קרנית פלוג: "לא נהסס להשתמש גם בכלים לא קונבנציונלים"
קרנית פלוג נגידת בנק ישראל הגישה היום לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת את הדין וחשבון של בנק ישראל לשנת 2014. ד"ר קרנית פלוג מנתחת את כלכלת ישראל ברקע לריבית הנמוכה, הירידה במחיר הנפט, העלייה בשער הדולר, טווח האינפלציה (1%-3%).
אחד הנושאים הבולטים שנגידת בנק ישראל בחרה להתייחס אליהם הוא מחירי הדיור הגבוהים: "מחירי הדירות הוסיפו לעלות השנה, המשך לתהליך שהחל ב-2007. הממשלה יזמה בשנתיים האחרונות מגוון צעדים להגדלתו של היצע הדירות, אולם רבים מהם טרם הגיעו לידי מימוש מלא. להבדיל מצעדים אלה, תכנית 'מע"מ אפס' עלולה הייתה להגדיל את הביקוש לדירות; התכנית לא אושרה בסופו של דבר, אולם ההמתנה לאישורה גרמה במהלך השנה לצמצום זמני של מספר העסקאות. מספרן של התחלות הבנייה נותר גבוה גם השנה, ומספרן של השלמות הבנייה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנים".
מה הממשלה צריכה לעשות בתחום הדיור?
"כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים - התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית - תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד. המפקח על הבנקים נקט השנה צעד נוסף כדי לצמצם את הסיכון הנשקף למערכת הבנקאות מהאשראי לדיור: הוא הורה להגדיל את כריות ההון שהבנקים נדרשים להקצות כנגד אשראי זה".
ריבית בנק ישראל בשפל היסטורי של 0.1% לאחר שלוש הפחתות ריבית דרמטיות ומפתיעות החל מחודש יולי 2014. הנגידה מופתעת מאינפלציה הנמוכה במשק נוכח הריבית הנמוכה שאמורה באופן תיאורטי להביא להגדלת ביקושים ולעליית מחירים.
- איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קל מאוד להאשים את בנק ישראל בניפוח מחירי הדיור בגלל הריבית הנמוכה, אך במאה ה-21 עם הגלובאליזציה והיעדר גבולות כלכליים משק לא יכול להישאר עם ריבית חריגה כשבעולם יש ריבית אפסית.
קרנית פלוג תוקפת את אוזלת ידה של הממשלה: "הממשלה שולטת במרבית הקרקעות במדינה ובהליכי התכנון, ויש לה תפקיד חשוב בהגדלת היצע הדירות. התגובה של היצע הדיור לעלייה בביקושים שהסתמנה מ-2007 הייתה איטית ומהוססת. בשנתיים האחרונות ראינו גידול משמעותי בהיקפי סיומי הבנייה. אם אלה יתמידו, ויכללו גם את איזורי הביקוש, סביר שניראה קודם התייצבות ואח"כ אפילו ירידה במחירי הדירות. אבל כדי שזה יקרה נדרשת עבודה קשה של כל הגורמים הממשלתיים, ששת"פ ביניהם הוא המפתח להגדלת ההיצע לאורך זמן".
בבנק ישראל מעריכים שקיים פוטנציאל להגדלת היצע הדיור במרכז כרוך בציפוף באזורים האורבניים באמצעות כלים כמו יישום מוגבר של תמ"א 38; של פינוי בינוי; וגם של פינוי מחנות צה"ל ובנייה באזורים שיפונו.
- אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
- רוטשטיין: הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-122 מ׳ שקל; מכרה 291 דירות מתחילת השנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
לד"ר קרנית פלוג אג'נדה חברתית שבאה לידי ביטוי במחקרים שפרסמה בעבר. היום בראש בנק ישראל היא אומרת: "על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך. כדי להשיג יעדים אלה תצטרך הממשלה להגביר את יכולתה ליישם רפורמות שהיא יוזמת. שיפור השירותים הציבוריים יחייב גם למצוא את האיזון הראוי לאורך זמן בין היקפיהן של ההוצאות האזרחית והביטחונית. כל אלה יסייעו להגדיל את כושר התחרות של המשק, להאיץ את צמיחתו, להביא את פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה, ולצמצם את העוני ואי-השוויון".
