קרדן נדל"ן: ירידה בהכנסות בגלל ירידה במכירות. אז למה המניה עולה?
ההכנסות של קרדן נדל"ן קרדן נדלן 4.21% ברבעון הרביעי של שנת 2022, ירדו ל-132 מיליון שקל, לעומת 178 מיליון שקל ברבעון המקביל של שנת 2021. הירידה בהכנסות מיוחסת לקיטון בהכנסות ממכירת דירות, בקיזוז חלקי עם הצמיחה בהכנסות מביצוע עבודות בניה. החברה רשמה גם ירידה ברווח הגולמי שהסתכם בכ-34 מיליון שקל, בהשוואה לכ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
ובכל זאת, מניית החברה עלתה ביותר מ-6% במסחר - עליה שהתמתנה בהמשך. לצד הירידה ברבעון הרביעי, החברה דיווחה על גידול במספר הדירות בשיווק, שיפור ברווחיות הגולמית ממכירת דירות וגם רווחי שיא לשנה כולה. עוד נתון שיכולה להסביר את העליה: דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ-35 מיליון שקל. ייתכן ומשקיעים רוצים לקנות את המניה לפני החלוקה.
לפי הדוח, הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם בכ-25 מיליון שקל, בהשוואה לכ-41 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. הירידה ברווח התפעולי נבעה בעיקר מכך שברבעון המקביל בשנת 2021 הכירה החברה בהכנסות מעליית שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-14 מיליון שקל בעקבות שערוך בית קרדן בת"א ושערוך קרקע בבית דגן, בעוד שברבעון הרביעי 2022 הכירה החברה בעליית ערך בסכום מתון יותר של כ-3 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם בכ-17.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-40.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
אז מה קרה בשנה כולה? ההכנסות בשנת 2022 הסתכמו בכ-620 מיליון שקל, בהשוואה לכ-653 מיליון שקל בשנת 2021. השינוי בהכנסות מיוחס לירידה בהכנסות ממכירת דירות בעקבות התמתנות קצב מכירת דירות בשנת 2022 בהשפעת האטה בביקושים והקיטון במלאי הזמין למכירה. מנגד, הציגה החברה צמיחה של כ-20% בהכנסות מביצוע עבודות בניה באמצעות חברת הבת אל-הר שהסתכמו בכ-263 מיליון שקל.
- קרדן נדל"ן תקים 233 יח"ד בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים
- שקד תקבל 1.7 מיליון שקל בשנה בקרדן - למה לפוליטיקאים אין צינון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי בשנת 2022 עלה בכ-5% לכ-151 מיליון שקל, בהשוואה לכ-144 מיליון שקל בשנת 2021. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהשיפור ברווחיות הגולמית ממכירת דירות שעלתה בשנת 2022 לכ-28.1% לעומת כ-22.7% בשנת 2021.
הרווח התפעולי עלה בכ-48% לכ-163 מיליון שקל, בהשוואה לכ-110 מיליון שקל בשנת 2021. העלייה החדה ברווח התפעולי נבעה בעיקר ממימוש חברה מוחזקת 'נופי שמש' (50% חלק החברה) ורישום רווח בסך של כ- 43 מיליון שקל בגינו, וכן מביטול ירידת ערך של חברה מוחזקת בסך של כ- 3.8 מליון שקל.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בשנת 2022 טיפס בכ-47% לכ-120 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-82 מיליון שקל בשנת 2021. העלייה החדה ברווח הנקי נבעה מהשיפור האמור ברווחיות ממכירת דירות, מהכרה ברווחים ממימוש חברה מוחזקת 'נופי שמש', מביטול ירידת ערך בחברה מוחזקת, וכן מקיטון בהוצאות המימון, נטו בעיקר כתוצאה מעלייה בהכנסות מימון בשנת 2022 בגין הפרשי שער בשל עליית שער הדולר.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
ברבעון הרביעי נרשמה התקדמות נוספת לקראת הקמת הפרויקט במתחם TLV בדרום ת"א.
