הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

משרד האנרגיה: הכנסות תמלוגי הגז עלו ב-51% - "הזינוק יימשך"

ההכנסות השנתיות צפויות להסתכם בכ-705 מיליון שקל. "צופים המשך עלייה חדה גם בשנים הקרובות בעקבות פיתוח ליוותן"
מירון ארונוביץ | (14)
נושאים בכתבה מאגר לוויתן מאגר תמר תמלוגי גז

מינהל אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים מסכם את ההכנסות מתמלוגים (מגז טבעי ונפט ומחצבים) ואגרות שגבה בחציון הראשון בשנת 2014 אשר הסתכמו בכ-305 מיליון שקל. במשרד מעריכים כי ההכנסות הצפויות מגביית תמלוגים ואגרות מאוצרות הטבע בשנת 2014 יעמדו על 705 מיליון שקלים.

אחרי שהתבשרנו בתקופה האחרונה בעיקר על הגידול האדיר בהוצאות הביטחון בעקבות מבצע 'צוק איתן' שנאמדות במיליארדי שקלים, ברור שהתוספת של הכנסות המדינה מתמלוגי הגז הן טיפה בים, אבל גם זו נחמה.

בחציון הראשון בשנת 2014 נרשמה עליה חדה של כ-51% בסך ההכנסות מתמלוגי גז טבעי ונפט לעומת החציון הראשון בשנת 2013. הגורם העיקרי לעלייה זו נובע בעקבות הפקה וגביית תמלוגים לכל התקופה משדה תמר.

החלק העיקרי של ההכנסות מגיע מתמלוגי הגז הטבעי אשר הסתכמו בחציון הראשון בשנת 2014 בכ- 297 מיליון שקלים. מרביתם (כ-292 מיליון ש"ח) מגז טבעי מחזקות תמר וים תטיס והיתרה (כ-5 מיליון ש"ח) מתמלוגים מהפקת נפט.

שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סילבן שלום: "העלייה החדה בהכנסות מתמלוגי הגז הטבעי הנפט והמחצבים והצפי להמשך העלייה בתמלוגים גם בעתיד - הם בשורה מעודדת למשק הישראלי, הכנסות אלו מעשירות את קופת המדינה, יאפשרו להגדיל השקעותיה בחינוך, ברווחה ויסייעו להפחתת יוקר המחיה."

תמלוגי המחצבים למדינה מפוספטים בחציון הראשון לשנת 2014 הסתכמו בכ-4.5 מיליון שקלים. מדובר בירידה לעומת חציון ראשון בשנת 2013. הירידה נבעה מירידה במחיר הפוספט העולמי וירידה בשער החליפין של הדולר. בנוסף לתמלוגים אלו נרשמו הכנסות של כ-3 מיליון שקלים מאגרות ופעולות שונות.

ההכנסות ימשיכו לעלות בחדות

במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים צופים המשך עלייה חדה בהכנסות מתמלוגים גם בחציון השני של שנת 2014 וגם בשנים הקרובות בעקבות המשך ההפקה הצפויה מתמר, מהפיתוח הצפוי של שדה לוויתן ושדות נוספים ותחילת גביית תמלוגים ממחצבים נוספים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

כיום, מפוזרת גביית התמלוגים מאוצרות טבע בין שלושה גופים שונים - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (אחראי על התמלוגים מגז טבעי, נפט ומחצבים) משרד הכלכלה (אחראי על תמלוגים ממחצבי ים המלח) ורשות מקרקעי ישראל (אחריות על התמלוגים ממחצבות).

דוח הביניים של ועדת ששינסקי ממליץ כי גוף אחד ירכז את הבקרה והגבייה של כלל התמלוגים והמשרד סבור כי אגף התמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות הטבע במשרד בעל המומחיות והניסיון הרב ביותר לעשות כן.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אף אזרח פשוט במדינה לא יהנה מזה אז מה איכפת (ל"ת)
    דן 08/09/2014 05:11
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    משקיע 08/09/2014 00:57
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להחכים את משקיעי ישראמקו הקטנים מתי נראה סוף-סוף מספר שקלים מחלוקת רווחים לאחר הכנסות ענק שיש לחברה זו -ורווחים בצידם-כהוקרה על השקעותינו במשך שנים רבות????. למיטב ידיעתי אין מחלקים דיוידנתים לרוכשי יחידות השתתפות אלא חלוקת רווחים. מביני דבר-אנא התייחסותכם
  • הכי ותיק 38 08/09/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
    אני מניח שיש פורום או גוף של משקיעים של ישראמקו תתארגנו ושילחו מכתב רשום ל משרדי החברה ב פתח תקווה ובו בקשה לכינוס אספה שהנדון בו הוא שינו החלטה מ אספה קודמת של***אי חלוקת רווחים**** ל החלטה חדשה של חלוקת רווחי וכמה אחוזים באופן קבוע וכל כמה זמן**** נ.ב המכתב חייב להיות לכב המנכל החדש שהחליף את מר לוי יוסף ו....לנציג הציבור יש תפקיד שכזה ורצוי גם לעורכת הדין כמדומני בשם נועה*****העתק לבורסה לנירות ערך לכתובת החדשה בהצלחה
  • 8.
    מה 08/09/2014 00:41
    הגב לתגובה זו
    עושים עם הכסף , זאת לא רוצים לספר ! למה ? למי הולך הכסף הזה ? כנראה זה לא הולך לעם.....לכן בסופו של דבר תקום ממשלה קומוניסטחת ותלאים את הכל.....
  • 7.
    מיקי 07/09/2014 21:30
    הגב לתגובה זו
    דלק קבוצה , יואל, ישראמקו , רציו, אנלייט אנרגיה , אלון גז - לסגור לכמה שנים . עדיף מקופת גמל.
  • 6.
    תום 07/09/2014 20:29
    הגב לתגובה זו
    זבל
  • 5.
    המאמינה 07/09/2014 17:06
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם עם האסדה והקידוח נפט המדינה תתעשר עוד ועוד,,, רציו תתכונני אם ירצה השם ועצת השם היא תקום!!!
  • המן הצדיק 07/09/2014 21:29
    הגב לתגובה זו
    יש לי רק שאלה אחת אך השם הצליח להכניס את כל הצדיקים הפריירים ואת הכי טיפשים תחת קורת גג אחת של רציו
  • 4.
    הקמת קרן משאבי טבע שתיועד לחינוך ובריאות (ל"ת)
    הבטיחו 07/09/2014 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה הכסף? (ל"ת)
    אלוני 07/09/2014 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אזרח 07/09/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה כל מה שהמדינה מקבלת? המדינה מכרה את המשאבים בנזיד עדשים!
  • אזרח אידיוט יש לומר (ל"ת)
    יעקב 07/09/2014 20:02
    הגב לתגובה זו
  • אידיוט מושלם (ל"ת)
    עע 08/09/2014 09:17
  • 1.
    יופיטר 07/09/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    המנגנות הממשלתי, יאפשרו לייצר עוד פילים לבנים, יעודדו שחיתות ושוחד, ואחר כך נשאר עם מנגנון מנופח רעב
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |
נושאים בכתבה שיכון ובינוי אנרגיה

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.19%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אנרגיה תשתיות גז אירופה

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

להמשך הכתבה לחץ כאן