- 11.ספסרי קרקעות 95%שייכים למדינה !!! (ל"ת)חיים 13/04/2015 16:01הגב לתגובה זו
- 10.כותבי תרחישים 01/04/2015 12:37הגב לתגובה זוהנגיד שעזב -והנעזב ,,- מתואמים טלפונית , היוזמה למחסור המכוון-מ " אל תגיד נגיד"- הוא רצה להיות הנגיד האירופאי- רצה להראות להם שמחירי הדיור הטסים , , . , מחזקים הבנקים בישראל ?!! ולכן הוא ראוי שהבנקאים יבחרו בו לנגיד אירופאי, לבסוף הוא הומלץ עי החניך שלו- ברנננקי, לסגנות הנגידה , מחליפו-תו מודעת למחסור המכוון-[ שימו לב המחסור המכוון שכביכול תורם לעמידות בנקים- בעצם גורם לפעולה הפוכה, מחירים שהינם בועה ומוחזקים עי חלק קטן מציבור יורדים למחיר שפוי,ופחות הנפילה גורמת לקיצון, מחירים שפויים-במיתון נתמכים עי קונים נבונים,
- 9.רן 01/04/2015 11:19הגב לתגובה זואני חושב שלא.לא יתכן שכל פקיד יקח לו סמכות כאילו נבחר ע"י הציבור.לא משנה אם צודקת או לא.
- 8.פינוי מחנות צהל 01/04/2015 10:31הגב לתגובה זולדרום ותו לא. לא חסר קרקעות בכלל. גם אפשר להרוס שיכונים מכוערים בני 60 שנה במרכז ולבנות חדש. אבל הבירוקרטיה וצרות העין חוגגים פה. העברת מחנות צהל לנגב תהיה בעתיד בכיה לדורות. לרכז הכל במקום אחד זה טמטום הכי גדול שיש הפוליטיקאים יודעים את זה אבל העיקר שיעבירו אנשים לשם בכח. כל בוקר אלפי חיילים ירוצו לתפוס את הרכבת לדרום אלפי חיילים במקום לחזור כל יום הביתה יחיו במחנות צהל צריך לספק להם מים חשמל מזון וכו. ורק תדמיינו מתקפת טילים על המחנות המרוכזות במקום אחד ותראו שיש פה מדינה מפגרת ומטומטמת שזורה חול בעיני הציבור. מחנות צהל במרכז הם הכרח . אסור לרכז הכל במקום אחד. ממשלה של חלמאים וטיפשים . בדיוק כמו ההחלטה שלהם לא לבנות במרכז ועכשיו יש תוצאות של בועת נדלן. אז....שלא יעבדו עליכם.
- 7.הביתה כמה שיותר מהר. (ל"ת)פלללןג 01/04/2015 10:25הגב לתגובה זו
- 6.אטום עכשו באופנה. נהנתניהו עושה על זה אין ספור סיבובים (ל"ת)כלומר 31/03/2015 20:40הגב לתגובה זו
- 5.אלי 31/03/2015 19:29הגב לתגובה זולבניה , צהל הוא הגורם היחיד ששומר על הקרקעות המדינה כדי שלא יהיה כל המרכז בטון ואספלט . הכיוון הוא פינוי בינוי , העלות הקרקע היא 0 שם ניתן להוריד מחירי הדיור. אף דייר לא יהיה מוכן לשלם משכנתה גבוהה והנכס יהיה נמוך מהערך הקנוי
- 4.כל הזמן מאיימים בארץ הזו בפצצות אטום ובטילים כימיים (ל"ת)איציק 31/03/2015 13:49הגב לתגובה זו
- 3.ציפי 31/03/2015 13:29הגב לתגובה זואבל הוא לא ריאלי. מה שכן ריאלי זה הגבלת משך המשכנתא ל 15 שנים בלבד, ולמשקיעים ל 10 שנים. בכך הסך הכולל של החזרי המשכנתא דווקא מוזל, אבל ההחזר החודשי גבוה יותר. את הישראלי כל מה שמעניין זה החזר חודשי, ולכן אם שכר דירה פתאום ייראה זול יותר, אנשים יבחרו להמתין עם קניית הדירה. למוכרים לא תהיה ברירה אלא להוריד מחירים בכל הארץ כדי "לפגוש" את הקונים. משכנתא קצרה גם מאפשרת להחזר החודשי לעלות פחות במקרה של עלייה בריבית בעתיד (כי המח"מ קצר). ***לגבי היצע: פלוג כועסת על הממשלה שלא מגדילה היצע, ושוכחת שסטנלי פישר ביקש בדצמבר 2011 בשיחה סגורה עם שר השיכון אטיאס, שלא יעברו את ה 40,000 התחלות בניה.
