גז נפט אסדה תמר
צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל ב-2024

בסך הכל נגבו ב-2024 כ-1 מיליארד שקל בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, לעומת כ-2 מיליארד שקל ב-2023

רוי שיינמן | (1)

רשות המסים הודיעה כי סך ההיטלים המצטברים שניגבו עד סוף 2024 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל, מתוכו 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. בסך הכל נגבו בשנת 2024 קרוב ל-1 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.

קרדיט: רשות המסים


 כ-1.5 מיליארד שקל הפכו לחלוטים בשנת 2024, לעומת כ-2.6 בשנת 2023. הירידה בגביית ההיטלים בשנת 2024 ביחס לשנת 2023 נובעת מהמשך הירידה במחירי הסחורות בעולם לאחר מחירי השיא בשנת 2022 (עקב מלחמת רוסיה אוקראינה), וכן מהשקעות גבוהות ומתוכננות שבוצעו בשנת 2024 באחד המיזמים אשר הפחיתו את גביית ההיטל.


היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט. היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. 


רשות המיסים מעבירה מידי רבעון את כספי ההיטלים הנגבים (החלוטים ושאינם חלוטים) לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ.


ההיטלים בגין רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. לפי חוק זה הכספים שמתקבלים מההיטלים ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת רווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.


בנוסף להיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע המיועדים לקרן לאזרחי ישראל, בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע משלמים גם מס הכנסה ותמלוגים אשר נכנסים לתקציב המדינה בשוטף.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 14/01/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
    שהשמאל ההזוי רצה לשמור את הגז במים..
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום  385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.

אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום  385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.