מתקפות הסייבר היו תדמיתיות, הנזק יכול להיות חמור יותר
מתקפות הסייבר היום על אתרי אינטרנט ישראליים היו בעיקר תדמיתיות, אך הנזק יכול להיות חמור יותר. מתקפת הסייבר האחרונה הינה מתקפה נוספת בשרשרת של מתקפות שקרו בשבועות האחרונים ובשנים האחרונות נגד אתרים אזרחיים ישראליים, ותשתיות אזרחיות של מדינת ישראל.
Defacement. כך נקראת המתקפה שהתרחשה היום. במתקפה זו, הותקפו אלפי אתרים והיא מתקפה שנועדה לפרוץ לאתרים ולשנות את דף הבית שלהם, ו"להביך" אותם באמצעות פרסום טקסטים אחרים כגון ישראל תישרף....
המתקפה עצמה התמקדה הפעם בחברות אחסון שרתים, אשר מאחסנות מספר רב של אתרים, דבר שאפשר לבצע תקיפה אחת אך לפגוע במספר רב של אתרים. הנזק של מתקפות מסוג אלו תלוי רבות באתר הנפגע, אם מדובר באתר של מכירת מוצרים, אזי מדובר בפגיעה עסקית, אם מדובר באתר שיווקי, אזי הנזק הינו משני.
הנזק לארגון יכול להיות חמור יותר. עם זאת, חשוב בכל אירוע כזה להסתכל על רובד יותר עמוק, והוא האם התוקף יכול להשתמש במתקפה כזאת על מנת לחדור אל תוך הארגון עצמו דרך השרתים אשר מאחסנים את אתר האינטרנט. האתר הוא "שלוחה" כלשהיא של הארגון וכאשר האתר או השרתים אינם מאובטחים כראוי, התוקף יכול להרחיב את המתקפה ולגשת דרך האתר אל תוך המערכות הקריטיות של הארגון וכאן פוטנציאל הנזק הוא הרבה יותר משמעותי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך ההמחשה, דמיינו פריצה לאתר של עירייה, שממנה מדלג התוקף לשרתי העירייה אשר מחזיקים את נתוני כלל תושבי העיר, כולל פרטיהם האישיים, פרטי האשראי או חשבונות הבנק שלהם, וכ"ו. במקרה כזה התוקף מחזיק בידיו את כלל מרשם האוכלוסין של העירייה ויכול לדרוש כופר מהעירייה על מנת להחזיר את המידע או אפילו מאזרחים פרטיים.
במתקפה הנוכחית היקפי הנזק שביצעו ההאקרים עדיין נאמדים ובימים הקרובים ניתן יהיה לדעת האם הנזק שנוצר הוא תדמיתי/ מסחרי או שמא התוקפים הצליחו להגיע גם למידע רגיש.
כיצד ניתן למנוע גישה למערכות הארגוניות?
כפי שהזכרנו, אתרי אינטרנט הם נקודות תורפה עבור ארגונים, דובר בממשק נגיש יחסית ואנו רוצים גם לשמור עליו כזה, לכן על מנת למנוע דילוג של תוקפים משרתי האחסון לתוך המערכות הארגוניות, ארגונים חייבים לוודא שמותקנים אצלם מוצרי אבטחת מידע ואבטחת גישה אשר מבוססים על קונספטים של Zero Trust- גישת אבטחה בה אנו מונעים מכל גולש באתר גישה למערכות הארגון. פתרונות כאלו אשר ינהלו ויאבטחו את הגישה בין שרתי ומערכות הארגון ולבין משתמשים ומערכות אחרות ימנעו גישה של כל גורם עוין למערכות.
- שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
- איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...
אתרי אינטרנט לעתים חייבים לספק גישה למערכות הארגון לגורמים מטעם הארגון או ללקוחות ולכן ההגנה המבוססות על Zero Trust, יודעות גם לאפשר גישה בטוחה וזאת רק לאחר שווידאו באופן דינמי את זהות המשתמש בשלב הראשון. בשלב השני- המשתמש מאושר וגם אז הוא יוכל לגשת אך ורק לשרת הארגוני המותר לו ולא לאף רובד אחר בארגון, בדרך זו אנו מצמצמים את מרחב התקיפה של פורצים מתוחכמים במיוחד.
במקביל לעבודה הטובה שגופי האבטחה עושים על מנת למנוע כניסה, גם ההאקרים לא שוקטים על השמרים ולכן מומלץ לכל חברה , גם אם נקטה בצעדי האבטחה הטובים ביותר, לוודא שכל המידע שלה תמיד יהיה מגובה.
- 3.משקיע 22/05/2020 11:24הגב לתגובה זובושה וחרפה איך חברת סייפטי מעזה לשלוח נציג שלה שיכתוב על סייבר ועל הנזקים והסכנות שלו כאשר החברה הזו גרמה להפסדי עתק לאלפי משקיעים קטנים שמחקו את כל או רוב כספם בהשקעה בחברה הנלוזה הזו. סייפטי גייסה סכומי עתק פעם אחר פעם מהמשקיעים בבורסה ובכך צנחה מניית החברה בכ 99% וגרמה לנזקים ענקיים למשקיעים יותר מאשר אירן. אירן ומנהיגה הם מטורפים שבעיקר מאיימים לעומת זאת חברת סייפטי פגעה באלפי משקיעים קטנים פגיעה אנושה. ועוד הם מעיזים לכתוב על סכנות הסייבר - חברה של גזלנים חסרי מצפון.
- 2.אזרח 22/05/2020 11:03הגב לתגובה זוהעיקרית לרשת האינטרנט ולמי שתלוי בה (בערך כולם) באה מתוכה היא עצמה...מלחמת האקרים מורידה את יעילות וחשיבות הרשת.
- 1.טיני 22/05/2020 08:37הגב לתגובה זוזה הסקטור שהולך להוביל בשנים הקרובות......
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
