הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

השיקום ממשיך: אחרי הצלילה, מה דוחף את הזהב השחור 2% למעלה?

התחזית של סוכנות האנרגיה מפזר מעט אופטימיות בשוק, אבל מניות חברות הנפט ממשיכות לרדת בשלב הטרום מסחר
אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה נפט

לאחר שמחיר חבית נפט נחלש אתמול ב-4.7%, מחיר הנפט מתאושש היום (ו') ועולה 1.25% אל מחיר של 46.8 דולרים. ביומיים האחרונים, נרשמת שוב תנודתיות חדה במחירי הנפט, למרות זאת הולכים ומתרבים האנליסטים כי טוענים שלעת עתה מחיר הנפט הגיע לידי ייצוב מחירים ולא אמור להמשיך לרדת בטווח הקרוב. מצד שני לא ניתן גם למצוא יותר מדי אנליסטים שצופים עליית מחירים משמעותית.

סימני שינוי

אחרי שירד ב-60% מאז חודש יולי האחרון, החלו להצטבר ניצנים של שינוי שמעידים כנראה שהנפט מצא תחתית, אולי. אחד מהסימנים הללו הוא הדוח של סוכנות האנרגיה העולמית (IEA). הדוח מציג תחזית שהצמיחה העולמית תגרום לעליה צנועה בדרישה לנפט לכדי 910 אלף חביות ליום- עלייה של 1% מהשנה שעברה. נציין כי פרסומה של הסוכנות מגיע על רקע של תחזית שונה מצד הבנק העולמי שהוריד השבוע את הצפי לצמיחה העולמית השנה לכדי 3% מ-3.4%.

הקשר בין שוויץ לזהב השחור

אתמול, נודע על פירוד הצימוד בין הפרנק השוויצרי ליורו. בטווח הקצר, צעד זה ישפיע על התנודתיות בשווקים. הפירוד גרם לירידה בערך היורו אל מול הדולר, מהלך שעלול לגרום לירידה בסחורות. אלו עדיין סובלות ממומנטום שלילי והכיוון שלהן כרגע אינו ברור (לסיפור המלא).

על פי כלכלני בנק OCBC, השינוי במצבו של הפרנק השיווצרי הינו הסימן האחרון לכך שההקלה הכמותית באירופה תתרחש בקרוב. הערכה זו תגרור את היורו להמשך ירידות אל מול הדולר וכידוע התחזקות הדולר הינה בשורה רעה לגבי מחיר הנפט.

ההשלכות

ההשלכות לירידות מחירי הנפט כבר נכרות בשטח. ספר הבז' הינו ספר שמפורסם כמעט מדי חודש ומפרסם את דבריהם בישיבות של הנגידים המדינות השונות בארה"ב. הספר האחרון שפורסם השבוע (ד'), פרסם את דבריו של הנגיד הטקסני (מדינת טקסס הינה מדינת הנפט של ארה"ב), עלכך שנציגי חברות הנפט במדינה פונים אליו וטוענים שהם הפסיקו לגייס עובדים והם נמצאים בפני פעולת פיטורים.

מספר חברות נפט אמריקניות קטנות אחרות פרסמו ביטולי פרוייקטים שונים. בינתיים באירופה, ענקיות הנפט כמו חברות BP ו-SHELL כבר הודיעו על שינויים לגבי פרוייקטים גדולים בעתיד, שהפכו לאחר מכן להודעות פיטורים. נציין כי החברות הגדולות בארה"ב דוגמאת אקסון מובייל ושברון עדיין לא הודיעו על שינוי תוכניות משמעותי ואף דואגות להציב עמידות.לסיפור המלא. מניית אקסון (סימול: XOM ) יורדת 0.4% בשלב הטרום.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נועםדבורה 16/01/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
    לדעתי 45 דולר לחבית זה מחיר יפה מאוד בשביל קניה אני אוספתי כמות ב44.30 דולר תראו תמחזורים של הקונים שרק קונים וקונים אולי ימשיך לרדת נוסיף בקניות הכל עשוי מנפט בהצלחה לקונים ולמשקיעים חזק ואמץ תחזיקו חזק
  • עופר 16/01/2015 15:00
    הגב לתגובה זו
    דבורה נועם לצערי רואה רק מהפוזיציה שלך ..... חחחחח שאנשים קונים וקונים אחרים מוכרים ומוכרים ! לא להתלהב צריך הרבה סבלנות ובסוף עושים את החשבון... בהצלחה לכולם.
  • דדי הדיין 16/01/2015 13:10
    הגב לתגובה זו
    תתחילי לומר קדיש על הכסף שלך
  • יורם סוקול 16/01/2015 16:55
    מי שלא קנה בימים האחרונים לא מבין כלום בשוק ההון שיש בו רק חוק אחדקנה בזול ומכור ביוקר!!!
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.