וול-סטריט חתמה בירידות: אלווריון זינקה ב-6.4%

הוזכרה לחיוב בסקירת הטלקום של S&P. מדד הנאסד"ק השיל 0.61% וחזר לרמות של תחילת השבוע. הדאו-ג'ונס איבד 0.49% על רקע שיאים חדשים במחירי הנפט. אקוויטי 1 סגרה הירידות החדות ואיבדה 2.5% בלבד. דלתא 3 נפלה ב-6% בעקבות הפחתת ההמלצה. טבע הוסיפה 0.79%
רם דגן |

בוול-סטריט נחתם שבוע המסחר בירידות שערים. דווקא נתוני תעסוקה טובים מן הצפוי הם שהביאו לירידות השערים היום, זאת לאור החשש שהם מביאים עימם בנוגע להגברת האפשרות שהריבית בארה"ב תמשיך לעלות, וזאת לאור לחצי האינפלציה שצפויים יותר ויותר אמריקנים בעלי אמצעי הכנסה ליצור בשוק המקומי.

בסיכום השבועי היה זה שבוע שטוח למדי למניות הטכנולוגיה, זאת למרות שבמהלך ימי המסחר עצמן הן כבר הספיקו להגיע לשיאים חדשים. מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.61% ל-2,177 נקודות. בתחילת השבוע חצה המדד את רמת ה-2,200 נקודות בקלות רבה, אולם הרגיעה בזירת הדוחות, והעצבנות של השוק בטריטוריה שכזו הביאו את המדד להתקבע בחזרה סביב הרמות בהן פתח את השבוע. ביום המסחר האחרון של השבוע היו אלו המניות הבינוניות להכתיב את המגמה השלילית, עת מדד הראסל 2000 איבד 1.45%.

מדד הדאו-ג'ונס השיל היום 0.49% ל-10,558 נקודות. המדד סבל ממחירי הנפט שהקריעו מעל לרמות השיא הקודמות. היום נקבע מחיר חבית נפט ברמה של כ-62.4 דולר. סך הכל איבדו מניות התעשיה השבוע כ-0.8%.

טבע הוסיפה היום 0.79% ל-33.2 דולר. המניה כבר עלתה בכ-2%, אולם הודעת החברה, כי חל עיכוב נוסף באישור הצפוי של ה-FDA לאגילטק - התרופה האטית של טבע למחלת הפרקינסון, מתנה היום את העליות.

מניותה של תרו נסחרו היום בירידה 3.45%, זאת למרות יום שני רצוף של דיווחי FDA לחברת הפארמצבטיקה הישראלית. היום היא דווחה, כי קיבלה את איזור רשות התרופות והמזון האמריקנית ליצור גירסה גינרית לקרם ה-Ultravate של Bristol-Myers. שווי השוק ב-2004 של הקרם שנועד לטיפול בדלקות עור נאמד בכ-24.7 מיליון דולר.

מניותה של אלווריון זנקו ב-6.4%. האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך היום, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.

אקוויטי וואן פרסמה אמש הצעת רכש עבור מניות חברת הנדל"ן סידר (CDR) ב-17 דולר למניה, 14% מעל מחירה בשוק ובהיקף כולל של קרוב ל-350 מיליון דולר. מניות אקוויטי ירדו ב-2.5% לאחר שבמהלך המחסר כבר נפלו ב-6%.

ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס דיווחה על השלמת רכישת Longshine הסינית. העיסקה, המוערכת בסכום כולל של 30 מיליון דולר, מהווה את הכניסה של אמדוקס לשוק הסיני. לאמדוקס תהיה אפשרות להרחיב את גודל העיסקה בהתאם לביצועי החברה. אמדוקס שנזכרה גם היא במהלך סקירת האנליסט של S&P כחברה שאמורה להנות מתהליכי המיזוג בשוק הטלקום האמריקני, עלתה ב-0.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).