דוחות גבעות: הפיקה 195.5 אלף חביות נפט ב-2012 - הקצב המשיך לרדת ב-Q4
שותפות הנפט גבעות יהש פרסמה הבוקר (ו') את תוצאותיה הכספיות השנתיות הסוגרות את שנת 2012. גבעות המפיקה נפט מבאר קידוח 'מגד 5' שבאזור ראש העין מדווחת על כך שבשנה החולפת הופקו מהשדה 195.5 אלף חביות אשר נמכרו במחיר ממוצע של 109 דולר לחבית. בשנת 2011 שבה החלה השאיבה מבאר 'מגד5' בחודש יוני הפיקה גבעות 137 אלף חביות.
למרות האמור, חשוב לזכור שבין אוקטובר 2012 לבין פברואר 2013 הפיקה גבעות את הנפט מהשדה אך לא מכרה אותו. הסיבה לכך טמונה בעובדה שגבעות שכרה מיכל גדול אשר דורש כמות מינימלית של נפט לאחסון. הדבר הזה השפיע לשלילה על הדוחות הכספיים ברבעון הרביעי של השנה, ולהפקה זו ישנן השלכות תזרימיות שליליות - אך הנפט שהופק צפוי להימכר בעתיד.
מבדיקת Bizportal עולה כי קצב ההפקה מקידוח 'מגד 5' המשיך לרדת גם ברבעון הרביעי של השנה. ברבעון הראשון של השנה הופקו כ-55,000 חביות. ברבעון השני ההפקה הסתכמה ב-51,000 חביות. ברבעון השלישי ההפקה עמדה על 48,000 חביות וברבעון הרביעי הפיקה גבעות כ-41,500 חביות בלבד. צריך לזכור שבמהלך הרבעון הרביעי התרחשה תקלה אשר השביתה את הפקת הנפט לפרק זמן של כשבוע. ובכל זאת, חישוב פשוט מגלה כי קצב הפקת הנפט ברבעון הרביעי עמד על כ-450 חביות נפט ביום.
נכון לסוף שנת 2012 בקופת המזומנים של גבעות ישנם מעט יותר מ-20 מיליון דולר. בנוסף, לגבעות ישנו מלאי בהיקף של 3.9 מיליון דולר. ככל הנראה מדובר בנפט שהופק וטרם נמכר. בשורה התחתונה, גבעות סגרה את הרבעון הרביעי עם הפסד חשבונאי של 4 מיליון דולר, ובשנת 2012 כולה ההפסד הנקי הסתכם ב-426 אלף דולר, בעיקר בזכות רווחים שנרשמו בשלושת הרבעונים של השנה (שבהם הנפט שהופק נמכר).
הדו"ח של גבעות מספק גם הצצה לדו"ח המשאבים המעודכן בשדה 'מגד'. נכון לסוף 2012 סך הרזרבות המוכחות בשדה (1P) המתבסס על שלוש בארות מפיקות עמד על 4.09 מיליון חביות. הנחה זו מתייחסת אך ורק למקטע 8B אשר מפיק היום את הנפט. יתר המקטעים בשדה סווגו כמשאבים מותנים (קטגוריית C) ואלו מצביעים על כך שאומדן הכמויות הנמוך בשדה (1C) מסתכם ב-5.67 מיליון חביות נוספות. אם הקידוחים הבאים יוכיחו כי ניתן להפיק מיתר המקטעים נפט, משאבים אלו יהפכו לרזרבות.
- 9.גם לאחר פירסום הדו"ח 23/03/2013 22:54הגב לתגובה זוהתגלית בישי - מהי כמות הגז הטבעי הידועה והאם היא מסחרית ? מדובר כבר בשלב מאד מתקדם ומדוע ממשיכים להסתיר? מוזר מאד לדעתי ולא הוגן כלפי ציבור המשקיעים!
