קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

גולדמן זאקס צופה שמחירי הנפט בשנה הבאה יגיעו ל-125 דולר לחבית

בנק ההשקעות צופה שוק שורי במחירי הנפט על אף התכנית של מדינות ה-G7 להגביל את מחירי הנפט הרוסי; מוסקבה לא תעמוד מנגד וצפויה להשיב בסנקציות
דור עצמון | (4)

בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS מעריך כי מחירי הנפט צפויים לזנק ל-125 דולר לחבית ב-2023, זאת חרף ההסכם האחרון של מדינות ה-G7 לקבוע תקרת מחירים על הנפט הרוסי. בנק ההשקעות הזהיר כי כל תקרת מחירים תהיה "דובית בתיאוריה אך שורית בפועל" עבור מחירי הנפט בגלל שמוסקבה עשויה להגיב על ידי קיצוץ ביצוא לאותן מדינות.

"בהתאם לפעולות שננקטו בשוק הגז הטבעי, רוסיה יכולה לבחור לנתק את מדינות ה-G7, להפסיק את הייצור, ובכך להעלות את המחירים העולמיים ואת ההכנסות שלה אפילו גבוה יותר", נמסר מצוות אסטרטגים בראשות ראש חקר האנרגיה של הבנק. "ההודעה של היום לא משנה את התחזית השורית שלנו למחירי הנפט".

ה-G7 - הכולל את קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה וארה"ב - הודיע ​​ביום שישי כי יישם מכסת מחיר על הנפט הרוסי עד ה-5 בדצמבר. שרי האוצר מקווים שהמגבלה תפחית את ההכנסה של רוסיה מיצוא נפט גולמי, זאת מבלי לנתק את מדינות המערב, בעוד מחירי הדלק ממשיכים לעלות.

בגולדמן זאקס מתריעים כאמור כי הטלת תקרת המחיר תפעל באופן שונה משציפו במדינות ה-G7 עם סנקציות מצידה של רוסיה. "מבחינה רעיונית, תקרת מחיר כזו - אם תיושם במלואה ובהצלחה - תאפשר לנפט הרוסי לזרום, ובו זמנית להשיג את המטרות של אירופה להגביל את ההכנסות מיצוא הנפט הרוסי", אמר הבנק. "עם זאת, הסיכון העיקרי למדיניות זו הוא פוטנציאל התגמול הרוסי, שיהפוך לזעזוע שורי נוסף עבור שוק הנפט".

רוסיה כבר נלחמה נגד הסנקציות המערביות על ידי שיפור שוקי הגז הטבעי באירופה. היא עצרה את זרימת הגז דרך צינורות מרכזיים כמו נורדסטרים 1, מה שגרם למחירי המדד לזנק ביותר מ-200% מאז יוני. גורמים אירופאים האשימו את רוסיה בשימוש באספקת האנרגיה שלה כדי לנסות לעורר משבר כלכלי ביבשת - כאשר שר המעבר לאנרגיה של צרפת האשים את מוסקבה בשימוש בגז "כנשק מלחמה".

הקרמלין אמר ביום שישי כי רוסיה תפסיק לייצא נפט לכל מדינה שתנסה להטיל תקרת מחיר. "מדינות שתצטרפנה לתקרת המחיר הפוטנציאלית הזו לא תהיינה עוד בין מקבלי הנפט הרוסי", אמר הדובר דמיטרי פסקוב לכתבים. "פשוט לא נשתף איתם פעולה בנוגע לנפט".

מחירי הנפט מסוג ברנט עומדים בשעה זו על כ-89.4 דולר לחבית, בעוד הנפט מסוג WTI נסחר תמורת כ-84 דולר לחבית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אל תאמינו לבנקים 06/10/2022 07:10
    הגב לתגובה זו
    הם בפוזיציה
  • 3.
    גולדפינגר 05/10/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    במקום להשית תקרת מחיר, עדיף להסיט את הביקוש מרוסיה למקורות אחרים כגון סעודיה.
  • 2.
    רועה חשבון 05/10/2022 11:35
    הגב לתגובה זו
    שיפסיקו לבלבל במוח .
  • 1.
    נתקעו בפוזיציה 04/10/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    מחיר הנפט לא יכול לעלות על 60$ כל דולר מעל זה ספקולציה של סוחרי סחורות במצוקה.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.