ליאור סגל עין שלישית
צילום: יקיר שוקרון
ראיון

מנכ"ל עין שלישית: "אפשרי שנירכש, יש לזה יתרונות בשוק הצבאי"

מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל, בשיחה על האפשרות שירכשו את החברה, למה החברה לא הציגה מספרים משמעותיים עד כה ועל המבט לעתיד: "החברה תהיה הרבה יותר מוטה לחו"ל, בניגוד להיום"
רוי שיינמן | (6)

עין שלישית עין שלישית -2.13% היא אחת מהחברות בתחום הרחפנים שלכאורה הייתה צריכה לזנק, כמו העליות שרשמו נקסט ויז'ן  נקסט ויז'ן -1.85% ואירודרום אירודרום קבוצה -2.71% . תחום הרחפנים צבר תאוצה בשנים האחרונות אך הוא קיבל דחיפה עוד יותר משמעותית עם פרוץ המלחמה באוקראינה והמלחמה בישראל, שהבליטה את היתרונות של כלי מלחמה זעירים כמו רחפנים ומל"טים, והציפה את הצורך בציוד משלים כמו מצלמות מיוצבות וחיישני גילוי כאלה ואחרים.

עם זאת נראה שעין שלישית דווקא נשארה מאחור. עד לא מזמן לא היו לה מספרים גדולים לדווח עליהם ובהתאם המניה שלה במינוס 18% בשנה האחרונה, בעוד נקסט ויז'ן למשל בפלוס 87%. הסיבה היא כנראה שעין שלישית היא לא בדיוק חברת רחפנים או מצלמות לרחפנים, היא משהו ליד.

מניית עין שלישית בשנה האחרונה

מניית עין שלישית בשנה האחרונה

עין שלישית מפתחת ומייצרת גלאים אופטים שיודעים לזהות את הכלים הזעירים האלה. אמצעי הגילוי המסורתיים כמו מכ"ם למשל לא יודעים לעלות על הכלים הללו, בין אם זה בגלל החתימה המכ"מית הזעירה שלהם, גובה הטיסה הנמוך או העובדה שהם טסים בשטחים בנויים. ראינו לא מעט כלים כאלה שהצליחו לחדור את מערכות ההגנה של ישראל והביאו לאבדות קשות, ואת זה עין שלישית שואפת לתקן.

העניין הוא שעין שלישית עדיין קטנה כי הטכנולוגיה לא מוכחת. זו גם הסיבה שאין לה מכירות גדולות כמו החברות האחרות שהזכרנו קודם. עין שלישית מדווחת במתכונת חצי שנתית ובמחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות שלה ב-9.8 מיליון שקל לעומת 5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כאשר הבשורה התחתונה היא רשמה הפסד של 3.2 מיליון שקל לעומת הפסד של 2.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

צבר ההזמנות שלה עמד על 35 מיליון שקל, לא סכום גדול במיוחד לעומת החברות האחרות אבל לא רע לחברה שנסחרת לפי שווי של 95 מיליון שקל, וגם שיפור מהתקופה המקבילה בו עמד הצבר על 18.4 מיליון שקל, ועוד לפני הדיווח האחרון של החברה על כך שהיא נמצאת במגעים מתקדמים להזמנות בסך 15 מיליון שקל.

"הנקודה הכי חשובה היא להעביר את המסר לשוק", אמר לגבי הדיווח מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל, בשיחה. "נגמרה המלחמה בצפון אבל התגלו בה פערים כפי שכולנו הרגשנו ועכשיו הלקוחות, גם בארץ וגם בחו"ל, שמים על התחום הזה הרבה דגש. לא פרץ שלום עולמי עדיין אז עדיין יש ביקוש".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ליאור סגל, מנכ

ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית; קרדיט: יקיר שוקרון

מה היתרון שלכם לעומת אמצעי גילוי אחרים?

