דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

פתאל מאשרת כי גייסה מהמוסדיים 212 מיליון שקל בריבית קבועה של 5%

המוסדיים הזרימו ביקושים של 437 מיליון שקל לאג"ח המובטחות בשעבוד על נכסים בשווי 104 מיליון אירו; "למעלה מ-90% מבתי המלון של הקבוצה באירופה חזרו לפעילות ואנו מזהים גידול הדרגתי בביקושים מצד הלקוחות"

ערן סוקול | (12)
נושאים בכתבה פתאל

פתאל נכסים (אירופה) חברת הבת (100%) של פתאל החזקות -1.09%  שבשליטת דוד פתאל, אישרה בסוף השבוע את הדיווח של ביזפורטל אודות ההצלחה בגיוס האג"ח. החברה המחזיקה ב-55 מלונות באירופה, השלימה את השלב המוסדי של הנפקת אגרות החוב סדרה ד' (סדרה חדשה) עם ביקושים של כ-437 מיליון שקל, מתוכם בחרה לגייס סכום של כ-212 מיליון שקל. בעקבות ביקושי היתר בהנפקה, נקבע לאיגרות החוב שיעור ריבית שקלית שנתית של 5.1% - נמוך משיעור הריבית המקסימלית שהוצע במכרז שעמד על 6%.

במסגרת ההנפקה, הציעה החברה למשקיעים איגרות חוב (סדרה ד') המדורגות על ידי חברת הדירוג 'מידרוג' בדירוג של A2 תחת בחינה עם השלכות שליליות ומובטחות בשעבוד ראשון על 7 נכסים, כאשר סך שווי הבטוחות מסתכם בכ-104 מיליון אירו. אגרות החוב נושאות ריבית שקלית קבועה עם מח"מ של כ-4.2 שנים, כאשר מועד הפירעון הסופי של איגרות החוב יהיה בחודש ספטמבר 2026.

לקראת ההנפקה הודיעה החברה כי בכוונתה לגייס אגרות חוב בהיקף של עד 200 מיליון שקל, אך לאור הביקושים הגבוהים בשלב המוסדי, החליטה החברה להגדיל את היקף הגיוס הכולל (מכרז ציבורי) לכ-250 מיליון שקל, בכפוף לקבלת אישור חברת הדירוג 'מידרוג'.

שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של רשת פתאל: "אנו מבקשים להודות למשקיעים על השתתפותם בהנפקה, ורואים בכך, היום יותר מתמיד, הבעת אמון של שוק ההון בחברה. נכון להיום, למעלה מ-90% מבתי המלון של הקבוצה באירופה חזרו לפעילות ואנו מזהים גידול הדרגתי בביקושים מצד הלקוחות. בתוך כך, לאחרונה דיווחנו על מכירה והשכרה מחדש של בית המלון 'לאונרדו רויאל' בברלין ובמקביל אנו מנהלים משא ומתן מתקדם למכירת 2 בתי מלון נוספים באירופה, וזאת כחלק מהיישום של התכנית האסטרטגית לחיזוק הנזילות והאיתנות הפיננסית של החברה בעת הנוכחית. אני מאמין שהשוק מבין היום יותר מתמיד את ערכה של הרשת שהוכיחה שהיא יודעת להתנהל גם בסביבה מאתגרת ולמצות את כל הצעדים הנדרשים ממנה לכך".

 

את ההנפקה הובילו אוריון חיתום והנפקות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דיין יצחק 10/08/2020 09:04
    הגב לתגובה זו
    אופוריה של יחצנות בגרוש , אם ברבעון הראשון עבדו רגיל שני שליש מהזמן והפסידו 307 מליון הרבעון השני שהיו סגורים יגמר בהפסד של 1 מילארד וזה ייקח לו אלפיים שנה לתקן , לכן לא יעזרו סיפורי היחצנות הסוף ידוע והמכירות החפוזות של בתי המלון מראים זאת
  • גודי 10/08/2020 22:05
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח, קודם כל לא היה סגר רוב הרבעון, וכאשר פתחו, אנשים הסתערו על בתי מלון...
  • 9.
    [email protected] 09/08/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    יאללה שהרוח הגבית תמשיך לנשוב... שבוע שבעבר עליה של מעל 30%... הייתי סקפטי לגביה אבל בנתיים הנהלת החברה מוכיחה את עצמה.. עכשיו מה שחסר זה רק חיסון יעיל
  • 8.
    יניב 09/08/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
    ועוד ריבית של 5% . זה מוסדי ? זה כריש !
  • 7.
    מי הם אותם מוסדיים? -חשוב, ביזפורטל... (ל"ת)
    משקיע 09/08/2020 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פתאל בדרך לשער 35000 בשלב א (ל"ת)
    רו ח מקרן מפורסמת 09/08/2020 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משחק אותה, כל הביקושחים מסגירה נתבג מתנקזים לאילת (ל"ת)
    אלמןנימי 08/08/2020 22:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מחר המניה ממריאה 20-25% (ל"ת)
    אלכס 08/08/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
  • ענייין של זמן והשער 35000 (ל"ת)
    כלכלן בכיר 09/08/2020 01:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לפני יומיים יצאה הוגעה במאיה על הגיוס (ל"ת)
    גבי 08/08/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיהיה בהצלחה... (ל"ת)
    אסף 08/08/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ואם לא תעמוד ביעד, מי ישלם את המחיר? הפנסיה שלך חביבי.. (ל"ת)
    יורם 08/08/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%