דו"ח מעולה לריטליקס: הכנסות שיא של 50.7 מ' ד'

מציגה: זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מ' ד' בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח הגיע ל-4 מ' ד' או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד
שרון שפורר |

חברת ריטליקס מדווחת היום על תוצאות מצוינות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-50.7 מיליון דולר - מדובר בגידול של 76.5% לעומת הכנסות של 28.7 מיליון דולר ברבעו המקביל, אשתקד וזינוק של 50.1% מ-33.8 מיליון דולר ברבעו הראשון של השנה.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 4 מיליון דולר או 20 סנט למניה, מול 1.3 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל ו-2.4 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו הראשון של 2005.

ריטליקס הצליחה להותיר אבק בעיני האנליסטים בשוק, שחזו לה רווח של 15-18 סנט בלבד על הכנסות של 45 מיליון דולר.

ברבעון השני של 2005 הסתכם תזרים המזומנים של ריטליקס מפעילות שוטפת ב-4.2 מיליון דולר. נכון ל-30 ביוני 2005, הסתכמו המקורות הכספיים הנזילים (מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) ב-64.4 מיליון דולר, ההלוואות לזמן ארוך הגיעו ל-1.3 מיליון דולר וההון העצמי הסתכם ב-190.4 מיליון דולר.

אם לא די בדו"חותיה המצוינם של החברה, היא אישרה היום גם את תחזיותיה לשנת 2005. החברה צופה הכנסות של כ-185 מיליון דולר ורווח נקי של 15 מיליון דולר בשנה זו.

מנכ"ל החברה, בארי שקד אומר היום, כי "במהלך הרבעון השלמנו בהצלחה את השלב הראשון במיזוג חברות IDS ו-TCI שרכשנו באפריל ואשר מחזקות את היתרון התחרותי של ריטליקס ואת האטרקטיביות שלנו בשוק". הוא הוסיף, כי "אנו ממשיכים בהגשמת אסטרטגיית הקמעונאות המסונכרנת שלנו (Synchronized Retail), שמטרתה לבסס את מעמדה של ריטליקס כספק מוביל של פתרונות כוללים לענפי קמעונאות המזון, חנויות הנוחות, ההסעדה ותחנות הדלק. הצלחת האסטרטגיה שלנו מוצאת ביטוי בתוצאות הטובות ביותר שהצגנו אי-פעם".

שקד מספר, כי "כדי לחזק את הצוות שלנו בצפון אמריקה, מינינו את ויקטור המילטון כמנכ"ל ריטליקס ארה"ב. כיו"ר וכמנכ"ל לשעבר של חברת IDS, ויק ימלא תפקיד מכריע בשילוב הפעילויות של IDS ו-TCI בריטליקס. ויק מביא עמו לריטליקס ידע רב בתעשיית המזון וניסיון ניהולי רחב".

"בצפון אמריקה אנחנו ממשיכים להתרחב לשווקים חדשים, זוכים בלקוחות חדשים וממשיכים לבסס את הקשרים עם לקוחות קיימים שמחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור התפעול והרווחיות שלהם. במהלך הרבעון השני הזמינה רשת הסופרמרקטים Hy-Vee רשיונות להפעלת התוכנה שלנו ב-22 תחנות דלק נוספות שהיא מפעילה, ומספר רשתות סופרמרקטים אזוריות בחרו במערכות הניהול Retalix HQ ו-Retalix Store. כמו כן, במהלך הרבעון בחרו שתי רשתות מזון נוספות בפתרונות של ריטליקס לניהול מחסנים ולניהול שרשרת האספקה. מספר חברות הפצה של מזון ומוצרי צריכה, ובהן חברת IJ - אחת מעשרת מפיצי המזון להסעדה הגדולים בארה"ב, בחרו בתוכנת Power Enterprise של ריטליקס".

שקד סיפר גם, כי "אחת מהצלחותיה הגדולות של ריטליקס ברבעון הושגה במגזר חנויות הנוחות, כשרשת חנויות הנוחות Kum & Go, בחרה במערכת של ריטליקס לחיזוי הביקושים ותכנון ההזמנות ל-420 חנויותיה".

על השוק הבינ"ל, דיווח בארי שקד, כי "ריטליקס ממשיכה להגדיל אחיזתה בשווקים הבינלאומיים ולאתר הזדמנויות צמיחה ארוכות טווח. אנחנו ממקדים מאמצים בפרויקטים בהודו ובמזרח אסיה ומתמידים במאמצי הצמיחה שלנו ביפאן, סין ואוסטרליה. הכרזנו על שותפות אסטרטגית עם חברת פוג'יטסו קוריאה, שעיקרה שיווק ותמיכה במוצרינו בשוק הדרום-קוריאני. בנוסף, הכרזנו גם על שיתוף פעולה עם חברת Eniac מוונצואלה לשיווק ותמיכה במוצרי ריטליקס באמריקה הלטינית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.