"אנחנו מפתחים יכולת אופטית לגלות מלטים ורחפנים וזה צובר המון תאוצה. מערכת הגילוי מותקנת קרקעית. הכלים האלו קשים לגילוי על ידי אמצעי גילוי שאנחנו מכירים היום. אין להם תקשורת למשל, מזינים להם נקודת יעד עם היציאה ואז הם פשוט טסים למטרה. בנוסף הגודל הקטן שלהם וגובה הטיסה הנמוך מקשים על גילוי באמצעות מכ"ם או אמצעים אחרים וכן היכולות האופטיות שלנו נכנסות לתמונה".

מי המתחרים?

"יש מעט, אנחנו מהראשונים בתחום. יש חברה בצרפת שהיא כיום החברה המשמעותית בתחום".

אפשר להניח שכשאתם מקבלים הזמנה מגוף ממשלתי אתם חלק מפרויקט גדול עם שחקנים אחרים?

"אנחנו פועלים כקבלן ראשי מול משרדים ממשלתיים, לא כחלק מחברה או פרויקט כזה או אחר".

אבל היכולת שלכם חלקית, אתם נותנים מענה רק לגילוי, מה עם למשל יירוט?

"חלק מהלקוחות מתרכזים ביכולת רק לקבל את ההתראה ולכן הם לא מסתכלים על העניין כפתרון דו שלבי, וחלק מהם עושים אינטגרציות בעצמם. לקוח הקצה מחבר לאמצעים נוספים שהוא בוחר. רוב הפעילות שלנו היא כקבלן ישיר ולא בשיתוף עם חברות או גופים אחרים".

המשקיעים עד עכשיו לא הרימו את המניה כמו חברות אחרות בתחום, כנראה כי הם לא ראו מספרים שסיפקו אותם

"זה תחום שהוא בעלייה ונכון להיום הוא לא הווקטור המרכזי במערכות גילוי, אבל זה בהחלט משהו שהולך ומשתנה. עין שלישית ב-2023 הייתה עם מכירות אפסיות, עכשיו יש מעל 50 מיליון שקל הזמנות שחלקן כבר סופקו והיד עוד נטויה. גם המכרז שזכינו בו זה מכרז עם אופציות כי הלקוחות יודעים שאם הם יראו הצלחה הם יהיו מעוניינים בהזמנות המשך".

איפה עין שלישית בעוד שנתיים-שלוש מהיום? יכול להיות שירכשו אתכם?

"זה לא תרחיש בלתי סביר, יש לזה יתרון בשוק הצבאי. אבל היום אנחנו מסתכלים יותר על שיתופי פעולה, רוב הרכישות גם קורות ככה. לרוב זה מגיע מתוך שיתופי פעולה והנטייה שלנו היא ללכת על שחקנים בחו"ל שיודעים לפתוח שווקים אחרים. גם בשווקי היעד שאנחנו עובדים בהם, כמו מדינות נאט"ו למשל, אנחנו משתדלים לייצר שת"פים שיכולים להביא מעורבות - זה יכול להיות השקעה משמעותית או כל מיני פעילויות אחרות".

איפה הפוטנציאל יותר גדול? כחברה עצמאית או כחלק מגוף/חברה אחרת?

"אני חושב שעין שלישית יכולה להיות חברה עצמאית גדולה, אבל אפשר לקצר תהליכים אם ירכשו אותנו. גם אנחנו מסתכלים על רכישות וכניסה לשווקים חדשים".

איך ייראה תמהיל המכירות בשנים הקרובות מבחינת גיאוגרפיות?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמור נפשו יברח 02/12/2024 14:44
    הגב לתגובה זו
    אין שם כלום חבל על הכסף עוד שנה יסגרו את הפעילות
  • 4.
    חברה על אוויר 02/12/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    בלון אויר שאוטוטו יתפוצץ
  • 3.
    הצחקת 02/12/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    על מי אתם עובדים חוזים באויר ואין קפה ותה במטבח, מימירכוש אתכם... חחחחח
  • 2.
    דיבורים כמו חול. כל המלחמה ולא הצליחו למנף את הניר. (ל"ת)
    מני 02/12/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עידן 02/12/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זו מנייה שתהפוך למטאור במהלך החודשים הקרובים
  • עידן רק שלא תהפוך לעב"ם (ל"ת)
    חי 02/12/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).