וול סטריט פתחה בירוק: ירידות בנפט ובגרעון המסחרי
המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, נאומו של הנשיא בוש אתמול, אשר הכריז על תוכנית שיקום לעיר ניו אורלינס. התוכנית צפויה ליצור מקומות עבודה חדשים רבים בעיר, אשר ספגה אבדות כבדות ופגיעה בפרנסה של תושביה לאחר הסופה קתרינה. נתון חשוב אשר פורסם לפני הפתיחה, הגרעון המסחרי של ארה"ב, רשם ירידה ראשונה מזה שנתיים. עוד בכותרות, מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר נסחר בירידות שערים וסובב סביב רמת 64.5 דולר.
בנוסף צפוי היום מסחר ער, שכן היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט. יום זה מתרחש 4 פעמים בשנה, כשפקיעת האופציות על מדדים, אופציות על מניות, חוזים על מדדים וחוזים על מניות כולם פוקעים באותו יום. מבחינת המשקיע הפשוט אין סיבה להתרגשות, אך הסוחרים המקצוענים צפויים להשקיע הרבה מאמצים היום בנסיונם לנווט את המדדים והמניות, וליצור עקב כך נפח מסחר גבוה.
מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בעליה של 0.36% לרמה של 2,153 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.38% לרמת 10,598 הנקודות.
נתוני מאקרו
הגרעון המסחרי של ארה"ב ירד ברבעון השני של 2005 לרמה של 195.7 מיליארד דולר, כך צויין בדו"ח ממשלתי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה בוול סטריט. הגרעון ירד פחות מציפיות האנליסטים, אשר ציפו לירידה לרמה של 194.5 מיליארד דולר, אך סך הכל מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 2003 שנרשמת ירידה בגרעון לעומת הרבעון קודם.
נתון מאקרו נוסף אשר יפורסם היום, הינו מדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר של אונברסיטת מישיגן, הנתון צפוי להצביע על ירידה בביטחון הצרכנים לרמה של 85 נקודות בלבד, לעומת 89.1 נקודות בחודש קודם.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, מניות ענקית הנפט אקסון מובייל (XOM) אשר פתחו את המסחר בעליה של 0.93% לרמה של 63 דולר. ברקע, האנליסטים בבנק הגרמני, דויטשה בנק העלו את המלצתם למניית החברה מ-"החזק" ל-"קניה"' האנליסטים בבנק לא הסתפקו בכך, והעלו גם את מחיר היעד למניה ב-20% מעל מחיר הנעילה מאמש ל-75 דולר למניה.
גם יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (INTC) מרכזת עניין היום, מניות החברה פתחו את המסחר בעליה של 1.26% לרמה של 24.86 דולר ,זאת בעקבות בית ההשקעות CSFB אשר העלה את המלצתם למניה מ-"תשואת חסר" ל-"ניטרלי". ברקע, החברה פרסמה בתחילת השבוע את תחזיותיה לרבעון השלישי. אמנם לא העלתה את הערכת המכירות, אך הצרה את הטווח. החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הבא יסתכמו ב-9.8-10 מיליארד דולר, זאת לעומת הערכה קודמת של הכנסות בטווח של 9.6-10.2 מיליארד דולר. באינטל מספרים כי החברה צופה ביקוש מוגבר למחשבים ניידים.
ישראליות בוול סטריט
סינרון (שסימולה: ELOS) פתחה את המסחר בעליה של 2.9% לרמה של 38.56 דולר. המניה ממשיכה לרכז עניין, לאחר שאתמול קיבלה המלצה מבית ההשקעות הגדול CIBC, פירסמה החברה היום כי קיבלה הזמנה בשווי של 6 מיליון דולר מהענקית בתחום, אמריקן לייזר (ALC).
חברת נס (שסימולה: NSTC) פתחה את המסחר בירידה קלה של 0.1% לרמה של 9.96 דולר, זאת למרות שרק אתמול קיבלה המלצה מצד בית ההשקעות הענק Utenberg. בית ההשקעות הענק הותיר את המלצתו כהמלצת "קנייה" אך העלה את מחיר היעד למנייה ל-12 דולר. עדכון ההמלצה הגיע אמש יום אחרי פרסום הודעה על חוזה פיתוח ותמיכה חדש לחברה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
