דו"ח מעולה לריטליקס: הכנסות שיא של 50.7 מ' ד'

מציגה: זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מ' ד' בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח הגיע ל-4 מ' ד' או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד
שרון שפורר |

חברת ריטליקס מדווחת היום על תוצאות מצוינות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-50.7 מיליון דולר - מדובר בגידול של 76.5% לעומת הכנסות של 28.7 מיליון דולר ברבעו המקביל, אשתקד וזינוק של 50.1% מ-33.8 מיליון דולר ברבעו הראשון של השנה.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 4 מיליון דולר או 20 סנט למניה, מול 1.3 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל ו-2.4 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו הראשון של 2005.

ריטליקס הצליחה להותיר אבק בעיני האנליסטים בשוק, שחזו לה רווח של 15-18 סנט בלבד על הכנסות של 45 מיליון דולר.

ברבעון השני של 2005 הסתכם תזרים המזומנים של ריטליקס מפעילות שוטפת ב-4.2 מיליון דולר. נכון ל-30 ביוני 2005, הסתכמו המקורות הכספיים הנזילים (מזומנים, שווי מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) ב-64.4 מיליון דולר, ההלוואות לזמן ארוך הגיעו ל-1.3 מיליון דולר וההון העצמי הסתכם ב-190.4 מיליון דולר.

אם לא די בדו"חותיה המצוינם של החברה, היא אישרה היום גם את תחזיותיה לשנת 2005. החברה צופה הכנסות של כ-185 מיליון דולר ורווח נקי של 15 מיליון דולר בשנה זו.

מנכ"ל החברה, בארי שקד אומר היום, כי "במהלך הרבעון השלמנו בהצלחה את השלב הראשון במיזוג חברות IDS ו-TCI שרכשנו באפריל ואשר מחזקות את היתרון התחרותי של ריטליקס ואת האטרקטיביות שלנו בשוק". הוא הוסיף, כי "אנו ממשיכים בהגשמת אסטרטגיית הקמעונאות המסונכרנת שלנו (Synchronized Retail), שמטרתה לבסס את מעמדה של ריטליקס כספק מוביל של פתרונות כוללים לענפי קמעונאות המזון, חנויות הנוחות, ההסעדה ותחנות הדלק. הצלחת האסטרטגיה שלנו מוצאת ביטוי בתוצאות הטובות ביותר שהצגנו אי-פעם".

שקד מספר, כי "כדי לחזק את הצוות שלנו בצפון אמריקה, מינינו את ויקטור המילטון כמנכ"ל ריטליקס ארה"ב. כיו"ר וכמנכ"ל לשעבר של חברת IDS, ויק ימלא תפקיד מכריע בשילוב הפעילויות של IDS ו-TCI בריטליקס. ויק מביא עמו לריטליקס ידע רב בתעשיית המזון וניסיון ניהולי רחב".

"בצפון אמריקה אנחנו ממשיכים להתרחב לשווקים חדשים, זוכים בלקוחות חדשים וממשיכים לבסס את הקשרים עם לקוחות קיימים שמחפשים דרכים אפקטיביות לשיפור התפעול והרווחיות שלהם. במהלך הרבעון השני הזמינה רשת הסופרמרקטים Hy-Vee רשיונות להפעלת התוכנה שלנו ב-22 תחנות דלק נוספות שהיא מפעילה, ומספר רשתות סופרמרקטים אזוריות בחרו במערכות הניהול Retalix HQ ו-Retalix Store. כמו כן, במהלך הרבעון בחרו שתי רשתות מזון נוספות בפתרונות של ריטליקס לניהול מחסנים ולניהול שרשרת האספקה. מספר חברות הפצה של מזון ומוצרי צריכה, ובהן חברת IJ - אחת מעשרת מפיצי המזון להסעדה הגדולים בארה"ב, בחרו בתוכנת Power Enterprise של ריטליקס".

שקד סיפר גם, כי "אחת מהצלחותיה הגדולות של ריטליקס ברבעון הושגה במגזר חנויות הנוחות, כשרשת חנויות הנוחות Kum & Go, בחרה במערכת של ריטליקס לחיזוי הביקושים ותכנון ההזמנות ל-420 חנויותיה".

על השוק הבינ"ל, דיווח בארי שקד, כי "ריטליקס ממשיכה להגדיל אחיזתה בשווקים הבינלאומיים ולאתר הזדמנויות צמיחה ארוכות טווח. אנחנו ממקדים מאמצים בפרויקטים בהודו ובמזרח אסיה ומתמידים במאמצי הצמיחה שלנו ביפאן, סין ואוסטרליה. הכרזנו על שותפות אסטרטגית עם חברת פוג'יטסו קוריאה, שעיקרה שיווק ותמיכה במוצרינו בשוק הדרום-קוריאני. בנוסף, הכרזנו גם על שיתוף פעולה עם חברת Eniac מוונצואלה לשיווק ותמיכה במוצרי ריטליקס באמריקה הלטינית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.