וול סטריט פתחה בירוק: ירידות בנפט ובגרעון המסחרי

עודדו את המשקיעים לשלוח את המדדים לפתיחה ירוקה. בנוסף, היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט, מועד אשר מתרחש 4 פעמים בשנה. סינרון מזנקת ב-2.7%, אם סיסטמס מוסיפה 1.4%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. ברקע, נאומו של הנשיא בוש אתמול, אשר הכריז על תוכנית שיקום לעיר ניו אורלינס. התוכנית צפויה ליצור מקומות עבודה חדשים רבים בעיר, אשר ספגה אבדות כבדות ופגיעה בפרנסה של תושביה לאחר הסופה קתרינה. נתון חשוב אשר פורסם לפני הפתיחה, הגרעון המסחרי של ארה"ב, רשם ירידה ראשונה מזה שנתיים. עוד בכותרות, מחירה של חבית נפט למסירה באוקטובר נסחר בירידות שערים וסובב סביב רמת 64.5 דולר.

בנוסף צפוי היום מסחר ער, שכן היום הינו "יום הכישוף המרובע" בוול סטריט. יום זה מתרחש 4 פעמים בשנה, כשפקיעת האופציות על מדדים, אופציות על מניות, חוזים על מדדים וחוזים על מניות כולם פוקעים באותו יום. מבחינת המשקיע הפשוט אין סיבה להתרגשות, אך הסוחרים המקצוענים צפויים להשקיע הרבה מאמצים היום בנסיונם לנווט את המדדים והמניות, וליצור עקב כך נפח מסחר גבוה.

מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בעליה של 0.36% לרמה של 2,153 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.38% לרמת 10,598 הנקודות.

נתוני מאקרו

הגרעון המסחרי של ארה"ב ירד ברבעון השני של 2005 לרמה של 195.7 מיליארד דולר, כך צויין בדו"ח ממשלתי אשר פורסם מעט לפני הפתיחה בוול סטריט. הגרעון ירד פחות מציפיות האנליסטים, אשר ציפו לירידה לרמה של 194.5 מיליארד דולר, אך סך הכל מדובר בפעם הראשונה מאז שנת 2003 שנרשמת ירידה בגרעון לעומת הרבעון קודם.

נתון מאקרו נוסף אשר יפורסם היום, הינו מדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר של אונברסיטת מישיגן, הנתון צפוי להצביע על ירידה בביטחון הצרכנים לרמה של 85 נקודות בלבד, לעומת 89.1 נקודות בחודש קודם.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, מניות ענקית הנפט אקסון מובייל (XOM) אשר פתחו את המסחר בעליה של 0.93% לרמה של 63 דולר. ברקע, האנליסטים בבנק הגרמני, דויטשה בנק העלו את המלצתם למניית החברה מ-"החזק" ל-"קניה"' האנליסטים בבנק לא הסתפקו בכך, והעלו גם את מחיר היעד למניה ב-20% מעל מחיר הנעילה מאמש ל-75 דולר למניה.

גם יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל (INTC) מרכזת עניין היום, מניות החברה פתחו את המסחר בעליה של 1.26% לרמה של 24.86 דולר ,זאת בעקבות בית ההשקעות CSFB אשר העלה את המלצתם למניה מ-"תשואת חסר" ל-"ניטרלי". ברקע, החברה פרסמה בתחילת השבוע את תחזיותיה לרבעון השלישי. אמנם לא העלתה את הערכת המכירות, אך הצרה את הטווח. החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הבא יסתכמו ב-9.8-10 מיליארד דולר, זאת לעומת הערכה קודמת של הכנסות בטווח של 9.6-10.2 מיליארד דולר. באינטל מספרים כי החברה צופה ביקוש מוגבר למחשבים ניידים.

ישראליות בוול סטריט

סינרון (שסימולה: ELOS) פתחה את המסחר בעליה של 2.9% לרמה של 38.56 דולר. המניה ממשיכה לרכז עניין, לאחר שאתמול קיבלה המלצה מבית ההשקעות הגדול CIBC, פירסמה החברה היום כי קיבלה הזמנה בשווי של 6 מיליון דולר מהענקית בתחום, אמריקן לייזר (ALC).

חברת נס (שסימולה: NSTC) פתחה את המסחר בירידה קלה של 0.1% לרמה של 9.96 דולר, זאת למרות שרק אתמול קיבלה המלצה מצד בית ההשקעות הענק Utenberg. בית ההשקעות הענק הותיר את המלצתו כהמלצת "קנייה" אך העלה את מחיר היעד למנייה ל-12 דולר. עדכון ההמלצה הגיע אמש יום אחרי פרסום הודעה על חוזה פיתוח ותמיכה חדש לחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".