גולדמן זאקס: הנפט יגיע ל-100 מורגן סטנלי: יתרסק
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש אוגוסט חצו אמש את רף ה-61 דולר לחבית - עוד שיא של כל הזמנים. עד לאן? אנחנו שואלים ומסתבר שהדעות בנושא חלוקות. יש הסבורים, כי מחיר הזהב השחור ימשיך להגביה עוף עד לרמה של 100 דולר (ממש ככה...) ויש הסבורים, כי בועת האנרגיה עתידה להתפוצץ והמחיר - יקרוס.
בבנק ההשקעות גולדמן זאקס העריכו בחודש מארס החולף כי מחיר הנפט יגיע עד ל-100 דולר והגדירו זאת כ"סופר ספייק". לעומתם, העריכו בחודש שעבר האנליסטים של מורגן סטנלי, כי המחיר עשוי להתמוטט בקרוב.
מרבית הכלכלנים והאנליסטים בתחום מעריכים, כי מחירי הזהב השחור ינועו בעתיד הנראה לעין בטווח של 40-60 דולר לחבית. טיעונם של אלה כנגד זינוק אפשרי במחירים בזירה טמון בהערכתם, כי ככל שהמחירים יעלו תפתחתנה המדינות המפותחות כמו ארה"ב את הביקוש לזהב השחור אך עם זאת, מדגישים האופוזיטורים, כי הביקושים עדיין נראים חזקים למדי במדינות המתעוררות כמו סין והודו וביכולתן של האחרונות לשמור על המחירים מנפילות חדות.
את גל העליות הנוכחי, נציין, מתרצים בשוק בחשש ממתקפת הוריקן חדשה על חופיה של ארה"ב. לסופה הטרופית הקרבה העניקו את השם המחייב "סינדי" והיא עשויה להיות מוגדרת בשלב מאוחר יותר כהוריקן - תלוי במידת עוצמתה.
החשש, כי הסופה תפגע בעתודות הנפט הוא שהביא היום לעליות בזירה והתברר מאוחר יותר כמוצדק לגמרי, שכן מרכז המינרלים האמריקני הודיע אמש, כי הסופה הספיקה כבר לפגוע ב-12.7% מעתודות הנפט של מפרץ מקסיקו. שתי ענקיות הנפט, של ושברון כבר הודיעו על סגירת ופינוי חלק מאתרי הקידוח שלהן באיזור המפרץ.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
