דו"ח מעולה לריטליקס: הכנסות שיא של 50.7 מ' ד'
חברת ריטליקס מדווחת היום על תוצאות מצוינות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-50.7 מיליון דולר - מדובר בגידול של 76.5% לעומת הכנסות של 28.7 מיליון דולר ברבעו המקביל, אשתקד וזינוק של 50.1% מ-33.8 מיליון דולר ברבעו הראשון של השנה.
בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 4 מיליון דולר או 20 סנט למניה, מול 1.3 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל ו-2.4 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו הראשון של 2005.
ריטליקס הצליחה להותיר אבק בעיני האנליסטים בשוק, שחזו לה רווח של 15-18 סנט בלבד על הכנסות של 45 מיליון דולר.
ברבעון השני של 2005 הסתכם תזרים המזומנים של ריטליקס מפעילות שוטפת ב-4.2 מיליון דולר. נכון ל-30 ביוני 2005, הסתכמו המקורות הכספיים הנזילים (מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) ב-64.4 מיליון דולר, ההלוואות לזמן ארוך הגיעו ל-1.3 מיליון דולר וההון העצמי הסתכם ב-190.4 מיליון דולר.
אם לא די בדו"חותיה המצוינם של החברה, היא אישרה היום גם את תחזיותיה לשנת 2005. החברה צופה הכנסות של כ-185 מיליון דולר ורווח נקי של 15 מיליון דולר בשנה זו.
מנכ"ל החברה, בארי שקד אומר היום, כי "במהלך הרבעון השלמנו בהצלחה את השלב הראשון במיזוג חברות IDS ו-TCI שרכשנו באפריל ואשר מחזקות את היתרון התחרותי של ריטליקס ואת האטרקטיביות שלנו בשוק". הוא הוסיף, כי "אנו ממשיכים בהגשמת אסטרטגיית הקמעונאות המסונכרנת שלנו (Synchronized Retail), שמטרתה לבסס את מעמדה של ריטליקס כספק מוביל של פתרונות כוללים לענפי קמעונאות המזון, חנויות הנוחות, ההסעדה ותחנות הדלק. הצלחת האסטרטגיה שלנו מוצאת ביטוי בתוצאות הטובות ביותר שהצגנו אי-פעם".
שקד מספר, כי "כדי לחזק את הצוות שלנו בצפון אמריקה, מינינו את ויקטור המילטון כמנכ"ל ריטליקס ארה"ב. כיו"ר וכמנכ"ל לשעבר של חברת IDS, ויק ימלא תפקיד מכריע בשילוב הפעילויות של IDS ו-TCI בריטליקס. ויק מביא עמו לריטליקס ידע רב בתעשיית המזון וניסיון ניהולי רחב".
"בצפון אמריקה אנחנו ממשיכים להתרחב לשווקים חדשים, זוכים בלקוחות חדשים וממשיכים לבסס את הקשרים עם לקוחות קיימים שמחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור התפעול והרווחיות שלהם. במהלך הרבעון השני הזמינה רשת הסופרמרקטים Hy-Vee רשיונות להפעלת התוכנה שלנו ב-22 תחנות דלק נוספות שהיא מפעילה, ומספר רשתות סופרמרקטים אזוריות בחרו במערכות הניהול Retalix HQ ו-Retalix Store. כמו כן, במהלך הרבעון בחרו שתי רשתות מזון נוספות בפתרונות של ריטליקס לניהול מחסנים ולניהול שרשרת האספקה. מספר חברות הפצה של מזון ומוצרי צריכה, ובהן חברת IJ - אחת מעשרת מפיצי המזון להסעדה הגדולים בארה"ב, בחרו בתוכנת Power Enterprise של ריטליקס".
שקד סיפר גם, כי "אחת מהצלחותיה הגדולות של ריטליקס ברבעון הושגה במגזר חנויות הנוחות, כשרשת חנויות הנוחות Kum & Go, בחרה במערכת של ריטליקס לחיזוי הביקושים ותכנון ההזמנות ל-420 חנויותיה".
על השוק הבינ"ל, דיווח בארי שקד, כי "ריטליקס ממשיכה להגדיל אחיזתה בשווקים הבינלאומיים ולאתר הזדמנויות צמיחה ארוכות טווח. אנחנו ממקדים מאמצים בפרויקטים בהודו ובמזרח אסיה ומתמידים במאמצי הצמיחה שלנו ביפאן, סין ואוסטרליה. הכרזנו על שותפות אסטרטגית עם חברת פוג'יטסו קוריאה, שעיקרה שיווק ותמיכה במוצרינו בשוק הדרום-קוריאני. בנוסף, הכרזנו גם על שיתוף פעולה עם חברת Eniac מוונצואלה לשיווק ותמיכה במוצרי ריטליקס באמריקה הלטינית".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
