2%), מעל הציפיות של 53.4 מיליארד דולר.


נקודה מעניינת בדו"ח היא שההכנסות אינן כוללות מכירות שבבי H20 לשוק הסיני – שוק שהפך למקור מחלוקת פוליטית מרכזית. זהו סימן לכך שאנבידיה עדיין מתמודדת עם מורכבויות גיאופוליטיות שעשויות להשפיע על ביצועיה העתידיים. הנשיא טראמפ ביטל את האיסור על מכירת שבבים לסין שהוטל באפריל, אך במקביל דרש "עמלה" של 15% מהכנסות אנבידיה מהשוק הסיני. בנוסף, טראמפ מאיים להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים לארה"ב אם החברות לא יעברו לייצור מקומי – אם כי אנבידיה צפויה להיות פטורה מהמכס.


ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.