גז נפט אסדה תמר
צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל ב-2024

בסך הכל נגבו ב-2024 כ-1 מיליארד שקל בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, לעומת כ-2 מיליארד שקל ב-2023

רוי שיינמן | (1)

רשות המסים הודיעה כי סך ההיטלים המצטברים שניגבו עד סוף 2024 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל, מתוכו 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. בסך הכל נגבו בשנת 2024 קרוב ל-1 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.

קרדיט: רשות המסים


 כ-1.5 מיליארד שקל הפכו לחלוטים בשנת 2024, לעומת כ-2.6 בשנת 2023. הירידה בגביית ההיטלים בשנת 2024 ביחס לשנת 2023 נובעת מהמשך הירידה במחירי הסחורות בעולם לאחר מחירי השיא בשנת 2022 (עקב מלחמת רוסיה אוקראינה), וכן מהשקעות גבוהות ומתוכננות שבוצעו בשנת 2024 באחד המיזמים אשר הפחיתו את גביית ההיטל.


היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט. היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. 


רשות המיסים מעבירה מידי רבעון את כספי ההיטלים הנגבים (החלוטים ושאינם חלוטים) לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ.


ההיטלים בגין רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. לפי חוק זה הכספים שמתקבלים מההיטלים ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת רווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.


בנוסף להיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע המיועדים לקרן לאזרחי ישראל, בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע משלמים גם מס הכנסה ותמלוגים אשר נכנסים לתקציב המדינה בשוטף.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 14/01/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
    שהשמאל ההזוי רצה לשמור את הגז במים..
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".