ליאור סגל עין שלישית
צילום: יקיר שוקרון

עין שלישית בהליכים מתקדמים להזמנות בסך 15 מיליון שקל; המניה קופצת

ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית: "העובדה שהוכרזה הפסקת אש בחזית הצפונית אינה משנה את ההבנה בשווקי הביטחון כי תחום הכטב"מים יתפוס תפקיד הולך וגדל בשדות הקרב החדשים"; המניה קופצת ב-11%

רוי שיינמן | (1)

עין שלישית עין שלישית -0.27% , המפתחת מערכות הדמיה מתקדמות מודיעה כי היא נמצאת בהליכי התקשרות מתקדמים למספר הזמנות בהיקף כולל של כ-15 מיליון שקל עם לקוחות קיימים וחדשים בארץ ובקרב מדינות נאט"ו.

החברה ציינה כי מרבית המערכות המיועדות לאספקה במסגרת הזמנות אלה הינן מערכות לגילוי כלי טייס בלתי מאויישים (כטב"מים). החברה מעריכה כי תהליכים אלה צפויים להבשיל בתוך כ-3 חודשים וזאת בהתחשב באופי הגופים הביטחוניים עימם מתנהלים המגעים.

ליאור סגל, מנכ

ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית; קרדיט: יקיר שוקרון

"השווקים הביטחוניים בארץ ובחו"ל ממשיכים להצטייד ביכולות הגנה והתקפה בתחום הכטב"מים", מסר ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית. "העובדה שהוכרזה הפסקת אש בחזית הצפונית אינה משנה את ההבנה בשווקי הביטחון כי תחום זה יתפוס תפקיד הולך וגדל בשדות הקרב החדשים והם משנים בהתאם את תורות הלחימה וההצטיידות במערכות מתקדמות. אנו ממשיכים לפעול להגדלת צבר ההזמנות בשווקי היעד בישראל ובחו"ל ולמיצוי הפוטנציאל העסקי של פתרונות עין שלישית לאיתור וגילוי כטב"מים".

לפני כחודש דיווחה עין שלישית על שת"פ עם חברת סנטריקס המספקת פתרונות להגנה מפני רחפנים. שיתוף הפעולה נועד לשלב בין טכנולוגיית הגילוי הפסיבית של סנטריקס לבין המערכות האלקטרו-אופטיות של עין שלישית, במטרה לספק שכבת זיהוי ואימות מתקדמת לזיהוי רחפנים. המערכת המשולבת נועדה להציע פתרון אבטחת מרחב אווירי יעיל ומותאם לצרכים העכשוויים.

מניית עין שלישית נסחרת לפי שווי של 94 מיליון שקל אחרי עלייה של 15% מתחילת השנה וירידה של 18% בשנה האחרונה.

מניית עין שלישית בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גל 01/12/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    תוך חודש נחתכה בשליש
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מוסיפים 0.5%, חברות הביטוח יורדות 0.2% - העליות במדדי הדגל מתמתנות

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה חיובית מתונה, ת"א 35 עולה 0.3%, ת"א 90 מוסיף 0.2%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים מוסיף 0.5%, ומדד הביטוח יורד 0.2%. מדד הנדל"ן עולה 0.2% מדד הפנט והגז עולה 0.7%.


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).


השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל. 

הבורסה חשובה לו, הכלכלה חשובה לו. אנשים די סגורים על האמונה-הערכה שלהם לגבי המצב הביטחוני, אבל מה שיכול להזיז אותם בקלפי זאת הכלכלה. נתניהו מפחד מהפסדים ומכישלון כלכלי. לכן הוא מיהר לתקן, מיהר לתת המלצת קנייה למשק הישראלי ולבורסה הישראלית - "שאלו אותי במה להשקיע ואמרתי - בכל דבר, כי כל מה שאתם רואים היום יהיה יקר יותר מחר. הכלכלה הישראלית מאוד חזקה. יש לי ביטחון גדול בה. היא חדשנית. היינו ראשונים בעולם בזמן הקורונה, וגם כעת יש לנו השקעות רבות והן ימשיכו להגיע - בסייבר, בבינה מלאכותית ובתחומים נוספים. הקריאה שלי למשקיעים היא: תשקיעו עכשיו כי אנחנו נמריא".      


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?