דו"ח מעולה לריטליקס: הכנסות שיא של 50.7 מ' ד'

מציגה: זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מ' ד' בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח הגיע ל-4 מ' ד' או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד
שרון שפורר |

חברת ריטליקס מדווחת היום על תוצאות מצוינות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-50.7 מיליון דולר - מדובר בגידול של 76.5% לעומת הכנסות של 28.7 מיליון דולר ברבעו המקביל, אשתקד וזינוק של 50.1% מ-33.8 מיליון דולר ברבעו הראשון של השנה.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 4 מיליון דולר או 20 סנט למניה, מול 1.3 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל ו-2.4 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו הראשון של 2005.

ריטליקס הצליחה להותיר אבק בעיני האנליסטים בשוק, שחזו לה רווח של 15-18 סנט בלבד על הכנסות של 45 מיליון דולר.

ברבעון השני של 2005 הסתכם תזרים המזומנים של ריטליקס מפעילות שוטפת ב-4.2 מיליון דולר. נכון ל-30 ביוני 2005, הסתכמו המקורות הכספיים הנזילים (מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) ב-64.4 מיליון דולר, ההלוואות לזמן ארוך הגיעו ל-1.3 מיליון דולר וההון העצמי הסתכם ב-190.4 מיליון דולר.

אם לא די בדו"חותיה המצוינם של החברה, היא אישרה היום גם את תחזיותיה לשנת 2005. החברה צופה הכנסות של כ-185 מיליון דולר ורווח נקי של 15 מיליון דולר בשנה זו.

מנכ"ל החברה, בארי שקד אומר היום, כי "במהלך הרבעון השלמנו בהצלחה את השלב הראשון במיזוג חברות IDS ו-TCI שרכשנו באפריל ואשר מחזקות את היתרון התחרותי של ריטליקס ואת האטרקטיביות שלנו בשוק". הוא הוסיף, כי "אנו ממשיכים בהגשמת אסטרטגיית הקמעונאות המסונכרנת שלנו (Synchronized Retail), שמטרתה לבסס את מעמדה של ריטליקס כספק מוביל של פתרונות כוללים לענפי קמעונאות המזון, חנויות הנוחות, ההסעדה ותחנות הדלק. הצלחת האסטרטגיה שלנו מוצאת ביטוי בתוצאות הטובות ביותר שהצגנו אי-פעם".

שקד מספר, כי "כדי לחזק את הצוות שלנו בצפון אמריקה, מינינו את ויקטור המילטון כמנכ"ל ריטליקס ארה"ב. כיו"ר וכמנכ"ל לשעבר של חברת IDS, ויק ימלא תפקיד מכריע בשילוב הפעילויות של IDS ו-TCI בריטליקס. ויק מביא עמו לריטליקס ידע רב בתעשיית המזון וניסיון ניהולי רחב".

"בצפון אמריקה אנחנו ממשיכים להתרחב לשווקים חדשים, זוכים בלקוחות חדשים וממשיכים לבסס את הקשרים עם לקוחות קיימים שמחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור התפעול והרווחיות שלהם. במהלך הרבעון השני הזמינה רשת הסופרמרקטים Hy-Vee רשיונות להפעלת התוכנה שלנו ב-22 תחנות דלק נוספות שהיא מפעילה, ומספר רשתות סופרמרקטים אזוריות בחרו במערכות הניהול Retalix HQ ו-Retalix Store. כמו כן, במהלך הרבעון בחרו שתי רשתות מזון נוספות בפתרונות של ריטליקס לניהול מחסנים ולניהול שרשרת האספקה. מספר חברות הפצה של מזון ומוצרי צריכה, ובהן חברת IJ - אחת מעשרת מפיצי המזון להסעדה הגדולים בארה"ב, בחרו בתוכנת Power Enterprise של ריטליקס".

שקד סיפר גם, כי "אחת מהצלחותיה הגדולות של ריטליקס ברבעון הושגה במגזר חנויות הנוחות, כשרשת חנויות הנוחות Kum & Go, בחרה במערכת של ריטליקס לחיזוי הביקושים ותכנון ההזמנות ל-420 חנויותיה".

על השוק הבינ"ל, דיווח בארי שקד, כי "ריטליקס ממשיכה להגדיל אחיזתה בשווקים הבינלאומיים ולאתר הזדמנויות צמיחה ארוכות טווח. אנחנו ממקדים מאמצים בפרויקטים בהודו ובמזרח אסיה ומתמידים במאמצי הצמיחה שלנו ביפאן, סין ואוסטרליה. הכרזנו על שותפות אסטרטגית עם חברת פוג'יטסו קוריאה, שעיקרה שיווק ותמיכה במוצרינו בשוק הדרום-קוריאני. בנוסף, הכרזנו גם על שיתוף פעולה עם חברת Eniac מוונצואלה לשיווק ותמיכה במוצרי ריטליקס באמריקה הלטינית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.