קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

גולדמן זאקס צופה שמחירי הנפט בשנה הבאה יגיעו ל-125 דולר לחבית

בנק ההשקעות צופה שוק שורי במחירי הנפט על אף התכנית של מדינות ה-G7 להגביל את מחירי הנפט הרוסי; מוסקבה לא תעמוד מנגד וצפויה להשיב בסנקציות
דור עצמון | (4)

בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS מעריך כי מחירי הנפט צפויים לזנק ל-125 דולר לחבית ב-2023, זאת חרף ההסכם האחרון של מדינות ה-G7 לקבוע תקרת מחירים על הנפט הרוסי. בנק ההשקעות הזהיר כי כל תקרת מחירים תהיה "דובית בתיאוריה אך שורית בפועל" עבור מחירי הנפט בגלל שמוסקבה עשויה להגיב על ידי קיצוץ ביצוא לאותן מדינות.

"בהתאם לפעולות שננקטו בשוק הגז הטבעי, רוסיה יכולה לבחור לנתק את מדינות ה-G7, להפסיק את הייצור, ובכך להעלות את המחירים העולמיים ואת ההכנסות שלה אפילו גבוה יותר", נמסר מצוות אסטרטגים בראשות ראש חקר האנרגיה של הבנק. "ההודעה של היום לא משנה את התחזית השורית שלנו למחירי הנפט".

ה-G7 - הכולל את קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה וארה"ב - הודיע ​​ביום שישי כי יישם מכסת מחיר על הנפט הרוסי עד ה-5 בדצמבר. שרי האוצר מקווים שהמגבלה תפחית את ההכנסה של רוסיה מיצוא נפט גולמי, זאת מבלי לנתק את מדינות המערב, בעוד מחירי הדלק ממשיכים לעלות.

בגולדמן זאקס מתריעים כאמור כי הטלת תקרת המחיר תפעל באופן שונה משציפו במדינות ה-G7 עם סנקציות מצידה של רוסיה. "מבחינה רעיונית, תקרת מחיר כזו - אם תיושם במלואה ובהצלחה - תאפשר לנפט הרוסי לזרום, ובו זמנית להשיג את המטרות של אירופה להגביל את ההכנסות מיצוא הנפט הרוסי", אמר הבנק. "עם זאת, הסיכון העיקרי למדיניות זו הוא פוטנציאל התגמול הרוסי, שיהפוך לזעזוע שורי נוסף עבור שוק הנפט".

רוסיה כבר נלחמה נגד הסנקציות המערביות על ידי שיפור שוקי הגז הטבעי באירופה. היא עצרה את זרימת הגז דרך צינורות מרכזיים כמו נורדסטרים 1, מה שגרם למחירי המדד לזנק ביותר מ-200% מאז יוני. גורמים אירופאים האשימו את רוסיה בשימוש באספקת האנרגיה שלה כדי לנסות לעורר משבר כלכלי ביבשת - כאשר שר המעבר לאנרגיה של צרפת האשים את מוסקבה בשימוש בגז "כנשק מלחמה".

הקרמלין אמר ביום שישי כי רוסיה תפסיק לייצא נפט לכל מדינה שתנסה להטיל תקרת מחיר. "מדינות שתצטרפנה לתקרת המחיר הפוטנציאלית הזו לא תהיינה עוד בין מקבלי הנפט הרוסי", אמר הדובר דמיטרי פסקוב לכתבים. "פשוט לא נשתף איתם פעולה בנוגע לנפט".

מחירי הנפט מסוג ברנט עומדים בשעה זו על כ-89.4 דולר לחבית, בעוד הנפט מסוג WTI נסחר תמורת כ-84 דולר לחבית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אל תאמינו לבנקים 06/10/2022 07:10
    הגב לתגובה זו
    הם בפוזיציה
  • 3.
    גולדפינגר 05/10/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    במקום להשית תקרת מחיר, עדיף להסיט את הביקוש מרוסיה למקורות אחרים כגון סעודיה.
  • 2.
    רועה חשבון 05/10/2022 11:35
    הגב לתגובה זו
    שיפסיקו לבלבל במוח .
  • 1.
    נתקעו בפוזיציה 04/10/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    מחיר הנפט לא יכול לעלות על 60$ כל דולר מעל זה ספקולציה של סוחרי סחורות במצוקה.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.