נתוני המכירות היו טובים. ברבעון האחרון הציגה החברה גידול בהיקף מכירת דירות - 58 יחידות דיור, בהשוואה למכירת 31 יחידות דיור ברבעון הקודם ובהשוואה למכירת 52 יחידות דיור ברבעון המקביל בשנת 2021. בשנת 2022 מכרה החברה 185 יחידות דיור, בהשוואה למכירת 236 יחידות דיור בשנת 2021.
נכון לסוף שנת 2022, לחברה כ-693 יחידות דיור הנמצאות בשלבי ביצוע ושיווק, מתוכן נמכרו כ-388 יחידות דיור. עד סוף השנה צפויה החברה לצאת בשיווק של מאות יחידות דיור נוספות. בנוסף, לחברה פרויקטים בתכנון ועתודות קרקע בהיקף של כ-6,030 יחידות דיור, לצד כ-4,800 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית.
עוד נתון חיובי הוא ההון העצמי - 698 מיליון שקל, בהשוואה לכ-605 מיליון שקל בסוף שנת 2021, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-34 מיליון שקל בחודש מרץ 2022.
בנוסף, בחודש מרץ 2023, חברת הבת אל-הר (100%) חתמה על הסכם לביצוע עבודות בפרויקט בלוד להקמה של 593 יחידות דיור ומסחר בשטח של כ-5,400 מ"ר, בתמורה לכ-540 מיליון שקל. העבודות בפרויקט צפויות להתחיל בחודשים הקרובים ותקופת הביצוע של הפרויקט צפויה להימשך כ-3 וחצי שנים.
לגבי הפרוייקט במתחם TLV - בחודש נובמבר 2022, חלה התקדמות לקראת הקמת מגה פרויקט במתחם TLV בדרום ת"א. החברה והשותפה קרן ריאליטי (בחלוקה שווה) חתמו על הסכם פינוי-בינוי עם מרבית יתר בעלי הזכויות הפרטיים הנוספים במתחם זה. בהתאם לתכנית החדשה המקודמת במתחם והנמצאת כיום בהליכי תכנון לקראת הפקדה, ניתן יהיה לבנות בכלל המתחם מאות יחידות דיור (חלקן מיועדות לדיור בהישג יד), שטחי משרדים בהיקף של כ-20 אלף מ"ר ו-5 אלף מ"ר שטחי מסחר.
עמוס דאבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן: "אנו מסכמים את שנת 2022 עם רווחי שיא של כ-120 מיליון שקל, בין היתר, בהשפעת השיפור ברווחיות הגולמית ממכירת דירות והגידול בהכנסות תחום ביצוע עבודות הבניה. לקראת סוף שנת 2022 הגדלנו את כמות יחידות הדיור לשיווק וכתוצאה מכך הצגנו גם גידול בהיקף מכירת יחידות דיור ברבעון הרביעי הן ביחס לרבעון הקודם והן ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בטווח הקצר אנו צפויים להמשיך ולהגדיל את הפעילות בתחום המגורים עם יציאה לשיווק של מאות יחידות דיור נוספות כבר במהלך השנה, לצד גידול צפוי בהיקפי הפעילות בתחום ביצוע עבודות בניה, לאור הגידול בצבר ההכנסות מפעילות זו. בהסתכלות ארוכת טווח החברה צפויה לצאת בשיווק של אלפי יחידות דיור נוספות בשנים הקרובות, בדגש על פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, הצפויות להניב לחברה רווח גולמי מצטבר של כ-2 מיליארד שקל. בימים אלה, אנו ממשיכים לבחון עסקאות נוספות להגדלת היקפי הפעילות של החברה לשנים הבאות, וזאת בתמיכת החוזקות הפיננסית של החברה כמתבטא באיתנות פיננסית החריגה לטובה של החברה והנזילות הגבוהה שלה".

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.