מיזוג חברות. צילום: Freepikקרדן ישראל מציעה להתמזג לתוך קרדן נדל"ן, תציף ערך למשקיעים?
קרדן ישראל יוזמת מיזוג סטטוטורי לתוך קרדן נדל"ן המוחזקת בשיעור של כ-59.5%; החבה מצפה לשהמיזוג יתרום באמצעות ייעול מבני, ניצול הפסדים צבורים, וחיזוק תחום חוות השרתים; המניות מגיבות בעלייה, והאם זה רמז לחברות החזקה נוספות?
קרדן ישראל קרדן ישראל 1.17% פרסמה הצעה בלתי מחייבת לפתוח במשא ומתן למיזוג סטטוטורי, שבסיומו (אם יושלם) קרדן נדל"ן תהיה החברה הקולטת וכל נכסי קרדן ישראל והתחייבויותיה יועברו אליה. בתמורה, בעלי המניות של קרדן ישראל יקבלו מניות של קרדן נדל"ן לפי יחס החלפה שייקבע על בסיס הערכות שווי.
מאחורי המהלך, נראה כי החברה עושה צעד לסגירת “דיסקאונט חברת החזקות”, ביטול שכבה ציבורית שמוסיפה הוצאות ונזילות חלקית, ובה בעת איחוד כל פעילויות הקבוצה תחת תאגיד אחד בעל הון גדול יותר עם סחירות
עדיפה.
הסיבה לעליות ככל הנראה מצוי במספרים. קרדן ישראל מחזיקה בכ-59.5% מקרדן נדל"ן, כאשר ערך ההחזקה בקרדן נדל"ן בספרי קרדן ישראל הוא כ-433 מיליון שקל, בעוד ששווי השוק של אותה החזקה (נכון ל-25.8.25) הוערך בכ-668 מיליון שקל. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בקרדן ישראל עמד ל-30.6.25 על כ-582 מיליון שקל. בצד ההתחייבויות, בסולו, מציגה קרדן ישראל כ-440 מיליון שקל: כ-197 מיליון “חלק קרדן” בהלוואות לפרויקטים במשותף, כ-100 מיליון אג"ח סחיר וכ-143 מיליון ניצול מסגרת אשראי.
לקרדן נדל"ן עצמה פרופיל פעילות רחב, עם מעורבות ביותר מ-21.4 אלף יחידות דיור בשלבים שונים, הון עצמי של כ-736 מיליון שקל, הכנסות של כ-187 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025, וצבר הזמנות כולל חברות כלולות בהיקף של כ-2.9 מיליארד שקל. ברקע, שילוב
פעילות הביצוע (אלהר) עם היזמות למגורים והתחדשות עירונית מאפשר לה שליטה בשרשרת הערך.
- קרדן נדל"ן: ירידה בהכנסות בגלל ירידה במכירות. אז למה המניה עולה?
- קרדן חתמה על 'עסקת קומבינציה' ותקים 117 דירות בנתניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכיב האסטרטגי הבולט במצגת שפרסמה הבוקר החברה הוא תחום חוות השרתים. קרדן ישראל, יחד עם שותפים, מובילה ארבעה פרויקטים בהקצאת חשמל כוללת של 64MVA. בכפר-סבא (SERVERZ,
16MVA) הושלם אולם ראשון ברבעון השני, עם צפי הכנסות שנתיות של כ-80 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ-55 מיליון שקל במלוא קיבולת IT (10 מגה). בשוהם (MULTIDC) נבנה קמפוס 48MVA. שתי החוות הראשונות צפויות להניב כ-140 מיליון שקל בשנה ב-NOI העולה על 70% בקיבולת מלאה,
עם יעד מסירה ב-2027. הכללת הפעילות הזו תחת קרדן נדל"ן עשויה לשפר את הנגישות למימון, להגדיל חשיפה מוסדית, ואף לסייע בעמידה ברף לכניסה למדדים בהמשך.
