
קרדן ישראל מציעה להתמזג לתוך קרדן נדל"ן, תציף ערך למשקיעים?
קרדן ישראל יוזמת מיזוג סטטוטורי לתוך קרדן נדל"ן המוחזקת בשיעור של כ-59.5%; החבה מצפה לשהמיזוג יתרום באמצעות ייעול מבני, ניצול הפסדים צבורים, וחיזוק תחום חוות השרתים; המניות מגיבות בעלייה, והאם זה רמז לחברות החזקה נוספות?
קרדן ישראל קרדן ישראל 2.04% פרסמה הצעה בלתי מחייבת לפתוח במשא ומתן למיזוג סטטוטורי, שבסיומו (אם יושלם) קרדן נדל"ן תהיה החברה הקולטת וכל נכסי קרדן ישראל והתחייבויותיה יועברו אליה. בתמורה, בעלי המניות של קרדן ישראל יקבלו מניות של קרדן נדל"ן לפי יחס החלפה שייקבע על בסיס הערכות שווי.
מאחורי המהלך, נראה כי החברה עושה צעד לסגירת “דיסקאונט חברת החזקות”, ביטול שכבה ציבורית שמוסיפה הוצאות ונזילות חלקית, ובה בעת איחוד כל פעילויות הקבוצה תחת תאגיד אחד בעל הון גדול יותר עם סחירות
עדיפה.
הסיבה לעליות ככל הנראה מצוי במספרים. קרדן ישראל מחזיקה בכ-59.5% מקרדן נדל"ן, כאשר ערך ההחזקה בקרדן נדל"ן בספרי קרדן ישראל הוא כ-433 מיליון שקל, בעוד ששווי השוק של אותה החזקה (נכון ל-25.8.25) הוערך בכ-668 מיליון שקל. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בקרדן ישראל עמד ל-30.6.25 על כ-582 מיליון שקל. בצד ההתחייבויות, בסולו, מציגה קרדן ישראל כ-440 מיליון שקל: כ-197 מיליון “חלק קרדן” בהלוואות לפרויקטים במשותף, כ-100 מיליון אג"ח סחיר וכ-143 מיליון ניצול מסגרת אשראי.
לקרדן נדל"ן עצמה פרופיל פעילות רחב, עם מעורבות ביותר מ-21.4 אלף יחידות דיור בשלבים שונים, הון עצמי של כ-736 מיליון שקל, הכנסות של כ-187 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025, וצבר הזמנות כולל חברות כלולות בהיקף של כ-2.9 מיליארד שקל. ברקע, שילוב
פעילות הביצוע (אלהר) עם היזמות למגורים והתחדשות עירונית מאפשר לה שליטה בשרשרת הערך.
- קרדן נדל"ן: ירידה בהכנסות בגלל ירידה במכירות. אז למה המניה עולה?
- קרדן חתמה על 'עסקת קומבינציה' ותקים 117 דירות בנתניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכיב האסטרטגי הבולט במצגת שפרסמה הבוקר החברה הוא תחום חוות השרתים. קרדן ישראל, יחד עם שותפים, מובילה ארבעה פרויקטים בהקצאת חשמל כוללת של 64MVA. בכפר-סבא (SERVERZ,
16MVA) הושלם אולם ראשון ברבעון השני, עם צפי הכנסות שנתיות של כ-80 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ-55 מיליון שקל במלוא קיבולת IT (10 מגה). בשוהם (MULTIDC) נבנה קמפוס 48MVA. שתי החוות הראשונות צפויות להניב כ-140 מיליון שקל בשנה ב-NOI העולה על 70% בקיבולת מלאה,
עם יעד מסירה ב-2027. הכללת הפעילות הזו תחת קרדן נדל"ן עשויה לשפר את הנגישות למימון, להגדיל חשיפה מוסדית, ואף לסייע בעמידה ברף לכניסה למדדים בהמשך.
יתרון נוסף שמדגישה החברה הוא ניצול יתרות הפסדים, כאשר לקרדן ישראל הפסדים צבורים (רובם הוניים), שהטמעתם
במבנה מאוחד עשויה לשפר תזרים נטו לאחר מס בשנים הקרובות. שילוב זה יחד עם היקף הון גדול יותר, סחירות גבוהה יותר ופוטנציאל סיקור אנליסטי רחב, תורם לנרטיב של “הצפת ערך” לבעלי המניות בשתי החברות.
עם זאת, חשוב לזכור שההצעה אינה מחייבת ונכון לעכשיו היחסים במיזוג אינם ידועים. השלמת המיזוג תותנה באישורי אורגנים, רגולטורים, ובהסכמות צדדים שלישיים. מכאן שהשאלה לשוק היא יחס ההמרה, כאשר יחס נדיב יסגור בפועל את דיסקאונט ההחזקות של קרדן ישראל, בעוד יחס שמרני יותר עשוי להשאיר חלק מהפער. בינתיים מניות שתי החברות נסחרות בעליות, כאשר המשקיעים מעריכים כי מרבית הדיסקאונט עשוי להיסגר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
רמז לחברות נוספות?
מעבר לפרטים הטכניים שיתבהרו בהמשך, המהלך משקף למשקיעים כי יש אפשרות "קלה" לסגור דיסקאונט של חברת האם בה יש סינרגיה עם החברה הבת. קרדן מצביעה על הפער בין הערך בספרים
לשווי השוק של ההחזקה בקרדן נדל"ן, מציגה את פוטנציאל חוות השרתים ואת יתרות ההפסדים לצרכי מס, וכל זה תחת כותרת של "מיזוג". האם נראה את המהלך יוצא לפועל, ואולי חשוב מזה, האם זו סנונית ראשונה לעוד חברות שיכולות להתמזג לתוך החברות הבנות ובכך להציף ערך עבור בעלי
המניות?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