- אז אנשים ילכו לשוק האפור ומה עשית בזה? (ל"ת)שאפיק 31/03/2015 15:41הגב לתגובה זו
- 2.אזרח מודאג 31/03/2015 12:51הגב לתגובה זו"על הממשלה לדאוג להגדלת הפריון במשק" "כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים - התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית - תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד" יופי, ממש עוזר להגיד את כל הבעיות.... תביאי פתרונות, תוכניות, לא סיסמאות
- בא 31/03/2015 14:00הגב לתגובה זום כלום חוץ מסיסמאות ,תוכניות שלא יבוצעו ,וועדות קבורה , במקרה והעניינים לא הולכים בכוון הרצוי אז ,אז עושים באמת ומהר .
- 1.בא 31/03/2015 12:23הגב לתגובה זוי לאן מועדות פנייך ,תתרכזי בדיווחים של אלה שירדו למטה לגיהנום ,שם יחברו אותך למצוקות של זוגצעיר שמנסה לשרוד בישראל כשמנהלים כמוך בשטח .
- כתוב בוטה אבל מה לעשות- נכון!! (ל"ת)Z 31/03/2015 12:41הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הבנקים עולה 0.4%, מדד הביטוח מאבד 2.1%; מגמה חיובית בת"א
הלחץ על מניות הביטוח ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות, והמניות נסחרות בטריטוריה שלילית; הבנקים עולים ברקע המלצת בארקליס; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי ונסחרות בעליות
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
הבוקר נפתח עם לחץ משמעותי על מניות הביטוח. הסיבה? הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר. בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
מנגד, מניות הבנקים מקבלות רוח גבית. הבנקים הגדולים דיווחו על תוצאות חזקות בעונת הדוחות החולפת, ובבק ההשקעות ברקליס רואים בסקטור עדיין נקודת חוזק בשוק המקומי. על פי הסקירה האחרונה, ההמלצות נותרות חיוביות לשלושה בנקים: לאומי, פועלים ודיסקונט, בעוד ההמלצה על מזרחי טפחות נותרת "החזק". התוצאות ברבעון השלישי עלו על התחזיות כמעט בכל הפרמטרים, עם תשואה להון ממוצעת של 16.3%, צמיחת אשראי שנתית של כ-11% ושיפור חד ביחסי היעילות, שירדו לרמה ממוצעת של כ-35% בלבד, נמוך בהרבה מהבנקים בארה"ב ובאירופה. גם איכות הנכסים נותרה יציבה, עם ירידה בהלוואות הבעייתיות ועלייה ביחסי הכיסוי.
ברקליס מציינים כי הורדת הריבית כבר מגולמת במודלים של ההנהלות, וההשפעה של ירידה של 1% על הכנסות הריבית מוגדרת "שולית". קדימה, האנליסטים צופים מרווח ריבית מעט נמוך יותר ב-2026, אך עדיין צמיחת אשראי של 8% ותשואות להון שנעות בין 13.6% ל-17.4%, נתונים הגבוהים משמעותית מהממוצע הגלובלי. לאומי בולט ביעילות ובאיכות הנכסים, הפועלים נהנה מעודף הון גדול, ודיסקונט מציג פוטנציאל תשואה גבוה לטווח הארוך. מנגד, מזרחי-טפחות נתפס כמתומחר יחסית נכון, אך עדיין עם תשואה להון הגבוהה בסקטור. בשורה התחתונה, ברקליס ממשיכים לראות בבנקים חשיפה חיובית לכלכלה המקומית, כל עוד ההוצאות נשארות בשליטה והמשק שומר על סביבת צמיחה יציבה.
- כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה - מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