יתרון נוסף שמדגישה החברה הוא ניצול יתרות הפסדים, כאשר לקרדן ישראל הפסדים צבורים (רובם הוניים), שהטמעתם
במבנה מאוחד עשויה לשפר תזרים נטו לאחר מס בשנים הקרובות. שילוב זה יחד עם היקף הון גדול יותר, סחירות גבוהה יותר ופוטנציאל סיקור אנליסטי רחב, תורם לנרטיב של “הצפת ערך” לבעלי המניות בשתי החברות.
עם זאת, חשוב לזכור שההצעה אינה מחייבת ונכון לעכשיו היחסים במיזוג אינם ידועים. השלמת המיזוג תותנה באישורי אורגנים, רגולטורים, ובהסכמות צדדים שלישיים. מכאן שהשאלה לשוק היא יחס ההמרה, כאשר יחס נדיב יסגור בפועל את דיסקאונט ההחזקות של קרדן ישראל, בעוד יחס שמרני יותר עשוי להשאיר חלק מהפער. בינתיים מניות שתי החברות נסחרות בעליות, כאשר המשקיעים מעריכים כי מרבית הדיסקאונט עשוי להיסגר.
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
רמז לחברות נוספות?
מעבר לפרטים הטכניים שיתבהרו בהמשך, המהלך משקף למשקיעים כי יש אפשרות "קלה" לסגור דיסקאונט של חברת האם בה יש סינרגיה עם החברה הבת. קרדן מצביעה על הפער בין הערך בספרים
לשווי השוק של ההחזקה בקרדן נדל"ן, מציגה את פוטנציאל חוות השרתים ואת יתרות ההפסדים לצרכי מס, וכל זה תחת כותרת של "מיזוג". האם נראה את המהלך יוצא לפועל, ואולי חשוב מזה, האם זו סנונית ראשונה לעוד חברות שיכולות להתמזג לתוך החברות הבנות ובכך להציף ערך עבור בעלי
המניות?
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
ויקטור וקרט יחצ לאומיויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
מנהל החטיבה המסחרית בקבוצת קשת לשעבר ומקים זרוע ההשקעות שלה, יעמוד מעתה בראש לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, המנהלת נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים
בעשור האחרון, וקרט היה דמות מרכזית בקבוצת קשת. בתפקידו האחרון ניהל את החטיבה המסחרית של הקבוצה, כל מערך ההשקעות, ההכנסות והפיתוח העסקי. הוא גם הקים את קשת החזקות, זרוע ההשקעות של הקבוצה, ודרכה ביצע השקעות בחברות מגוונות וישב בדירקטוריונים שלהן. וקרט ייצר לקבוצה ערך רב דרך השקעות במספר רב של מיזמים. שיטת הפעולה היתה קבלת אקוויטי בעסקים בתמורה לזמן מסך. בדרך הזו הקבוצה היתה גורם דומיננטי בהצלחה של ליברה וכן בעלת מניות גדולה. הרווחים של הקבוצה לא מדווחים, אך נראה שהרווחים שנוצרו בעסקאות אלו הסתכמו בעשרות רבות של מיליוני שקלים בשנים האחרונות.
לפני קשת, וקרט עבד כמנהל בכיר ב-PWC, שם התמחה בייעוץ אסטרטגי ופיננסי במיזוגים ורכישות. הרקע האקדמי שלו כולל תואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון - שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
לאומי פרטנרס היא זרוע ההשקעות הריאליות הגדולה והמובילה במערכת הבנקאית הישראלית. היו"ר שלה הוא עומר זיו, משנה למנכ"ל בנק לאומי וראש חטיבת שוקי הון. נכון לסוף 2024, יתרת ההשקעות הריאליות של החברה עמדה על 5.6 מיליארד שקל, והתחייבויות ההשקעה היו על 1.6 מיליארד שקל. במהלך 2024, לאומי פרטנרס רשמה רווח של חצי מיליארד שקל. זה מעמד שצריך לשמור עליו, ובנק לאומי מהמר שוקרט הוא האיש לעבודה.
- קנס של 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי בגין הפרת הוראות איסור הלבנת הון
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
