דוחות גבעות: הפיקה 195.5 אלף חביות נפט ב-2012 - הקצב המשיך לרדת ב-Q4
שותפות הנפט גבעות יהש פרסמה הבוקר (ו') את תוצאותיה הכספיות השנתיות הסוגרות את שנת 2012. גבעות המפיקה נפט מבאר קידוח 'מגד 5' שבאזור ראש העין מדווחת על כך שבשנה החולפת הופקו מהשדה 195.5 אלף חביות אשר נמכרו במחיר ממוצע של 109 דולר לחבית. בשנת 2011 שבה החלה השאיבה מבאר 'מגד5' בחודש יוני הפיקה גבעות 137 אלף חביות.
למרות האמור, חשוב לזכור שבין אוקטובר 2012 לבין פברואר 2013 הפיקה גבעות את הנפט מהשדה אך לא מכרה אותו. הסיבה לכך טמונה בעובדה שגבעות שכרה מיכל גדול אשר דורש כמות מינימלית של נפט לאחסון. הדבר הזה השפיע לשלילה על הדוחות הכספיים ברבעון הרביעי של השנה, ולהפקה זו ישנן השלכות תזרימיות שליליות - אך הנפט שהופק צפוי להימכר בעתיד.
מבדיקת Bizportal עולה כי קצב ההפקה מקידוח 'מגד 5' המשיך לרדת גם ברבעון הרביעי של השנה. ברבעון הראשון של השנה הופקו כ-55,000 חביות. ברבעון השני ההפקה הסתכמה ב-51,000 חביות. ברבעון השלישי ההפקה עמדה על 48,000 חביות וברבעון הרביעי הפיקה גבעות כ-41,500 חביות בלבד. צריך לזכור שבמהלך הרבעון הרביעי התרחשה תקלה אשר השביתה את הפקת הנפט לפרק זמן של כשבוע. ובכל זאת, חישוב פשוט מגלה כי קצב הפקת הנפט ברבעון הרביעי עמד על כ-450 חביות נפט ביום.
נכון לסוף שנת 2012 בקופת המזומנים של גבעות ישנם מעט יותר מ-20 מיליון דולר. בנוסף, לגבעות ישנו מלאי בהיקף של 3.9 מיליון דולר. ככל הנראה מדובר בנפט שהופק וטרם נמכר. בשורה התחתונה, גבעות סגרה את הרבעון הרביעי עם הפסד חשבונאי של 4 מיליון דולר, ובשנת 2012 כולה ההפסד הנקי הסתכם ב-426 אלף דולר, בעיקר בזכות רווחים שנרשמו בשלושת הרבעונים של השנה (שבהם הנפט שהופק נמכר).
הדו"ח של גבעות מספק גם הצצה לדו"ח המשאבים המעודכן בשדה 'מגד'. נכון לסוף 2012 סך הרזרבות המוכחות בשדה (1P) המתבסס על שלוש בארות מפיקות עמד על 4.09 מיליון חביות. הנחה זו מתייחסת אך ורק למקטע 8B אשר מפיק היום את הנפט. יתר המקטעים בשדה סווגו כמשאבים מותנים (קטגוריית C) ואלו מצביעים על כך שאומדן הכמויות הנמוך בשדה (1C) מסתכם ב-5.67 מיליון חביות נוספות. אם הקידוחים הבאים יוכיחו כי ניתן להפיק מיתר המקטעים נפט, משאבים אלו יהפכו לרזרבות.
- 9.גם לאחר פירסום הדו"ח 23/03/2013 22:54הגב לתגובה זוהתגלית בישי - מהי כמות הגז הטבעי הידועה והאם היא מסחרית ? מדובר כבר בשלב מאד מתקדם ומדוע ממשיכים להסתיר? מוזר מאד לדעתי ולא הוגן כלפי ציבור המשקיעים!
