מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל ב-2024

בסך הכל נגבו ב-2024 כ-1 מיליארד שקל בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, לעומת כ-2 מיליארד שקל ב-2023

רוי שיינמן | (1)

רשות המסים הודיעה כי סך ההיטלים המצטברים שניגבו עד סוף 2024 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל, מתוכו 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. בסך הכל נגבו בשנת 2024 קרוב ל-1 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.

קרדיט: רשות המסים


 כ-1.5 מיליארד שקל הפכו לחלוטים בשנת 2024, לעומת כ-2.6 בשנת 2023. הירידה בגביית ההיטלים בשנת 2024 ביחס לשנת 2023 נובעת מהמשך הירידה במחירי הסחורות בעולם לאחר מחירי השיא בשנת 2022 (עקב מלחמת רוסיה אוקראינה), וכן מהשקעות גבוהות ומתוכננות שבוצעו בשנת 2024 באחד המיזמים אשר הפחיתו את גביית ההיטל.


היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט. היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. 


רשות המיסים מעבירה מידי רבעון את כספי ההיטלים הנגבים (החלוטים ושאינם חלוטים) לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ.


ההיטלים בגין רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. לפי חוק זה הכספים שמתקבלים מההיטלים ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת רווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.


בנוסף להיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע המיועדים לקרן לאזרחי ישראל, בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע משלמים גם מס הכנסה ותמלוגים אשר נכנסים לתקציב המדינה בשוטף.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 14/01/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
    שהשמאל ההזוי רצה לשמור את הגז במים..
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון

טורקיה ולוב צפויות לחפש גז מול חופי לוב;  טורקיה גם מעוניינת בהסכמי סחר לרבות נשק עם לוב; מצרים מודאגת 

רן קידר |
נושאים בכתבה טורקיה לוב גז

טורקיה עומדת בפני הישג אסטרטגי משמעותי בתחום האנרגיה ומדיניות החוץ שלה. לראשונה מאז פרוץ המלחמה האזרחית בלוב והפיצול הפוליטי העמוק במדינה, הפרלמנט המזרחי בבנגזי, השולט באזורים נרחבים במזרח לוב, שוקל לאשר את ההסכם הימי שנחתם ב-2019 עם אנקרה לקידוחים לחיפושי גז מול חופי לוב.  

ההסכם יאפשר לטורקיה לבצע חיפושי גז ונפט במים הכלכליים של לוב, וזאת על רקע הסרת מרבית החסמים שבלמו את המהלך עד כה. הסיכוי לאישור, כך עולה מדיווחים שונים, גבוה מתמיד, והוא עשוי להוביל לשליחת כלי שיט טורקיים לאזורים האלו, מה שמגביר את המתיחות האזורית - גם מולנו, וגם מול קפריסין ויוון.  

המהלך הצפוי הוא פריצת דרך כלכלית פוטנציאלית עבור טורקיה, שמחפשת להרחיב את מקורות האנרגיה שלה ולהפחית תלות ביבוא. היא עשויה להיות הבעלים במאגרי הנפט והגז שיימצאו והיא תהיה שותפה וידידה של לוב שלה מאגרים מהגדולים באפריקה עם ייצור יומי של כ-1.2 מיליון חביות נפט. כדי לפתח את המאגרים האלו לוב זקוקה להשקעות זרות וטורקיה רואה כאן פוטנציאל גדול.

ההסכם המדובר, שנחתם בשיאו של המשבר הלובי בין ממשלת טריפולי הנתמכת על ידי טורקיה לבין ממשלו של הגנרל ח'ליפה חפתר בבנגזי, כולל שרטוט גבולות ימיים בין טורקיה ללוב. הוא העניק לאנקרה זכות לבצע חיפושי גז באזור שהוא מוקד מחלוקת חריף מול יוון וקפריסין, שרואות קידוחים בו כהפרה של זכויותיהן הריבוניות. 

ההסכם, שכלל גם מרכיב צבאי של סיוע טורקי לממשלת טריפולי, אושר על ידי המערב הלובי אך נדחה נחרצות על ידי המזרח, שנתמך על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. כעת, שש שנים לאחר מכן, נראה שהגלגל מתהפך, עם דיונים בפרלמנט המזרחי על אישור ההסכם. ביוני חתמה תאגיד הנפט הלאומי של לוב על מזכר הבנות עם תאגיד הנפט הטורקי לביצוע מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בארבעה אזורים ימיים, מה שמסמן צעד ראשון בהוצאה לפועל של ההסכם.