"ממצבים את עצמנו כמובילים בשוק החשמל; צופים לעבור לרווחיות ב-2026"
פריים אנרג'י פריים אנרג'י 0.24% זינקה אתמול במסחר לאחר שדיווחה על חתימת הסכם למכירת חשמל לבזק ופאוורג'ן בהיקף של 1.3 מיליארד שקל לתקופה של 20 שנה. בזק-ג'ן (שמוחזקת 50-50 על ידי בזק ופאוורג'ן) תרכוש חשמל בקיבולת של 320 מגה-וואט שעה, ואילו פאוורג'ן פאוור פלנטס בקיבולת של 80 מגה-וואט שעה.
מדובר בהסכם השני שהחברה חותמת עם ספקית חשמל פרטית אחרי ההסכם שחתמה עם אלקטרה פאוור בשנה שעברה למכירת חשמל בהיקף של עד 900 מיליון שקל לתקופה של 15 שנה. העסקאות ממצבות את פריים כאחת מיצרניות החשמל המובילות שמספקות חשמל לשוק הפרטי.
לצד פעילות החברה המנכ"ל ירון קיקוז רוכש מניות, כאשר הרכישה האחרונה בספטמבר התבצעה לפי פרמיה של 50% על מחיר השוק. בינתיים המניה עלתה ב-400% מתחילת השנה, התשואה השניה הטובה ביותר בבורסה בתחילת השנה, ואנחנו שוחחנו עם קיקוז ועם עופר נרגסי, משנה למנכ"ל החברה, לשמוע עוד על העסקה ופעילות החברה בתקופה האחרונה.
כמה העסקה האחרונה משמעותית עבורכם?
"העסקה היום היא ביטוי להמשך האסטרטגיה שלנו למצב את עצמנו כמובילים בתחום האנרגיה המתחדשת", אומר מנכ"ל החברה, ירון קיקוז. "זו עסקה שניה אחרי העסקה עם אלקטרה בשנה שעברה. אחרי העסקה יישאר עוד הספק של מאות מגה וואטים שנספק לספק חשמל אחר. אנחנו במשאים ומתנים עם מספר גופים ולכן בחרנו לא לתת את ההספק המלא לספק אחד. השלב הבא הוא להקים את הפרויקטים ולהגדיל את הצבר, אנחנו מגייסים עוד מיקומים להקמה של פרויקטים חדשים".
- "אנחנו יודעים לקחת פרויקטים קיימים ולהשביח אותם"
- פריים אנרג'י ונקסטקום בהסכם בהיקף של כ-200 מיליון שקל להקמת פרויקטים סולאריים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירון קיקוז, מנכ"ל פריים אנרג'י; קרדיט: יחצ
יש השפעה של עסקאות עם חברות אחרות על עסקאות עתידיות? האם העסקה עם אלקטרה השפיעה גם העסקה עם בזק?
"יש לנו 38 מתקנים של דו שימוש ככה שאין השפעה", אומר עופר נרגסי, משנה למנכ"ל החברה. "אלה מתקנים סולאריים שלצדם יוקמו מתקני אגירה. כל מתקן כזה ישויך למספק. יש מתקנים ייעודיים לכל ספק ויש עוד מתקנים נוספים. הצהרנו על זה שפריים בשלב הנוכחי מתמקדת בישראל. יש לנו גם פעילות ברומניה שגם שם אנחנו רוצים להרחיב אבל זה השלב הבא. בשלב הזה אנחנו מתמקדים בעולם הסולארי בישראל ובעולם האגירה בעיקר בדו שימוש. ביחד עם השותפים שלנו מלהב, העסקה הזו היא תנאי הכרחי גם לקבלת המימון".
ההסכם יקרב אתכם לרווחיות?
"כל חברות האנרגיה המתחדשת רצות על פייפליין גדול ובגלל זה בהגדרה הן תמיד יהיו הפסדיות. בגלל שפריים כרגע מפעילה נכסים של עשרות מגה ובונה מאות מגה נוספים אז המימון והייזום מביא להפסד. אנחנו רואים שכבר ב-2026 נתחיל להיות רווחיים, אפשר להגיד שהרווחיות זו תשואה דו ספרתית גבוהה על הפרויקטים. כמובן שרוצים להמשיך לגדול ולהקים עוד פרויקטים".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
מה עלויות ההקמה?
"דיווחנו על מזכר הבנות עם הית'יום לרכישה של מתקני אגירה ב-150 מיליון דולר", אומר קיקוז.
ולמה העסקה עם הית'יום מתעכבת?
"זו עסקה מורכבת", אומר נרגסי. "זו עסקה משמעותית עבור שני הצדדים. יש שם את הרכיב של מתקני האגירה ואת רכיב המימון והלוואת ספק. בגלל שתי המורכבויות האלו העסקה מתעכבת אבל אנחנו מתכוונים להשלים אותה החודש".
ירון, רכשת לאחרונה הרבה מניות ובפרמיה גדולה על מחיר השוק, אתה מתכוון להמשיך לרכוש מניות?
"אני מאמין בחברה וככל שאוכל לרכוש אני אעשה זאת. הוכחתי שאני מאמין בחברה גם בספטמבר ברכישה האחרונה ואמשיך לעשות זאת ככל שהיא מתפתחת".
מסר למשקיעים?
פריים היא חברה שבנתה את עצמה על העניין של דו שימוש", אומר נרגסי. "הפכנו את הדבר הזה מרעיון לביצוע ואנחנו עובדים על זה בכל המישורים - מימון, רכש, הסכמי EPC והסכמי מכירה של חשמל לספקים. כל המהלכים האלה צפויים להתגבש במהלך התקופה הקרובה על מנת שב-2025 החברה תקים את הפרויקטים. במבט קדימה החברה תהיה מאוד משמעותית בתחום החשמל בישראל".
מניית פריים אנרג'י נסחרת לפי שווי של 214 מיליון שקל אחרי זינוק של 400% מתחילת השנה ושל 474% בשנה האחרונה.
- 2.dw 04/11/2024 11:00הגב לתגובה זוצמוד ושיקלי. הייתי שמח לפיסקה המתייחסת אליהם. התשואה בהם ירדה לחד ספרתי גבוה.
- 1.חברת העתיד נקודה מושקע חזק עם 50 % רווח ויש עוד עתיד!!! (ל"ת)משה ראשל"צ 04/11/2024 07:55הגב לתגובה זו
- dw 04/11/2024 12:09הגב לתגובה זוזו עוד חברה סולארית, שהגיעה לאחרונה לשווי של... מיליארד שקלים! פריים אנרג'י, אחרי העליה, נסחרת ב 200 מלשח בלבד. ולחובבי הסולידי - האגחים עדיין מציעים חד ספרתי גבוה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

