וול סטריט פתחה בירוק: ירידות בנפט ובגרעון המסחרי

עודדו את המשקיעים לשלוח את המדדים לפתיחה ירוקה. בנוסף, היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט, מועד אשר מתרחש 4 פעמים בשנה. סינרון מזנקת ב-2.7%, אם סיסטמס מוסיפה 1.4%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, נאומו של הנשיא בוש אתמול, אשר הכריז על תוכנית שיקום לעיר ניו אורלינס. התוכנית צפויה ליצור מקומות עבודה חדשים רבים בעיר, אשר ספגה אבדות כבדות ופגיעה בפרנסה של תושביה לאחר הסופה קתרינה. נתון חשוב אשר פורסם לפני הפתיחה, הגרעון המסחרי של ארה"ב, רשם ירידה ראשונה מזה שנתיים. עוד בכותרות, מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר נסחר בירידות שערים וסובב סביב רמת 64.5 דולר.

בנוסף צפוי היום מסחר ער, שכן היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט. יום זה מתרחש 4 פעמים בשנה, כשפקיעת האופציות על מדדים, אופציות על מניות, חוזים על מדדים וחוזים על מניות כולם פוקעים באותו יום. מבחינת המשקיע הפשוט אין סיבה להתרגשות, אך הסוחרים המקצוענים צפויים להשקיע הרבה מאמצים היום בנסיונם לנווט את המדדים והמניות, וליצור עקב כך נפח מסחר גבוה.

מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בעליה של 0.36% לרמה של 2,153 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.38% לרמת 10,598 הנקודות.

נתוני מאקרו

הגרעון המסחרי של ארה"ב ירד ברבעון השני של 2005 לרמה של 195.7 מיליארד דולר, כך צויין בדו"ח ממשלתי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה בוול סטריט. הגרעון ירד פחות מציפיות האנליסטים, אשר ציפו לירידה לרמה של 194.5 מיליארד דולר, אך סך הכל מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 2003 שנרשמת ירידה בגרעון לעומת הרבעון קודם.

נתון מאקרו נוסף אשר יפורסם היום, הינו מדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר של אונברסיטת מישיגן, הנתון צפוי להצביע על ירידה בביטחון הצרכנים לרמה של 85 נקודות בלבד, לעומת 89.1 נקודות בחודש קודם.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, מניות ענקית הנפט אקסון מובייל (XOM) אשר פתחו את המסחר בעליה של 0.93% לרמה של 63 דולר. ברקע, האנליסטים בבנק הגרמני, דויטשה בנק העלו את המלצתם למניית החברה מ-"החזק" ל-"קניה"' האנליסטים בבנק לא הסתפקו בכך, והעלו גם את מחיר היעד למניה ב-20% מעל מחיר הנעילה מאמש ל-75 דולר למניה.

גם יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (INTC) מרכזת עניין היום, מניות החברה פתחו את המסחר בעליה של 1.26% לרמה של 24.86 דולר ,זאת בעקבות בית ההשקעות CSFB אשר העלה את המלצתם למניה מ-"תשואת חסר" ל-"ניטרלי". ברקע, החברה פרסמה בתחילת השבוע את תחזיותיה לרבעון השלישי. אמנם לא העלתה את הערכת המכירות, אך הצרה את הטווח. החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הבא יסתכמו ב-9.8-10 מיליארד דולר, זאת לעומת הערכה קודמת של הכנסות בטווח של 9.6-10.2 מיליארד דולר. באינטל מספרים כי החברה צופה ביקוש מוגבר למחשבים ניידים.

ישראליות בוול סטריט

סינרון (שסימולה: ELOS) פתחה את המסחר בעליה של 2.9% לרמה של 38.56 דולר. המניה ממשיכה לרכז עניין, לאחר שאתמול קיבלה המלצה מבית ההשקעות הגדול CIBC, פירסמה החברה היום כי קיבלה הזמנה בשווי של 6 מיליון דולר מהענקית בתחום, אמריקן לייזר (ALC).

חברת נס (שסימולה: NSTC) פתחה את המסחר בירידה קלה של 0.1% לרמה של 9.96 דולר, זאת למרות שרק אתמול קיבלה המלצה מצד בית ההשקעות הענק Utenberg. בית ההשקעות הענק הותיר את המלצתו כהמלצת "קנייה" אך העלה את מחיר היעד למנייה ל-12 דולר. עדכון ההמלצה הגיע אמש יום אחרי פרסום הודעה על חוזה פיתוח ותמיכה חדש לחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.