- חזי 26/03/2013 09:47הגב לתגובה זוצריך לחכות חודשיים לפני שקובעים "הם מסתירים" צריך גם לעקוב אחרי ההתפתחות מול טורקיה כיוון שצינור מליוויתן לטורקיה יהפוך את קידוח אפרודיטה 2 למסחרי והעובדה שמחקו את ההשקעה בדוחות יכולים להפוך את הזדמנות ל ...הזדמנות ...
- ניניו 24/03/2013 09:32הגב לתגובה זוגבולות שדה אפרודיטה עם האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל (EEZ) צפויים להיות איכשהו בין 80% לקפריסין ו20% בישראל. לפי פרסומים זרים
- השאלה! לי נראה שהחברה מסתירה פרטים מהותיים. (ל"ת)ואז מה? לא ענית על 24/03/2013 12:02
- 8.גנבים מחלקים למשפחה משכורות על חשבוננו (ל"ת)אלי 22/03/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 7.ל- 5 22/03/2013 15:25הגב לתגובה זואף שותפות לא גובה תמלוג על בהיקף כזה. תשובה דרך השותף הכללי של אבנר גובה 3% עד החזר הוצאות ולאחר מכן 6%. בדלק קידוחים 6% ולאחר החזר הוצאות 12%. שותפויות אחרות גובות 7%. אף אחד לא גובה 20%. תמלוג בהיקף כזה יחד עם חוק ששינסקי מקטינה את הסיכויים של המשקיעים לראות החזר של ההשקעה שלהם. חג שמח (יש כבר לבעלי השותף הכללי). ועכשיו נאחל לשאר עם ישראל.
- 6.1. רזרבות עלו 2. קודחים מגד 6 - ויש כסף! (ל"ת)אבי 22/03/2013 14:18הגב לתגובה זו
- 5.ברחתי מגבעות 22/03/2013 13:42הגב לתגובה זויזרוק. איזה אוסף של פראיירים לוסקין משפחתו ושותיו חוגגים יום יום על חשבון המוגבלים ולא שם קצוץ עליהם. המדהים שיש איזה איגוד של פראיירים שצועקים כי לוסקין אלוהים .איזה אומללים כולם בהפסד כבר שנים ולא מוכנים להודות בחארטה שנקראת גבעות. כמה שמאכילים אותם בבלוף ככה הם משכנעים את עצמם. כבר שנים שצועקים שעוד מעט הם יהו מיליונרים. תשאלו את עצמכם בכנות למה אין לכם שקל רווח .ותשאלו למה הכללי חוגג עם משכורות עתק.
- 4.ירקרק 22/03/2013 13:19הגב לתגובה זונסחרת בשווי של 500 מליון שקל. וקצב ההפקה יורד מיום ליום... אם רק היה ניתן לבצע שורט בבורסה שלנו...
- אני מוכן להשאיל לך את היהשים שלי. כמה אתה משלם? (ל"ת)ליאור 22/03/2013 16:58הגב לתגובה זו
- הכנסות של 70 מיליון מיליון ש"ח מחלק של באר אחת (ל"ת)אתה מוזמן לעשות שורט 22/03/2013 16:11הגב לתגובה זו
- 3.eli 22/03/2013 12:13הגב לתגובה זוואז המניה חוזרת לשער 1 נקודה -ראו הוזהרתם
- בעוד 2רבעונים גבעות תעלה את התפוקה ויתחזקו את הקידוחים (ל"ת)חברה תתעוררו 22/03/2013 16:10הגב לתגובה זו
- 2.מנו 22/03/2013 11:34הגב לתגובה זולאחר הוצאות
- והפסדי משקיעים 500 מיליון זה לא כסף? (ל"ת)ראל00000046 24/03/2013 15:34הגב לתגובה זו
- 1.ראל0000046 22/03/2013 11:20הגב לתגובה זועכשיו זה ברור יותר מה אני נובח

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן