גז נפט אסדה תמר
צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

מיסוי רווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל ב-2024

בסך הכל נגבו ב-2024 כ-1 מיליארד שקל בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע, לעומת כ-2 מיליארד שקל ב-2023

רוי שיינמן | (1)

רשות המסים הודיעה כי סך ההיטלים המצטברים שניגבו עד סוף 2024 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע עלה ל-7.5 מיליארד שקל, מתוכו 6.1 מיליארד שקל היטלים חלוטים. בסך הכל נגבו בשנת 2024 קרוב ל-1 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2023.

קרדיט: רשות המסים


 כ-1.5 מיליארד שקל הפכו לחלוטים בשנת 2024, לעומת כ-2.6 בשנת 2023. הירידה בגביית ההיטלים בשנת 2024 ביחס לשנת 2023 נובעת מהמשך הירידה במחירי הסחורות בעולם לאחר מחירי השיא בשנת 2022 (עקב מלחמת רוסיה אוקראינה), וכן מהשקעות גבוהות ומתוכננות שבוצעו בשנת 2024 באחד המיזמים אשר הפחיתו את גביית ההיטל.


היטלים שאינם חלוטים הם היטלים שנגבו כמקדמות או כניכוי במקור במהלך שנת המס וגבייתם עדיין אינה סופית. לאחר תום שנת המס, בהתאם לסכום ההיטל שיחושב בדוח השנתי שיוגש, יהפוך ההיטל, כולו או חלקו, לחלוט. היטלים חלוטים הם היטלים שנגבו עפ"י דוחות שנתיים שהגישו בעלי זכויות הנפט ומשאבי הטבע, וכן היטלים שנגבו בעקבות שומה סופית. 


רשות המיסים מעבירה מידי רבעון את כספי ההיטלים הנגבים (החלוטים ושאינם חלוטים) לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות (או בניכוי ההפסדים מהן), לאחר שהומרו לסכום במטבע חוץ.


ההיטלים בגין רווחי יתר מנפט ומשאבי טבע נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. לפי חוק זה הכספים שמתקבלים מההיטלים ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת רווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.


בנוסף להיטלים על רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע המיועדים לקרן לאזרחי ישראל, בעלי זכות נפט ובעלי זכות לניצול משאב טבע משלמים גם מס הכנסה ותמלוגים אשר נכנסים לתקציב המדינה בשוטף.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 14/01/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
    שהשמאל ההזוי רצה לשמור את הגז במים..
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות