דו"ח מעולה לריטליקס: הכנסות שיא של 50.7 מ' ד'
חברת ריטליקס מדווחת היום על תוצאות מצוינות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-50.7 מיליון דולר - מדובר בגידול של 76.5% לעומת הכנסות של 28.7 מיליון דולר ברבעו המקביל, אשתקד וזינוק של 50.1% מ-33.8 מיליון דולר ברבעו הראשון של השנה.
בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 4 מיליון דולר או 20 סנט למניה, מול 1.3 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל ו-2.4 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו הראשון של 2005.
ריטליקס הצליחה להותיר אבק בעיני האנליסטים בשוק, שחזו לה רווח של 15-18 סנט בלבד על הכנסות של 45 מיליון דולר.
ברבעון השני של 2005 הסתכם תזרים המזומנים של ריטליקס מפעילות שוטפת ב-4.2 מיליון דולר. נכון ל-30 ביוני 2005, הסתכמו המקורות הכספיים הנזילים (מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) ב-64.4 מיליון דולר, ההלוואות לזמן ארוך הגיעו ל-1.3 מיליון דולר וההון העצמי הסתכם ב-190.4 מיליון דולר.
אם לא די בדו"חותיה המצוינם של החברה, היא אישרה היום גם את תחזיותיה לשנת 2005. החברה צופה הכנסות של כ-185 מיליון דולר ורווח נקי של 15 מיליון דולר בשנה זו.
מנכ"ל החברה, בארי שקד אומר היום, כי "במהלך הרבעון השלמנו בהצלחה את השלב הראשון במיזוג חברות IDS ו-TCI שרכשנו באפריל ואשר מחזקות את היתרון התחרותי של ריטליקס ואת האטרקטיביות שלנו בשוק". הוא הוסיף, כי "אנו ממשיכים בהגשמת אסטרטגיית הקמעונאות המסונכרנת שלנו (Synchronized Retail), שמטרתה לבסס את מעמדה של ריטליקס כספק מוביל של פתרונות כוללים לענפי קמעונאות המזון, חנויות הנוחות, ההסעדה ותחנות הדלק. הצלחת האסטרטגיה שלנו מוצאת ביטוי בתוצאות הטובות ביותר שהצגנו אי-פעם".
שקד מספר, כי "כדי לחזק את הצוות שלנו בצפון אמריקה, מינינו את ויקטור המילטון כמנכ"ל ריטליקס ארה"ב. כיו"ר וכמנכ"ל לשעבר של חברת IDS, ויק ימלא תפקיד מכריע בשילוב הפעילויות של IDS ו-TCI בריטליקס. ויק מביא עמו לריטליקס ידע רב בתעשיית המזון וניסיון ניהולי רחב".
"בצפון אמריקה אנחנו ממשיכים להתרחב לשווקים חדשים, זוכים בלקוחות חדשים וממשיכים לבסס את הקשרים עם לקוחות קיימים שמחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור התפעול והרווחיות שלהם. במהלך הרבעון השני הזמינה רשת הסופרמרקטים Hy-Vee רשיונות להפעלת התוכנה שלנו ב-22 תחנות דלק נוספות שהיא מפעילה, ומספר רשתות סופרמרקטים אזוריות בחרו במערכות הניהול Retalix HQ ו-Retalix Store. כמו כן, במהלך הרבעון בחרו שתי רשתות מזון נוספות בפתרונות של ריטליקס לניהול מחסנים ולניהול שרשרת האספקה. מספר חברות הפצה של מזון ומוצרי צריכה, ובהן חברת IJ - אחת מעשרת מפיצי המזון להסעדה הגדולים בארה"ב, בחרו בתוכנת Power Enterprise של ריטליקס".
שקד סיפר גם, כי "אחת מהצלחותיה הגדולות של ריטליקס ברבעון הושגה במגזר חנויות הנוחות, כשרשת חנויות הנוחות Kum & Go, בחרה במערכת של ריטליקס לחיזוי הביקושים ותכנון ההזמנות ל-420 חנויותיה".
על השוק הבינ"ל, דיווח בארי שקד, כי "ריטליקס ממשיכה להגדיל אחיזתה בשווקים הבינלאומיים ולאתר הזדמנויות צמיחה ארוכות טווח. אנחנו ממקדים מאמצים בפרויקטים בהודו ובמזרח אסיה ומתמידים במאמצי הצמיחה שלנו ביפאן, סין ואוסטרליה. הכרזנו על שותפות אסטרטגית עם חברת פוג'יטסו קוריאה, שעיקרה שיווק ותמיכה במוצרינו בשוק הדרום-קוריאני. בנוסף, הכרזנו גם על שיתוף פעולה עם חברת Eniac מוונצואלה לשיווק ותמיכה במוצרי ריטליקס באמריקה הלטינית".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