- חזי 26/03/2013 09:47הגב לתגובה זוצריך לחכות חודשיים לפני שקובעים "הם מסתירים" צריך גם לעקוב אחרי ההתפתחות מול טורקיה כיוון שצינור מליוויתן לטורקיה יהפוך את קידוח אפרודיטה 2 למסחרי והעובדה שמחקו את ההשקעה בדוחות יכולים להפוך את הזדמנות ל ...הזדמנות ...
- ניניו 24/03/2013 09:32הגב לתגובה זוגבולות שדה אפרודיטה עם האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל (EEZ) צפויים להיות איכשהו בין 80% לקפריסין ו20% בישראל. לפי פרסומים זרים
- השאלה! לי נראה שהחברה מסתירה פרטים מהותיים. (ל"ת)ואז מה? לא ענית על 24/03/2013 12:02
- 8.גנבים מחלקים למשפחה משכורות על חשבוננו (ל"ת)אלי 22/03/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 7.ל- 5 22/03/2013 15:25הגב לתגובה זואף שותפות לא גובה תמלוג על בהיקף כזה. תשובה דרך השותף הכללי של אבנר גובה 3% עד החזר הוצאות ולאחר מכן 6%. בדלק קידוחים 6% ולאחר החזר הוצאות 12%. שותפויות אחרות גובות 7%. אף אחד לא גובה 20%. תמלוג בהיקף כזה יחד עם חוק ששינסקי מקטינה את הסיכויים של המשקיעים לראות החזר של ההשקעה שלהם. חג שמח (יש כבר לבעלי השותף הכללי). ועכשיו נאחל לשאר עם ישראל.
- 6.1. רזרבות עלו 2. קודחים מגד 6 - ויש כסף! (ל"ת)אבי 22/03/2013 14:18הגב לתגובה זו
- 5.ברחתי מגבעות 22/03/2013 13:42הגב לתגובה זויזרוק. איזה אוסף של פראיירים לוסקין משפחתו ושותיו חוגגים יום יום על חשבון המוגבלים ולא שם קצוץ עליהם. המדהים שיש איזה איגוד של פראיירים שצועקים כי לוסקין אלוהים .איזה אומללים כולם בהפסד כבר שנים ולא מוכנים להודות בחארטה שנקראת גבעות. כמה שמאכילים אותם בבלוף ככה הם משכנעים את עצמם. כבר שנים שצועקים שעוד מעט הם יהו מיליונרים. תשאלו את עצמכם בכנות למה אין לכם שקל רווח .ותשאלו למה הכללי חוגג עם משכורות עתק.
- 4.ירקרק 22/03/2013 13:19הגב לתגובה זונסחרת בשווי של 500 מליון שקל. וקצב ההפקה יורד מיום ליום... אם רק היה ניתן לבצע שורט בבורסה שלנו...
- אני מוכן להשאיל לך את היהשים שלי. כמה אתה משלם? (ל"ת)ליאור 22/03/2013 16:58הגב לתגובה זו
- הכנסות של 70 מיליון מיליון ש"ח מחלק של באר אחת (ל"ת)אתה מוזמן לעשות שורט 22/03/2013 16:11הגב לתגובה זו
- 3.eli 22/03/2013 12:13הגב לתגובה זוואז המניה חוזרת לשער 1 נקודה -ראו הוזהרתם
- בעוד 2רבעונים גבעות תעלה את התפוקה ויתחזקו את הקידוחים (ל"ת)חברה תתעוררו 22/03/2013 16:10הגב לתגובה זו
- 2.מנו 22/03/2013 11:34הגב לתגובה זולאחר הוצאות
- והפסדי משקיעים 500 מיליון זה לא כסף? (ל"ת)ראל00000046 24/03/2013 15:34הגב לתגובה זו
- 1.ראל0000046 22/03/2013 11:20הגב לתגובה זועכשיו זה ברור יותר מה אני נובח
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
