וול סטריט מתקשה לשמור על המומנטום: נסחרת סביב האפס
מדדי וול סטריט פתחו את יום המסחר במגמה מעורבת. למרות המשך ירידות מחירי הנפט מתקשים המדדים לשמור על מגמת העליות האדירה שפקדה את השווקים אתמול. מספר נתוני מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר מטילים את השפעתם על השווקים. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים חלק מהאנליסטים על רקע החששות מהאטה בצמיחה של הכלכלה האמריקנית.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.06% לשער של 2,165 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.02% לשער של 10,590.
מחירי הנפט שירדו היום והגיעו לרמות נמוכות מ-65 דולר לחבית עולים קצת בפתיחת המסחר במניות וול סטריט. אתמול ירדו המחירים בשיעורים הגבוהים מ-2% על רקע חזרתם לשיגרה של מספר מזקקות שהושבתו בעקבות ההוריקן שהכה את דרום ארה"ב בשבוע שעבר והחדשות מצד מספר מדינות מתועשות שהסכימו לפגוע ברזרבות שלהם על מנת להוריד את הלחץ על המחירים. חבית נפט נסחרת בשעה זו במחיר של 65.96 דולר לחבית.
מאקרו אמריקני
נתון שהתפרסם כשעה לפני פתיחת המסחר הנוגע ליעילות המשק ולעלויות העבודה הצביע על עלייה של 1.8% ביעילות הייצור ועלייה בעלויות העבודה של 2.1% ביחס ל-1.5% לפי צפי האנליסטים. הדעה הרווחת ברחוב הייתה לעלייה של 2.2% ביעילות הייצור של מוצרים שאינם קשורים לחקלאות במחצית השנייה של שנת 2005. הנתונים הללו כאמור מאכזים אל מול פספוס תחזיות האנליסטים.
אמריקניות במרכז
מניות חברת התעופה Northwest Airlines (שסימולה: NWAC)ממשיכות לרכז עניין בוול סטריט. היום נסחרת מניית החברה על רקע הורדת דירוגה על ידי חברת הדירוג - Standard & Poor's. בחברת הדירוג הסבירו את החלטתם בכך שמלבד הפגיעה שספגה החברה מעליית מחירי הנפט, סובלת החברה גם מבעיות פנימיות עם ועד העובדים. מניות החברה עולות ב-1.11% לשער של 3.63 דולר
חברת Albertsons (שסימולה: ABS) מרכזות היום עניין. רשת הקמעונאות הגדולה, שלא מזמן הציעה את עצמה למכירה הודיעה היום כי רווחיה ברבעון השני אמנם עלו אך פספסו את תחזיות האנליסטים. רווחי החברה עלו ל-107 מיליון דולר הרבעון אל מול 104 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה דיווחה כי היא מנסה למכור חלק מנכסיה שאינם מניבים תשואות מספקות. מניות החברה פתחו את המסחר בעלייה של 0.94% לשער של 23.62 דולר.
מניות ענקית הבנקאות morgan Stanley (שסימולה: MWD) נסחרות היום על רקע התפתרותו של מנהל בכיר בדירקטוריון שלה. ההתפתרות מגיעה לאחר סדרת מאבקי כח בדירקטוריון בעקבותיה התפטר יו"ר הדירקטוריון בחודש יוני האחרון. לאחר בחירת יו"ר חדש ושלושה חברי דירקטוריון חדשים החליט חבר הדירקטוריון מייקל מיילס להגיש את התפתרותו. מניות החברה צפויות לפתוח את המסחר מאוחר יותר.
ישראליות במרכז
קומברס (שסיומלה: CMVT) צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים היום לאחר המסחר. לדעת אנליסטים צפוי הרווח לעלות ב-88% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברהץ מכירות הרבעון השני צפויות לעמוד על 280 מיליון דולר ביחס ל-233 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.23% לשער של 25.77 דולר.
מניות אופטיבייס (שסימולה: OBAS) נסחרות על רקע הודעת החברה כי חתמה על הסכם עם אקוסטיק טכנולוג'י למכירת זכויות של קניין רוחני תמורת מיליון דולר במזומן. באופטיבייס ציינו, כי הזכויות העולמיות לפתח ולמכור מוצרים חדשים אשר מבוססים על אותו קניין רוחני נשמרו בידיה. מנכ"ל אופטיבייס, עוזי ברייר מסר, כי "הערך המוסף של קניין רוחני זה, המהווים חלק ממכלול קניינה הרוחני של אופטיבייס משתקף היטב בהסכם זה". מניות החברה יורדות ב-1.38% לשער של 5.02 דולר.
מניות אקס.טי.אל (שסימולה: XTLB) יסחרו על רקע פרסום תוצאותיה הפיננסים של החברה. מדיווחי החברה עולה כי ההפסד הנקי נחתך לחצי במחצית הראשונה של השנה והסתכם בכ-5 מיליון דולר, בעקבות ירידה חדה של 50% בהוצאות ל-5 מיליון. ההכנסות של מפתחת התרופות לצהבת נגיפית זינקו בלמעלה מפי 3 ל-2.6 מיליון דולר באותה העת. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.31% לשער של 11.27 דולר.
ורינט (שסימולה: VRNT) צפוייה לפרסם היום דו"חות לאחר סגירת המסחר בניו יורק. ורינט שינה חטיבת בת של ענקית התוכנה והחומרה קומברס העוסקת בפיתוח תוכנות לצורך ציתות דיגיטלי לאבטחה ומעקב, ומודיעין עסקי לחברות. ורינט דיווחה בשבוע שעבר על רכישתה של קבוצת OPUS הרכישה כנראה לא תכנס לחישובים של הרבעון השני וככל הנראה לא תשפיע על תוצאות השנתיות. מניות ורינט יורדת ב-0.05% לשער של 38.50 דולר.
ראדא (שסימולה: RADI) הודיעה היום כי חתמה על חוזה חדש עם חטיבת "להב" של התעשייה האווירית. החברה צפוייה לבפק לתעשייה האווירית מצלמות מתקדמות כחלק מתוכנית שדרוג המטוסים שלה. החוזה נאמד בסכום של 444 אלף דולר. מניות ראדא עולות ב-7.41% לשער של 1.45 דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")