שלומי בסון
צילום: יחצ

בזן זכתה במכרז להקמת מעבדת חדשנות סביבתית

שותפות של בזן עם שתי חברות הענק EDF Renewables ישראל ו-Johnson Matthey תקים את מעבדת החדשנות הסביבתית; יו"ר בזן: "אנחנו מעוניינים לקחת חלק בבניית העתיד"
 
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה אופטימיזציה בזן

קבוצת בזן 1.11%  יחד עם חברות EDF Renewables ישראל ו-Johnson Matthey (JM), זכו במכרז להקמת מעבדת חדשנות סביבתית שתוקם במפרץ חיפה. המעבדה נועדה לקלוט חברות סטארט-אפ ולעסוק בתחומי טכנולוגיות הגנת סביבה וקיימות ובאנרגיות מתחדשות.

 

רשות החדשנות תשתתף במימון הקמת התשתית הטכנולוגית הייחודית והתפעול השוטף של המעבדה לחדשנות טכנולוגית וכן במימון הוכחת ההיתכנות לכל חברת פרויקט שתאושר במסגרת מסלול ההטבה. סך התמיכה הממשלתית בתכנית הוא 14 מיליון שקל לתקופת זיכיון של שלוש שנים, ומרבית הסכום יועבר ישירות לחברות סטארט-אפ אשר ייקלטו על-ידי המעבדה, והן יקבלו מימון בשיעור השתתפות של 85% ועד תקציב של מיליון שקל למימון פרויקט הוכחת היתכנות. בנוסף, המעבדה תפעל לעודד שיתוף פעולה בין הקהילה היזמית לבין התעשייה על-מנת לשפר את הביצועים הסביבתיים והתחרותיים של תעשייה זו.

 

בתחילת שנת 2019 פרסמו רשות החדשנות, ומשרדי הכלכלה והגנת הסביבה, מכרז להקמת מעבדת חדשנות סביבתית, אשר תעסוק בין היתר בתחומים הבאים: מחזור והשבת חומרים, ייצור ואגירת אנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית, אופטימיזציה של תהליכי ייצור ותהליכי ייצור נקיים יותר, להקטנת פליטת מזהמים ופיתוח ייצור של מוצרים ידידותיים יותר לסביבה.

מערך החדשנות של בזן (Bnnovation) הקים, יחד עם השותפות למעבדה, חברה משותפת בשם ESIL (Environmental Sustainability Innovation Lab). לשותפות למעבדה יש חזון משותף באשר לצורך למצוא פתרונות לאתגרים והצרכים הסביבתיים העולמיים והמקומיים. חלק מהאסטרטגיה של החברה המשותפת הוא יצירת פתרונות ספציפיים למפרץ חיפה ולטובת העניין פועלת להרחבת שיתופי פעולה עם חברות תעשייתיות מהמפרץ. בנוסף, המעבדה תפעל להובלת נושא הקיימות.

 

יו"ר בזן, עובדיה עלי: "אנחנו מעוניינים להמשיך ולקחת חלק בבניית העתיד של מדינת ישראל, ולהוות נכס אסטרטגי בעבור המדינה. חברנו למובילות בתחום האנרגיה של העתיד על מנת לעמוד בראש החץ של תהליך מחקר ופיתוח בינלאומי של טכנולוגיות הגנת סביבה וקיימות".

 

מ"מ מנכ"ל בזן, שלומי בסון: "בזן שמה לעצמה כיעד להוביל את תחום הקיימות והאנרגיות הנקיות, הקמת המעבדה היא יריית הפתיחה המשמעותית ביותר בכיוון הזה. במהלך שנת 2019 הקימה הקבוצה את מערך החדשנות שלה Bnnovation, והיא בוחנת בימים אלה גם מיזמים מתחום האנרגיות המתחדשות. החיבור של תעשיית האנרגיה, יחד עם סטארט-אפים מתחומים שונים וגופי אקדמיה, יצעיד אותנו בבטחה לעשור הבא".

 

אילון וניש, מנכ"ל חברת EDF- Renewables ישראל: "הזכייה במכרז היא נדבך נוסף בפעילותה של חברת  EDF Renewables בישראל ובעולם לקידום תחום האנרגיות המתחדשות ופיתוח בר קיימא. כחברה רב לאומית הפועלת בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, נושא קידום החדשנות בתחומי האנרגיה הינו אחד מיעדנו המרכזיים. חברות הסטארט אפ שיפעלו במעבדה יעזרו בניסיון והידע הבינלאומי המצוי ברשותנו לרבות בחינת הרעיונות בפועל במעבדות ומתקני החברה בארץ ובעולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

Maurits van Tol, הטכנולוג הראשי של חברת JM: "אני מאמין כי אתגרים סביבתיים יכולים להיפתר באמצעות שילוב של מדע וטכנולוגיה. JM נרגשת לקחת חלק במעבדת הקיימות והסביבה הזו, ואנו מתכננים ליצור פתרונות מתחום הקיימות בשיתוף פעולה עם השותפים למעבדה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נותנים לחתול לשמור על השמנת...נו באמת, בדיחה, לא... (ל"ת)
    מר בין 17/12/2019 17:05
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.