וול-סטריט חתמה בירידות: אלווריון זינקה ב-6.4%

הוזכרה לחיוב בסקירת הטלקום של S&P. מדד הנאסד"ק השיל 0.61% וחזר לרמות של תחילת השבוע. הדאו-ג'ונס איבד 0.49% על רקע שיאים חדשים במחירי הנפט. אקוויטי 1 סגרה הירידות החדות ואיבדה 2.5% בלבד. דלתא 3 נפלה ב-6% בעקבות הפחתת ההמלצה. טבע הוסיפה 0.79%
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם שבוע המסחר בירידות שערים. דווקא נתוני תעסוקה טובים מן הצפוי הם שהביאו לירידות השערים היום, זאת לאור החשש שהם מביאים עימם בנוגע להגברת האפשרות שהריבית בארה"ב תמשיך לעלות, וזאת לאור לחצי האינפלציה שצפויים יותר ויותר אמריקנים בעלי אמצעי הכנסה ליצור בשוק המקומי.

בסיכום השבועי היה זה שבוע שטוח למדי למניות הטכנולוגיה, זאת למרות שבמהלך ימי המסחר עצמן הן כבר הספיקו להגיע לשיאים חדשים. מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.61% ל-2,177 נקודות. בתחילת השבוע חצה המדד את רמת ה-2,200 נקודות בקלות רבה, אולם הרגיעה בזירת הדוחות, והעצבנות של השוק בטריטוריה שכזו הביאו את המדד להתקבע בחזרה סביב הרמות בהן פתח את השבוע. ביום המסחר האחרון של השבוע היו אלו המניות הבינוניות להכתיב את המגמה השלילית, עת מדד הראסל 2000 איבד 1.45%.

מדד הדאו-ג'ונס השיל היום 0.49% ל-10,558 נקודות. המדד סבל ממחירי הנפט שהקריעו מעל לרמות השיא הקודמות. היום נקבע מחיר חבית נפט ברמה של כ-62.4 דולר. סך הכל איבדו מניות התעשיה השבוע כ-0.8%.

טבע הוסיפה היום 0.79% ל-33.2 דולר. המניה כבר עלתה בכ-2%, אולם הודעת החברה, כי חל עיכוב נוסף באישור הצפוי של ה-FDA לאגילטק - התרופה האטית של טבע למחלת הפרקינסון, מתנה היום את העליות.

מניותה של תרו נסחרו היום בירידה 3.45%, זאת למרות יום שני רצוף של דיווחי FDA לחברת הפארמצבטיקה הישראלית. היום היא דווחה, כי קיבלה את איזור רשות התרופות והמזון האמריקנית ליצור גירסה גינרית לקרם ה-Ultravate של Bristol-Myers. שווי השוק ב-2004 של הקרם שנועד לטיפול בדלקות עור נאמד בכ-24.7 מיליון דולר.

מניותה של אלווריון זנקו ב-6.4%. האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך היום, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.

אקוויטי וואן פרסמה אמש הצעת רכש עבור מניות חברת הנדל"ן סידר (CDR) ב-17 דולר למניה, 14% מעל מחירה בשוק ובהיקף כולל של קרוב ל-350 מיליון דולר. מניות אקוויטי ירדו ב-2.5% לאחר שבמהלך המחסר כבר נפלו ב-6%.

ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס דיווחה על השלמת רכישת Longshine הסינית. העיסקה, המוערכת בסכום כולל של 30 מיליון דולר, מהווה את הכניסה של אמדוקס לשוק הסיני. לאמדוקס תהיה אפשרות להרחיב את גודל העיסקה בהתאם לביצועי החברה. אמדוקס שנזכרה גם היא במהלך סקירת האנליסט של S&P כחברה שאמורה להנות מתהליכי המיזוג בשוק הטלקום האמריקני, עלתה ב-0.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.