וול-סטריט חתמה בירידות: אלווריון זינקה ב-6.4%
בוול-סטריט נחתם שבוע המסחר בירידות שערים. דווקא נתוני תעסוקה טובים מן הצפוי הם שהביאו לירידות השערים היום, זאת לאור החשש שהם מביאים עימם בנוגע להגברת האפשרות שהריבית בארה"ב תמשיך לעלות, וזאת לאור לחצי האינפלציה שצפויים יותר ויותר אמריקנים בעלי אמצעי הכנסה ליצור בשוק המקומי.
בסיכום השבועי היה זה שבוע שטוח למדי למניות הטכנולוגיה, זאת למרות שבמהלך ימי המסחר עצמן הן כבר הספיקו להגיע לשיאים חדשים. מדד הנאסד"ק ירד היום ב-0.61% ל-2,177 נקודות. בתחילת השבוע חצה המדד את רמת ה-2,200 נקודות בקלות רבה, אולם הרגיעה בזירת הדוחות, והעצבנות של השוק בטריטוריה שכזו הביאו את המדד להתקבע בחזרה סביב הרמות בהן פתח את השבוע. ביום המסחר האחרון של השבוע היו אלו המניות הבינוניות להכתיב את המגמה השלילית, עת מדד הראסל 2000 איבד 1.45%.
מדד הדאו-ג'ונס השיל היום 0.49% ל-10,558 נקודות. המדד סבל ממחירי הנפט שהקריעו מעל לרמות השיא הקודמות. היום נקבע מחיר חבית נפט ברמה של כ-62.4 דולר. סך הכל איבדו מניות התעשיה השבוע כ-0.8%.
טבע הוסיפה היום 0.79% ל-33.2 דולר. המניה כבר עלתה בכ-2%, אולם הודעת החברה, כי חל עיכוב נוסף באישור הצפוי של ה-FDA לאגילטק - התרופה האטית של טבע למחלת הפרקינסון, מתנה היום את העליות.
מניותה של תרו נסחרו היום בירידה 3.45%, זאת למרות יום שני רצוף של דיווחי FDA לחברת הפארמצבטיקה הישראלית. היום היא דווחה, כי קיבלה את איזור רשות התרופות והמזון האמריקנית ליצור גירסה גינרית לקרם ה-Ultravate של Bristol-Myers. שווי השוק ב-2004 של הקרם שנועד לטיפול בדלקות עור נאמד בכ-24.7 מיליון דולר.
מניותה של אלווריון זנקו ב-6.4%. האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך היום, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.
אקוויטי וואן פרסמה אמש הצעת רכש עבור מניות חברת הנדל"ן סידר (CDR) ב-17 דולר למניה, 14% מעל מחירה בשוק ובהיקף כולל של קרוב ל-350 מיליון דולר. מניות אקוויטי ירדו ב-2.5% לאחר שבמהלך המחסר כבר נפלו ב-6%.
ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס דיווחה על השלמת רכישת Longshine הסינית. העיסקה, המוערכת בסכום כולל של 30 מיליון דולר, מהווה את הכניסה של אמדוקס לשוק הסיני. לאמדוקס תהיה אפשרות להרחיב את גודל העיסקה בהתאם לביצועי החברה. אמדוקס שנזכרה גם היא במהלך סקירת האנליסט של S&P כחברה שאמורה להנות מתהליכי המיזוג בשוק הטלקום האמריקני, עלתה ב-0.1%.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
