מפעל אבגול
צילום: יח"צ

אבגול מסכמת רבעון חלש, אך רושמת גידול ברווח הנקי השנתי

הכנסות החברה ברבעון הרביעי ירדו ב-11% בגלל עדכון מחירים כלפי מטה נוכח הירידה במחירי חומרי הגלם, הרווח הנקי צנח ב-37% והסתכם ב-3.6 מיליון דולר; בסיכום שנה רשמה החברה קיטון בהכנסות לצד שיפור ברווח הנקי; החברה צופה הפסד של עד 1.5 מיליון דולר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה
איתן גרסטנפלד |

יצרנית הבדים הלא ארוגים  אבגול 0.51% דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי של 2019, עם ירידה של 11.1% בהכנסות, וירידה של 37.7% ברווח הנקי. כפי שכבר דיווחה, כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החברה צופה הפסד של עד 1.5 מיליון דולר. מניית אבגול ירדה בכ-50% בשנה האחרונה, החברה נסחרת בשווי שוק של כ-636 מיליון שקל ובמכפיל 15 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. 

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2019 הסתכמו בכ-102.2 מיליון דולר, ירידה של כ-11.1% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, אשר הסתכמו בכ-114.9 מיליון דולר. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר לירידה במחירי המכירה הממוצעים, אשר עודכנו כלפי מטה כתוצאה מירידת מדדי מחירי חומרי הגלם. נוסף על, הנחות במחירים שניתנו ללקוחות באזור אסיה.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-37% ביחס לרווח נקי של כ-5.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. הקיטון מיוחס לעלייה בהוצאות המימון.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-18.7 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של כ-18.3%, קיטון של כ-0.8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד בו הסתכם הרווח הגולמי בכ-18.8 מיליון דולר, על שולי רווחיות גולמית של כ-16.4%.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-8.6 מיליון דולר על שולי רווחיות תפעולית של כ-8.4%, קיטון של כ-1.4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד בו הסתכם הרווח התפעולי בכ-8.7 מיליון דולר, על שולי רווחיות תפעולית של כ-7.6%.

תוצאות שנתיות - ירידה בהכנסות גידול ברווח הנקי

ההכנסות בשנת 2019, הסתכמו בכ-413.9 מיליון דולר, קיטון של 3.3% בהשוואה לכ-427.8 מיליון דולר ב-2018. הקיטון בהכנסות נבע מהירידה במחירי המכירה הממוצעים, אשר עודכנו כלפי מטה כתוצאה מירידת מדדי חומרי הגלם ומהנחות במחירים שניתנו ללקוחות.

עם זאת, הרווח הנקי לשנת 2019 הסתכם ב-12.3 מיליון דולר, גידול של 3% בהשוואה לכ-11.9 מיליון דולר במהלך התקופה המקבילה אשתקד. העלייה מיוחסת לעלייה ברווחיות התפעולית, שנגרמה בעיקר מהרווח במדדי חומרי הגלם נטו ומהעלייה ביעילות התפעולית, וכן מהירידה בהוצאות המס. עלייה זו קוזזה באופן חלקי מהגידול בהוצאות המימון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וירוס הקורונה

כפי שכבר דיווחה החברה, אירועים הקשורים לווירוס הקורונה  משפיעים על תפעול  מפעל החברה בסין. רשויות המחוז בו פועל המפעל הורו כי עסקים במחוז זה אינם רשאים לחזור לפעילות. לאור אי הוודאות על עיתוי החזרה של המפעל לפעילות, החברה אינה יכולה לאמוד, נכון לזמן דיווח זה, את הנזקים וההשפעה על תוצאותיה הכספיות. הפסקת פעילות המפעל עד ל-28 בפברואר, עלולה, בהערכה ראשונית, לגרום להפסד של כ-1-1.5 מיליון דולר ברווח לפני מס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.