אסדה נפט גז קידוח
צילום: Getty images Israel

מדינות ה-G7 יגבילו את מחירי הנפט הרוסי כדי להקשות על המלחמה באוקראינה

רוסיה הזהירה כי תפסיק למכור נפט למדינות המטילות מכסי מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי ואמרה שהטלת מגבלה על הנפט הרוסי תוביל לערעור היציבות של שוק הנפט העולמי
דור עצמון | (3)

מדינות ה-G7 החליטו על תכנית ליישום מנגנון של מכסת מחירים על יצוא הנפט הרוסי, במטרה לצמצם את יכולתו של הקרמלין לממן את מלחמתו באוקראינה ולהגן טוב יותר על הצרכנים על רקע עליית מחירי האנרגיה. "אנו שואפים ליישר קו עם חבילת הסנקציות השישית של האיחוד האירופי", אמרו שרי האוצר של מדינות ה-G7.

הצהרת G-7 הוסיפה כי האפקטיביות וההשפעה של תקרת המחיר יהיו במעקב צמוד ותיבדק מחדש במידת הצורך. לקראת ההכרזה, רוסיה הזהירה כי תפסיק למכור נפט למדינות המטילות מכסי מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי ואמרה שהטלת מגבלה על הנפט הרוסי תוביל לערעור היציבות של שוק הנפט העולמי.

אנליסטים מתחום האנרגיה היו מאוד סקפטיים לגבי שלמות ההצעה והזהירו כי המדיניות החדשה של ה-G7 עלולה להזיק במידה שצרכני מפתח כמו סין והודו לא יהיו מעורבים וינקטו במדיניות דומה.

נתונים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הראו כי יצוא הנפט הרוסי בחודש יוני ירד ב-250,000 חביות ליום מחודש ל-7.4 מיליון חביות ליום, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט אשתקד. עם זאת, הכנסות היצוא של הקרמלין עדיין עלו ב-700 מיליון דולר מחודש לחודש. ה-IEA אמר כי מחירי הנפט הגבוהים סייעו להכנסות יצוא הנפט של רוסיה להגיע ל-20.4 מיליארד דולר, המשקף זינוק של 40% מעל הממוצע בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איציק 05/09/2022 09:27
    הגב לתגובה זו
    מטרת הסנקציות היא לפגוע בצד שמוטלות עליו הסנקציות ולא בצד שיוזם.... אבל ההיגיון לא עובד אצל הפרוגרסיבים באירופה
  • 2.
    כור גרעיני 02/09/2022 19:45
    הגב לתגובה זו
    אירופה משלמת היום על סגירת כורים גרעינים ,פחדו מתקלות בכורים וסגרו את כולם ,צריך לחדש את הפעילות בכורים האלו ומהר
  • 1.
    מיקליס 02/09/2022 19:01
    הגב לתגובה זו
    רוסיה תמכור לסין והודו עוד יותר ואלה ימכרו למערב תוך קבלת עמלה, לגבי קביעת המחיר הם פשוט לא מוכנים לבטח את אוניות המשא ורוסיה לא תמכור להם פשוט, מדובר בסהכ ב 7 מדינות, בנוסף האמריקנים נכנסים לתקופת ההוריקנים שיפגעו בתפוקה, למדינות אופק לא מתאים מחיר נמוך כי רוצות להרויח, לגבי הגז לא מחזיאים לרוסיה טורבינות והרוסים עכשיו עצרו את הצינור לגרמניה לבדיקות ל 3 יום ומעתה כל 40 יום יעצרו אותו לביקורת כי טורבינה צריכה בדיקה כל 1000 שעות, בקיצור שוב סנקציה שתעלה למערב הרבה כסף ושום דבר לא יוזל
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.