אל על
צילום: דוברות אל על
דוחות

המלחמה נגסה ברווח של אל על כ-70 מיליון דולר; הדוחות סבירים; מה צפוי במניה?

הרווח של חברת התעופה הלאומית נחתך ביותר מ-50% וההכנסות ירדו 7% - 12 ימים העבירו רווח תיאורטי של 130-140 מיליון דולר לכ-66 מיליון דולר; עלייה צפויה של 19% בהיקף הפעילות ביולי-אוגוסט לעומת אשתקד

מנדי הניג | (11)
נושאים בכתבה אל על

אל על אל על 2%   מפרסמת את דוחות הרבעון השני של 2025, והמספרים לא מחמיאים,אם כי יש סיבה טובה - המלחמה. 

ההכנסות הסתכמו ב־777 מיליון דולר לעומת 839 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד ירידה של כ־7%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי נחתך ב־55% והסתכם ב־66 מיליון דולר בלבד לעומת 147 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בפער משמעותי. זה קוטע רצף רבעונים בהם ראינו שיפור.

החברה תולה את האחריות ב־12 הימים של ההשבתה במהלך יוני, במהלך מבצע “עם כלביא” שהיה מול איראן נסגר המרחב האווירי הישראלי והמטוסים קורקעו. אל על מעריכה את הפגיעה הכוללת לה ולחברת הבת סאן דור בכ-100 מיליון דולר (נטו של כ-70 מיליון דולר).

במהלך ההשבתה הפעילה החברה טיסות חילוץ והציעה לנוסעים אפשרות לביטול והחזר כספי. מהלך שמצופה מחברת דגל, אך גם כזה שהכביד על השורה התפעולית. מעבר לכך, נתוני ההיצע דווקא מצביעים על מגמה אחרת: באפריל-מאי גדל היצע המושבים המשוקלל בכ־14% בזכות קליטת הדרימליינר ה־17 והשמשת בואינג 777 נוסף. למרות זאת, הגידול לא תורגם לשיפור בהכנסות, אלא נבלם ברגע שישראל נכנסה למצב חירום ביטחוני. שיעור התפוסה עדיין מרשים 93%, אפשר כמובן לזקוף את זה לכך שאל על הייתה האופציה הכמעט בלעדית לרוב הישראלים ברבעון האחרון וגם בזה לפניו אבל למרות זאת זה לא הצליח למנוע את הצניחה ברווח.

באל על מנסים לשדר אופטימיות. ברבעון השלישי, הכולל את עונת הקיץ, הם מצפים לגידול של כ-19% בהיצע המושבים לעומת אשתקד. החברה גם מדווחת כי כבר בתחילת יולי חזרה לפעילות מלאה, והמכירות ביולי-אוגוסט עלו מעבר לרמות שלפני המבצע. אבל ברור לכולנו שהשוק לא עובד רק על תיירות קיץ והמציאות היא כעת שחברות זרות ממשיכות לחזור לנתב"ג, ויש גם דיבורים ומשא ומתן מול וויז להקמת בסיס ישראלי מול התחייבות לטוס גם במצבי חירום. התקופה הטובה של אל על מתישהו תסתיים, אבל אלו היו נשתיים מדהימות מבחינתה עם רווחים  שיגיעו קרוב למיליארד דולר. 

השאלה מה בהמשך, והצפי שהחברה תרד ברווחים, אבל היא לא תחזור לימים של הפסדים כבדים, גם בזכות הגידול בתעבורה התעופתית וגם בזכות ההצטיידות שלה במטוסים בשעה שיש מחסור בתחום. אל על יכולה להרוויח בתקופה רגילה  מעל 130-140 מיליון דולר בשנה וזה נתון שמרני שכולל תחרות ושחיקה ברווחיות. היא נסחרת ב-7 מיליארד שקל, לכאורה גבוה על הרווח המייצג, אבל יש לה קופת מזומנים גדולה שבניכוי חובות פיננסים, לרבות חובות בגין חכירה מסתכמים לכ-2 מיליארד שקל.

כלומר, שווי הפעילות הוא כ-5 מיליארד שקל. עדיין, לא זול ביחס לרווח מפעילות. חברות התעופה, נזכיר נסחרות בעולם במכפילי רווח נמוכים היסטורית, סדר גודל של כ-10. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

דוח הרווח והפסד של אל על לרבעון השני ולמחצית הראשונה

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ייבגני 31/08/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
    ישפר את התוצאות העסקיות ויביא ברכה לחברה
  • 8.
    דנה 30/08/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    אם חברות הלאו קוסט יכולות להוזיל טיסות אין שום סיבה שאל על תשדוד את הלקוח הרי החברות האחרות לא מפסידות אז אין שום סיבה שאל על תפסיד הם רגילים לקבל סבסוד מהממשלה כמובן מכספי האזרחים אז הגיע הזמן שיוזילו את הטיסות ויפסיקו להיות חזירים
  • 7.
    אנונימיערן 28/08/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    שם חברת אל על עם תפוסה מלאה למרות חזרת החברות התעופה לשוק ישנו גידול ורצון עז לצאת להתאוורר בחול ולבקר את המשפחות וכן תיירות שמתחילה אט אט לחזור מה שיגרום לעליות אדירות אל על מתחדשת בצי חדש ומתייעלת כאמור בהוצאות החברה
  • 6.
    מריה 28/08/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    כדי לשרת את כל תושבי המדינה
  • אנונימי 28/08/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    הגויים ממזרח אירופה חזרה לארצות מוצאם.
  • 5.
    מקווים להתרסקות אלעל 28/08/2025 10:46
    הגב לתגובה זו
    אלעל רק רוצה לחלוב אותנו וכל צניחה במחיר שלה אני חוגג.
  • 4.
    החגיגה נגמרה זה הזמן לברוח ומהר (ל"ת)
    כלכלן 28/08/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 28/08/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    לא מכבדת את נוסעיה
  • 2.
    אנונימי 28/08/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    פרשנות מטורללת.
  • 1.
    אנונימי 28/08/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
    מגיע להם
  • אנונימי 28/08/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    גורמת למחלת הקינאה וצרות העין .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.