אל על
צילום: דוברות אל על
דוחות

המלחמה נגסה ברווח של אל על כ-70 מיליון דולר; הדוחות סבירים; מה צפוי במניה?

הרווח של חברת התעופה הלאומית נחתך ביותר מ-50% וההכנסות ירדו 7% - 12 ימים העבירו רווח תיאורטי של 130-140 מיליון דולר לכ-66 מיליון דולר; עלייה צפויה של 19% בהיקף הפעילות ביולי-אוגוסט לעומת אשתקד

מנדי הניג | (11)
נושאים בכתבה אל על

אל על אל על 2.92%   מפרסמת את דוחות הרבעון השני של 2025, והמספרים לא מחמיאים,אם כי יש סיבה טובה - המלחמה. 

ההכנסות הסתכמו ב־777 מיליון דולר לעומת 839 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד ירידה של כ־7%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי נחתך ב־55% והסתכם ב־66 מיליון דולר בלבד לעומת 147 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בפער משמעותי. זה קוטע רצף רבעונים בהם ראינו שיפור.

החברה תולה את האחריות ב־12 הימים של ההשבתה במהלך יוני, במהלך מבצע “עם כלביא” שהיה מול איראן נסגר המרחב האווירי הישראלי והמטוסים קורקעו. אל על מעריכה את הפגיעה הכוללת לה ולחברת הבת סאן דור בכ-100 מיליון דולר (נטו של כ-70 מיליון דולר).

במהלך ההשבתה הפעילה החברה טיסות חילוץ והציעה לנוסעים אפשרות לביטול והחזר כספי. מהלך שמצופה מחברת דגל, אך גם כזה שהכביד על השורה התפעולית. מעבר לכך, נתוני ההיצע דווקא מצביעים על מגמה אחרת: באפריל-מאי גדל היצע המושבים המשוקלל בכ־14% בזכות קליטת הדרימליינר ה־17 והשמשת בואינג 777 נוסף. למרות זאת, הגידול לא תורגם לשיפור בהכנסות, אלא נבלם ברגע שישראל נכנסה למצב חירום ביטחוני. שיעור התפוסה עדיין מרשים 93%, אפשר כמובן לזקוף את זה לכך שאל על הייתה האופציה הכמעט בלעדית לרוב הישראלים ברבעון האחרון וגם בזה לפניו אבל למרות זאת זה לא הצליח למנוע את הצניחה ברווח.

באל על מנסים לשדר אופטימיות. ברבעון השלישי, הכולל את עונת הקיץ, הם מצפים לגידול של כ-19% בהיצע המושבים לעומת אשתקד. החברה גם מדווחת כי כבר בתחילת יולי חזרה לפעילות מלאה, והמכירות ביולי-אוגוסט עלו מעבר לרמות שלפני המבצע. אבל ברור לכולנו שהשוק לא עובד רק על תיירות קיץ והמציאות היא כעת שחברות זרות ממשיכות לחזור לנתב"ג, ויש גם דיבורים ומשא ומתן מול וויז להקמת בסיס ישראלי מול התחייבות לטוס גם במצבי חירום. התקופה הטובה של אל על מתישהו תסתיים, אבל אלו היו נשתיים מדהימות מבחינתה עם רווחים  שיגיעו קרוב למיליארד דולר. 

השאלה מה בהמשך, והצפי שהחברה תרד ברווחים, אבל היא לא תחזור לימים של הפסדים כבדים, גם בזכות הגידול בתעבורה התעופתית וגם בזכות ההצטיידות שלה במטוסים בשעה שיש מחסור בתחום. אל על יכולה להרוויח בתקופה רגילה  מעל 130-140 מיליון דולר בשנה וזה נתון שמרני שכולל תחרות ושחיקה ברווחיות. היא נסחרת ב-7 מיליארד שקל, לכאורה גבוה על הרווח המייצג, אבל יש לה קופת מזומנים גדולה שבניכוי חובות פיננסים, לרבות חובות בגין חכירה מסתכמים לכ-2 מיליארד שקל.

כלומר, שווי הפעילות הוא כ-5 מיליארד שקל. עדיין, לא זול ביחס לרווח מפעילות. חברות התעופה, נזכיר נסחרות בעולם במכפילי רווח נמוכים היסטורית, סדר גודל של כ-10. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

דוח הרווח והפסד של אל על לרבעון השני ולמחצית הראשונה

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ייבגני 31/08/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
    ישפר את התוצאות העסקיות ויביא ברכה לחברה
  • 8.
    דנה 30/08/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    אם חברות הלאו קוסט יכולות להוזיל טיסות אין שום סיבה שאל על תשדוד את הלקוח הרי החברות האחרות לא מפסידות אז אין שום סיבה שאל על תפסיד הם רגילים לקבל סבסוד מהממשלה כמובן מכספי האזרחים אז הגיע הזמן שיוזילו את הטיסות ויפסיקו להיות חזירים
  • 7.
    אנונימיערן 28/08/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    שם חברת אל על עם תפוסה מלאה למרות חזרת החברות התעופה לשוק ישנו גידול ורצון עז לצאת להתאוורר בחול ולבקר את המשפחות וכן תיירות שמתחילה אט אט לחזור מה שיגרום לעליות אדירות אל על מתחדשת בצי חדש ומתייעלת כאמור בהוצאות החברה
  • 6.
    מריה 28/08/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    כדי לשרת את כל תושבי המדינה
  • אנונימי 28/08/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    הגויים ממזרח אירופה חזרה לארצות מוצאם.
  • 5.
    מקווים להתרסקות אלעל 28/08/2025 10:46
    הגב לתגובה זו
    אלעל רק רוצה לחלוב אותנו וכל צניחה במחיר שלה אני חוגג.
  • 4.
    החגיגה נגמרה זה הזמן לברוח ומהר (ל"ת)
    כלכלן 28/08/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 28/08/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    לא מכבדת את נוסעיה
  • 2.
    אנונימי 28/08/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    פרשנות מטורללת.
  • 1.
    אנונימי 28/08/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
    מגיע להם
  • אנונימי 28/08/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    גורמת למחלת הקינאה וצרות העין .
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.