מתקפות הסייבר היו תדמיתיות, הנזק יכול להיות חמור יותר
מתקפות הסייבר היום על אתרי אינטרנט ישראליים היו בעיקר תדמיתיות, אך הנזק יכול להיות חמור יותר. מתקפת הסייבר האחרונה הינה מתקפה נוספת בשרשרת של מתקפות שקרו בשבועות האחרונים ובשנים האחרונות נגד אתרים אזרחיים ישראליים, ותשתיות אזרחיות של מדינת ישראל.
Defacement. כך נקראת המתקפה שהתרחשה היום. במתקפה זו, הותקפו אלפי אתרים והיא מתקפה שנועדה לפרוץ לאתרים ולשנות את דף הבית שלהם, ו"להביך" אותם באמצעות פרסום טקסטים אחרים כגון ישראל תישרף....
המתקפה עצמה התמקדה הפעם בחברות אחסון שרתים, אשר מאחסנות מספר רב של אתרים, דבר שאפשר לבצע תקיפה אחת אך לפגוע במספר רב של אתרים. הנזק של מתקפות מסוג אלו תלוי רבות באתר הנפגע, אם מדובר באתר של מכירת מוצרים, אזי מדובר בפגיעה עסקית, אם מדובר באתר שיווקי, אזי הנזק הינו משני.
הנזק לארגון יכול להיות חמור יותר. עם זאת, חשוב בכל אירוע כזה להסתכל על רובד יותר עמוק, והוא האם התוקף יכול להשתמש במתקפה כזאת על מנת לחדור אל תוך הארגון עצמו דרך השרתים אשר מאחסנים את אתר האינטרנט. האתר הוא "שלוחה" כלשהיא של הארגון וכאשר האתר או השרתים אינם מאובטחים כראוי, התוקף יכול להרחיב את המתקפה ולגשת דרך האתר אל תוך המערכות הקריטיות של הארגון וכאן פוטנציאל הנזק הוא הרבה יותר משמעותי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצורך ההמחשה, דמיינו פריצה לאתר של עירייה, שממנה מדלג התוקף לשרתי העירייה אשר מחזיקים את נתוני כלל תושבי העיר, כולל פרטיהם האישיים, פרטי האשראי או חשבונות הבנק שלהם, וכ"ו. במקרה כזה התוקף מחזיק בידיו את כלל מרשם האוכלוסין של העירייה ויכול לדרוש כופר מהעירייה על מנת להחזיר את המידע או אפילו מאזרחים פרטיים.
במתקפה הנוכחית היקפי הנזק שביצעו ההאקרים עדיין נאמדים ובימים הקרובים ניתן יהיה לדעת האם הנזק שנוצר הוא תדמיתי/ מסחרי או שמא התוקפים הצליחו להגיע גם למידע רגיש.
כיצד ניתן למנוע גישה למערכות הארגוניות?
כפי שהזכרנו, אתרי אינטרנט הם נקודות תורפה עבור ארגונים, דובר בממשק נגיש יחסית ואנו רוצים גם לשמור עליו כזה, לכן על מנת למנוע דילוג של תוקפים משרתי האחסון לתוך המערכות הארגוניות, ארגונים חייבים לוודא שמותקנים אצלם מוצרי אבטחת מידע ואבטחת גישה אשר מבוססים על קונספטים של Zero Trust- גישת אבטחה בה אנו מונעים מכל גולש באתר גישה למערכות הארגון. פתרונות כאלו אשר ינהלו ויאבטחו את הגישה בין שרתי ומערכות הארגון ולבין משתמשים ומערכות אחרות ימנעו גישה של כל גורם עוין למערכות.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
אתרי אינטרנט לעתים חייבים לספק גישה למערכות הארגון לגורמים מטעם הארגון או ללקוחות ולכן ההגנה המבוססות על Zero Trust, יודעות גם לאפשר גישה בטוחה וזאת רק לאחר שווידאו באופן דינמי את זהות המשתמש בשלב הראשון. בשלב השני- המשתמש מאושר וגם אז הוא יוכל לגשת אך ורק לשרת הארגוני המותר לו ולא לאף רובד אחר בארגון, בדרך זו אנו מצמצמים את מרחב התקיפה של פורצים מתוחכמים במיוחד.
במקביל לעבודה הטובה שגופי האבטחה עושים על מנת למנוע כניסה, גם ההאקרים לא שוקטים על השמרים ולכן מומלץ לכל חברה , גם אם נקטה בצעדי האבטחה הטובים ביותר, לוודא שכל המידע שלה תמיד יהיה מגובה.
- 3.משקיע 22/05/2020 11:24הגב לתגובה זובושה וחרפה איך חברת סייפטי מעזה לשלוח נציג שלה שיכתוב על סייבר ועל הנזקים והסכנות שלו כאשר החברה הזו גרמה להפסדי עתק לאלפי משקיעים קטנים שמחקו את כל או רוב כספם בהשקעה בחברה הנלוזה הזו. סייפטי גייסה סכומי עתק פעם אחר פעם מהמשקיעים בבורסה ובכך צנחה מניית החברה בכ 99% וגרמה לנזקים ענקיים למשקיעים יותר מאשר אירן. אירן ומנהיגה הם מטורפים שבעיקר מאיימים לעומת זאת חברת סייפטי פגעה באלפי משקיעים קטנים פגיעה אנושה. ועוד הם מעיזים לכתוב על סכנות הסייבר - חברה של גזלנים חסרי מצפון.
- 2.אזרח 22/05/2020 11:03הגב לתגובה זוהעיקרית לרשת האינטרנט ולמי שתלוי בה (בערך כולם) באה מתוכה היא עצמה...מלחמת האקרים מורידה את יעילות וחשיבות הרשת.
- 1.טיני 22/05/2020 08:37הגב לתגובה זוזה הסקטור שהולך להוביל בשנים הקרובות......
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
