וול סטריט פתחה בירוק: ירידות בנפט ובגרעון המסחרי

עודדו את המשקיעים לשלוח את המדדים לפתיחה ירוקה. בנוסף, היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט, מועד אשר מתרחש 4 פעמים בשנה. סינרון מזנקת ב-2.7%, אם סיסטמס מוסיפה 1.4%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, נאומו של הנשיא בוש אתמול, אשר הכריז על תוכנית שיקום לעיר ניו אורלינס. התוכנית צפויה ליצור מקומות עבודה חדשים רבים בעיר, אשר ספגה אבדות כבדות ופגיעה בפרנסה של תושביה לאחר הסופה קתרינה. נתון חשוב אשר פורסם לפני הפתיחה, הגרעון המסחרי של ארה"ב, רשם ירידה ראשונה מזה שנתיים. עוד בכותרות, מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר נסחר בירידות שערים וסובב סביב רמת 64.5 דולר.

בנוסף צפוי היום מסחר ער, שכן היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט. יום זה מתרחש 4 פעמים בשנה, כשפקיעת האופציות על מדדים, אופציות על מניות, חוזים על מדדים וחוזים על מניות כולם פוקעים באותו יום. מבחינת המשקיע הפשוט אין סיבה להתרגשות, אך הסוחרים המקצוענים צפויים להשקיע הרבה מאמצים היום בנסיונם לנווט את המדדים והמניות, וליצור עקב כך נפח מסחר גבוה.

מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בעליה של 0.36% לרמה של 2,153 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.38% לרמת 10,598 הנקודות.

נתוני מאקרו

הגרעון המסחרי של ארה"ב ירד ברבעון השני של 2005 לרמה של 195.7 מיליארד דולר, כך צויין בדו"ח ממשלתי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה בוול סטריט. הגרעון ירד פחות מציפיות האנליסטים, אשר ציפו לירידה לרמה של 194.5 מיליארד דולר, אך סך הכל מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 2003 שנרשמת ירידה בגרעון לעומת הרבעון קודם.

נתון מאקרו נוסף אשר יפורסם היום, הינו מדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר של אונברסיטת מישיגן, הנתון צפוי להצביע על ירידה בביטחון הצרכנים לרמה של 85 נקודות בלבד, לעומת 89.1 נקודות בחודש קודם.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, מניות ענקית הנפט אקסון מובייל (XOM) אשר פתחו את המסחר בעליה של 0.93% לרמה של 63 דולר. ברקע, האנליסטים בבנק הגרמני, דויטשה בנק העלו את המלצתם למניית החברה מ-"החזק" ל-"קניה"' האנליסטים בבנק לא הסתפקו בכך, והעלו גם את מחיר היעד למניה ב-20% מעל מחיר הנעילה מאמש ל-75 דולר למניה.

גם יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (INTC) מרכזת עניין היום, מניות החברה פתחו את המסחר בעליה של 1.26% לרמה של 24.86 דולר ,זאת בעקבות בית ההשקעות CSFB אשר העלה את המלצתם למניה מ-"תשואת חסר" ל-"ניטרלי". ברקע, החברה פרסמה בתחילת השבוע את תחזיותיה לרבעון השלישי. אמנם לא העלתה את הערכת המכירות, אך הצרה את הטווח. החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הבא יסתכמו ב-9.8-10 מיליארד דולר, זאת לעומת הערכה קודמת של הכנסות בטווח של 9.6-10.2 מיליארד דולר. באינטל מספרים כי החברה צופה ביקוש מוגבר למחשבים ניידים.

ישראליות בוול סטריט

סינרון (שסימולה: ELOS) פתחה את המסחר בעליה של 2.9% לרמה של 38.56 דולר. המניה ממשיכה לרכז עניין, לאחר שאתמול קיבלה המלצה מבית ההשקעות הגדול CIBC, פירסמה החברה היום כי קיבלה הזמנה בשווי של 6 מיליון דולר מהענקית בתחום, אמריקן לייזר (ALC).

חברת נס (שסימולה: NSTC) פתחה את המסחר בירידה קלה של 0.1% לרמה של 9.96 דולר, זאת למרות שרק אתמול קיבלה המלצה מצד בית ההשקעות הענק Utenberg. בית ההשקעות הענק הותיר את המלצתו כהמלצת "קנייה" אך העלה את מחיר היעד למנייה ל-12 דולר. עדכון ההמלצה הגיע אמש יום אחרי פרסום הודעה על חוזה פיתוח ותמיכה חדש לחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.