ננו דיימנשן מדווחת: תוספת להסכם רישוי - מה הפוטנציאל החדש?

עמית דרור: "בעולם קיים ביקוש גובר לדיו מוליך ולננו חלקיקי כסף". ננו דיימנשן עוסקת בפיתוח מדפסות 3D
תומר קורנפלד | (5)
נושאים בכתבה ננו-דיימנשן

חברת ננו דיימנשן מספקת הבוקר חדשות משמעותיות אשר פורצות עבורה דרך לשווקים חדשים. ננו דיימנשן עוסקת בפיתוח מדפסות תלת מימד (3d) למעגלים מודפסים – וכעת החברה עשויה להפוך לחברת צריכה המספקת חומרי גלם לתעשיית הטלפונים החכמים, הפאנלים הסולאריים יצרני הרכב ועוד.

ננו דיימנשן דיווחה על קבלת "זכויות בלעדיות לשימוש בשיטה ייחודית לייצור ננו חלקיקי כסף לטובת ייצור דיו מוליך לכל מטרה ולכל שוק פוטנציאלי שיוגדר על ידה כשוק יעד".

על פניו, הדיווח שהחברה מספקת אינו נראה דרמטי אך ככל הנראה בדיווח החשוב ביותר אותו מספקת החברה מאז נכנסה לבורסה. כיום, מפתחת החברה את מדפסת התלת מימד על בסיס טכנולוגיה שרכשה מחברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית. ננו דיימנשן הייתה יכולה להשתמש בטכנולוגיית ייצור ננו חלקיקי הכסף רק לטובת המדפסות – וכעת ההסכם בין הצדדים הורחב כך שננו דיימנשן תוכל למכור את חלקיקי הכסף לכל שוק פוטנציאלי.

מבחינת החברה מדובר בהרחבה משמעותית של ההסכם אשר עשוי להפוך אותה כספקית חומרי גלם לשווקים עצומים. ייצור ננו חלקיקי כסף של ננו דיימנשן מתבצע בעלויות זולות משמעותית מהטכנולוגיה הקיימת כיום והרווחיות שלה היא עצומה. הטכנולוגיה פותחה על ידי פרופ' שלמה מדגסי מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עמית דרור, מנכ"ל חברת ננו דיימנשן, ציין "בעולם קיים ביקוש גובר לדיו מוליך ולננו חלקיקי כסף. השימוש בכסף כמוליך נעשה בתהליכי ייצור של מסכים לטלפונים חכמים, פאנלים סולאריים, תעשיית האלקטרוניקה, תעשיית הרכב ועוד. המעבדה המתקדמת אותה הקמנו בחברה, מאפשרת לענות על ביקושים רבים ומייצרת כבר היום ננו דיו כסף ייחודי למדפסת התלת מימד הראשונה בעולם ל PCB שהשקנו לאחרונה".

חומר הכסף הינו מרכיב מרכזי בתהליכי ייצור. התהליכים המוכרים כיום הינם בעלי ניצולת נמוכה כאשר בטכנולוגיה של ננו דיימנשן שיעור הניצולת עומד על 85%. בחברה מציינים כי היעילות של הטכנולוגיה גבוהה פי חמש מאשר הטכנולוגיה הקיימת היום.

ננו דיימנשן לא ציינה את התנאים המסחריים של ההסכם בינה לבין יישום. עם זאת, ככל הנראה תהיה זכאית יישום לנתח קטן מהמכירות שתשיג ננו דיימנשן. כלומר, אם ננו דיימנשן תצליח להגיע לשווקים חדשים ולהפוך לחברת צריכה (מעבר להיותה חברה שמפתחת מדפסת תלת מימד), גם יישום וגם ננו דיימנשן ירוויחו מכך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ניכר היה כי חברת ננו דיימנשן שאפה כבר תקופה ארוכה להרחיב בינה לבין יישום. לפני מספר חודשים חתמה החברה על הסכם להקמת מפעל לייצור דיו בסינגפור בהשקעה של 3 מיליון דולר. מי שתממן את ההשקעה היא השותפה של החברה – חברה סינית אשר תשקיע את הכסף ותחזיק ב-50% מן המיזם. ככל הנראה המיזם יהיה אחראי לייצור חלקיקי הננו כסף לטובת תחום הצריכה.

בתוך כך, נציין כי ננו דיימנשן הולכת ומתקדמת גם בתחום מדפסות התלת מימד אשר מיועדות להדפסת כרטיסים אלקטרוניים. מדפסות אלו עשויות לשפר בצורה משמעותית את עבודתם של מהנדסי פיתוח אשר כיום נאלצים להמתין כשבועיים מרגע תכנון כרטיס אלקטרוני ועד שחברת ייצור חיצונית מספקת דוגמת אבטיפוס. בננו דיימנשן מתכננים לעשות זאת באמצעות מדפסת אשר תדפיס את הכרטיס האלקטרוני בתוך מספר שעות.

ב-14 במארס תקיים החברה אירוע מיוחד בבורסה לניירות ערך ובו תחשוף את המדפסת לבכירי התעשייה. למדפסת מאפיינים חדשניים שטרם נראו בעולם המדפסות והיא תומכת בדרישות המקצועיות הגבוהות של עולם האלקטרוניקה: הדפסה של מעגל אלקטרוני בעל מספר רב של שכבות, הדפסה מדוייקת במרווחים של 30 מיקרון, רזולוציית עובי שכבה החל מ 3 מיקרון ועד 3 מ"מ, ורוחב מוליך של 100 מיקרון או יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קוקו 08/04/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    קראתי רבות אודותייה ולפי דעתי פוטנציאל עצום
  • 2.
    אני בפנים מ265 יעד לפחות השיא ב 500 (ל"ת)
    Zסו 05/04/2015 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ננו 05/04/2015 11:15
    הגב לתגובה זו
    המניה תזנק בקרוב!!!!!
  • או שמגיב 1 הוא נביא או שיש לו מידע פנים? (ל"ת)
    Shoiner 05/04/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
  • ננו 06/04/2015 00:29
    מה שהתכוון מגיב 1 זה שהמניה בשיא שלה (יוני 2014) הגיעה ל500 , עם ההודעה שפורסמה היום, שמשמעותה שנראה יותר הודעות חיוביות וצמיחה בתחומים נרחבים יותר, אין סיבה ואף צפוי בקרוב שתגיע לשיא הקודם שלה ואף תעלה מעל.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים