מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל ב-2024
בסך הכל נגבו ב-2024 כ-1 מיליארד שקל בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, לעומת כ-2 מיליארד שקל ב-2023
רשות המסים הודיעה כי סך ההיטלים המצטברים שניגבו עד סוף 2024 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל, מתוכו 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. בסך הכל נגבו בשנת 2024 קרוב ל-1 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.
כ-1.5 מיליארד שקל הפכו לחלוטים בשנת 2024, לעומת כ-2.6 בשנת 2023. הירידה בגביית ההיטלים בשנת 2024 ביחס לשנת 2023 נובעת מהמשך הירידה במחירי
הסחורות בעולם לאחר מחירי השיא בשנת 2022 (עקב מלחמת רוסיה אוקראינה), וכן מהשקעות גבוהות ומתוכננות שבוצעו בשנת 2024 באחד המיזמים אשר הפחיתו את גביית ההיטל.
היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט. היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית.
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות
המיסים מעבירה מידי רבעון את כספי ההיטלים הנגבים (החלוטים ושאינם חלוטים) לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים
מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ.
ההיטלים בגין רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. לפי חוק זה הכספים שמתקבלים מההיטלים ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת רווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.
בנוסף להיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע המיועדים לקרן לאזרחי ישראל, בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע משלמים גם
מס הכנסה ותמלוגים אשר נכנסים לתקציב המדינה בשוטף.
- 1.אריק 14/01/2025 21:04הגב לתגובה זושהשמאל ההזוי רצה לשמור את הגז במים..
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
