קפריסין קרובה להסכם יצוא עם מצרים מאפרודיטה
לאחר הזינוק המטאורי אתמול מניות הגז בתל אביב המשיכו לרכז עניין. הירידות בחלק מהמניות עשויות לנבוע ממימושים "בריאים" לאחר העליות בשיעור דו ספרתי שנרשמו אתמול בסקטור כולו (מה שהטיס את מדד ת"א גז-נפט בכ-18%). עם זאת, ב"בלומברג" דווח היום כי גם קפריסין קרובה לסגירת הסכם יצוא למצרים.
מדובר בייצוא גז ממאגר אפרודיטה (בלוק 12), ורק נזכיר כי דלק קידוחים יהש, דלק אנרגיה ודלק קבוצה 0% שותפות באפרודיטה, מה שמסביר את התיקון החד שנרשם כעת במניות, ומנגד רציו יהש 1.21% , שאין לה חלק באפרודיטה, ממשיכה להיסחר בירידות חדות.
התיקון החד של מניית דלק:
לפי הדיווח, ההסכם עשוי להיסגר בשבועות הקרובים. מפעילת קידוח אפרודיטה, נובל אנרג'י, העריכה את רזרבות הגז במאגר ב-4.5 tcf.
מוקדם יותר היום שר הנפט המצרי טארק אל מולא, אמר על ההסכם של שותפויות הגז הישראליות שנחתם אתמול, כי מדובר בהסכם נהדר עבור הכלכלה, והצדדים ממתינים שתיקי הבוררות יסתיימו, ואז שוק הגז יהיה פתוח למגזר הפרטי.
ניתוח Bizportal על עסקת הגז: (5 שאלות לגבי עסקת היצוא למצרים)
- ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.לעבוד בפול גז לפני שהרוסים והאירנים יגיעו ללבנון (ל"ת)kobes 20/02/2018 19:03הגב לתגובה זו
- 6.צפוי אפסייד נוסף ל"דלק" מהעסקה הצפויה עם אפרודיטה (ל"ת)זו רק ההתחלה 20/02/2018 18:09הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד ליזמים!!! (ל"ת)מפרגן 20/02/2018 16:17הגב לתגובה זו
- 4.כותבי תרחישים 20/02/2018 16:05הגב לתגובה זוהסיוע הצבאי נגד האחים המוסלמי- סיסי ביקש מישראל להצילו-ישראל ביחד עם ידידיה בארהב יחד עם האדון קלינט והגב- שיכנעו את אובמה להציל את סיסי- בהווה- ישראל עוזרת לסיסי בסיני עי חיל האויר והמבין יבין סיסי -היה במיפגש בעקבה יחד עם ביבי-ועבדללה ירדני- ונציג רם דרג סעודי- ונציג של המורדים הסונים (גם בוזי הוזמן - ופיספס מחוסר הבנה) לכן סיסי מחוייב לנושא- הגז יעזור למצרים סיסי חייב 10 מליארד דולר בגים כרית תעלת סואץ הנוספת והוא יודע מהיכן הגג/הדג משפריץ ,,,,,,,,גז המוסדיים יבינו מה יש להם ביד- ענין של זמן ראו היכן קראתם אל תגידו לא ידענו
- 3.איצקו 20/02/2018 16:04הגב לתגובה זובעלי השליטה באפרודיטה וחוץ מזה זו דוקא בשורה מצויינת כיוון שצינור ההולכה יהי משותף לליויתן ואפרודיטה.
- 2.אנליסט 20/02/2018 15:42הגב לתגובה זואפרודיטה בדרך לחתום על הסכם עם מיצרים!
- 1.הממממ 20/02/2018 15:41הגב לתגובה זוזה אומר שיש דרישה גדולה מאוד לגז במצרים. אבל כנראה כל אחד רואה את מה שהוא רוצה לראות...
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 5.09% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
