וול סטריט מתקשה לשמור על המומנטום: נסחרת סביב האפס
מדדי וול סטריט פתחו את יום המסחר במגמה מעורבת. למרות המשך ירידות מחירי הנפט מתקשים המדדים לשמור על מגמת העליות האדירה שפקדה את השווקים אתמול. מספר נתוני מאקרו שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר מטילים את השפעתם על השווקים. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים חלק מהאנליסטים על רקע החששות מהאטה בצמיחה של הכלכלה האמריקנית.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.06% לשער של 2,165 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.02% לשער של 10,590.
מחירי הנפט שירדו היום והגיעו לרמות נמוכות מ-65 דולר לחבית עולים קצת בפתיחת המסחר במניות וול סטריט. אתמול ירדו המחירים בשיעורים הגבוהים מ-2% על רקע חזרתם לשיגרה של מספר מזקקות שהושבתו בעקבות ההוריקן שהכה את דרום ארה"ב בשבוע שעבר והחדשות מצד מספר מדינות מתועשות שהסכימו לפגוע ברזרבות שלהם על מנת להוריד את הלחץ על המחירים. חבית נפט נסחרת בשעה זו במחיר של 65.96 דולר לחבית.
מאקרו אמריקני
נתון שהתפרסם כשעה לפני פתיחת המסחר הנוגע ליעילות המשק ולעלויות העבודה הצביע על עלייה של 1.8% ביעילות הייצור ועלייה בעלויות העבודה של 2.1% ביחס ל-1.5% לפי צפי האנליסטים. הדעה הרווחת ברחוב הייתה לעלייה של 2.2% ביעילות הייצור של מוצרים שאינם קשורים לחקלאות במחצית השנייה של שנת 2005. הנתונים הללו כאמור מאכזים אל מול פספוס תחזיות האנליסטים.
אמריקניות במרכז
מניות חברת התעופה Northwest Airlines (שסימולה: NWAC)ממשיכות לרכז עניין בוול סטריט. היום נסחרת מניית החברה על רקע הורדת דירוגה על ידי חברת הדירוג - Standard & Poor's. בחברת הדירוג הסבירו את החלטתם בכך שמלבד הפגיעה שספגה החברה מעליית מחירי הנפט, סובלת החברה גם מבעיות פנימיות עם ועד העובדים. מניות החברה עולות ב-1.11% לשער של 3.63 דולר
חברת Albertsons (שסימולה: ABS) מרכזות היום עניין. רשת הקמעונאות הגדולה, שלא מזמן הציעה את עצמה למכירה הודיעה היום כי רווחיה ברבעון השני אמנם עלו אך פספסו את תחזיות האנליסטים. רווחי החברה עלו ל-107 מיליון דולר הרבעון אל מול 104 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. החברה דיווחה כי היא מנסה למכור חלק מנכסיה שאינם מניבים תשואות מספקות. מניות החברה פתחו את המסחר בעלייה של 0.94% לשער של 23.62 דולר.
מניות ענקית הבנקאות morgan Stanley (שסימולה: MWD) נסחרות היום על רקע התפתרותו של מנהל בכיר בדירקטוריון שלה. ההתפתרות מגיעה לאחר סדרת מאבקי כח בדירקטוריון בעקבותיה התפטר יו"ר הדירקטוריון בחודש יוני האחרון. לאחר בחירת יו"ר חדש ושלושה חברי דירקטוריון חדשים החליט חבר הדירקטוריון מייקל מיילס להגיש את התפתרותו. מניות החברה צפויות לפתוח את המסחר מאוחר יותר.
ישראליות במרכז
קומברס (שסיומלה: CMVT) צפוייה לפרסם את דו"חותיה הרבעוניים היום לאחר המסחר. לדעת אנליסטים צפוי הרווח לעלות ב-88% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברהץ מכירות הרבעון השני צפויות לעמוד על 280 מיליון דולר ביחס ל-233 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה נסחרות בירידה של 0.23% לשער של 25.77 דולר.
מניות אופטיבייס (שסימולה: OBAS) נסחרות על רקע הודעת החברה כי חתמה על הסכם עם אקוסטיק טכנולוג'י למכירת זכויות של קניין רוחני תמורת מיליון דולר במזומן. באופטיבייס ציינו, כי הזכויות העולמיות לפתח ולמכור מוצרים חדשים אשר מבוססים על אותו קניין רוחני נשמרו בידיה. מנכ"ל אופטיבייס, עוזי ברייר מסר, כי "הערך המוסף של קניין רוחני זה, המהווים חלק ממכלול קניינה הרוחני של אופטיבייס משתקף היטב בהסכם זה". מניות החברה יורדות ב-1.38% לשער של 5.02 דולר.
מניות אקס.טי.אל (שסימולה: XTLB) יסחרו על רקע פרסום תוצאותיה הפיננסים של החברה. מדיווחי החברה עולה כי ההפסד הנקי נחתך לחצי במחצית הראשונה של השנה והסתכם בכ-5 מיליון דולר, בעקבות ירידה חדה של 50% בהוצאות ל-5 מיליון. ההכנסות של מפתחת התרופות לצהבת נגיפית זינקו בלמעלה מפי 3 ל-2.6 מיליון דולר באותה העת. מניות החברה נסחרות בירידה של 1.31% לשער של 11.27 דולר.
ורינט (שסימולה: VRNT) צפוייה לפרסם היום דו"חות לאחר סגירת המסחר בניו יורק. ורינט שינה חטיבת בת של ענקית התוכנה והחומרה קומברס העוסקת בפיתוח תוכנות לצורך ציתות דיגיטלי לאבטחה ומעקב, ומודיעין עסקי לחברות. ורינט דיווחה בשבוע שעבר על רכישתה של קבוצת OPUS הרכישה כנראה לא תכנס לחישובים של הרבעון השני וככל הנראה לא תשפיע על תוצאות השנתיות. מניות ורינט יורדת ב-0.05% לשער של 38.50 דולר.
ראדא (שסימולה: RADI) הודיעה היום כי חתמה על חוזה חדש עם חטיבת "להב" של התעשייה האווירית. החברה צפוייה לבפק לתעשייה האווירית מצלמות מתקדמות כחלק מתוכנית שדרוג המטוסים שלה. החוזה נאמד בסכום של 444 אלף דולר. מניות ראדא עולות ב-7.41% לשער של 1.45 דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
