קרנית פלוג: "לא נהסס להשתמש גם בכלים לא קונבנציונלים"

קרנית פלוג: "שיפור השירותים הציבוריים יחייב למצוא איזו בין היקפיהן של ההוצאות האזרחית והביטחונית"

אבי שאולי | 31/03/2015 12:06 (14)

נגידת בנק ישראל הגישה היום לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת את הדין וחשבון של בנק ישראל לשנת 2014. ד"ר קרנית פלוג מנתחת את כלכלת ישראל ברקע לריבית הנמוכה, הירידה במחיר הנפט, העלייה בשער הדולר, טווח האינפלציה (1%-3%).

אחד הנושאים הבולטים שנגידת בנק ישראל בחרה להתייחס אליהם הוא מחירי הדיור הגבוהים: "מחירי הדירות הוסיפו לעלות השנה, המשך לתהליך שהחל ב-2007. הממשלה יזמה בשנתיים האחרונות מגוון צעדים להגדלתו של היצע הדירות, אולם רבים מהם טרם הגיעו לידי מימוש מלא. להבדיל מצעדים אלה, תכנית 'מע"מ אפס' עלולה הייתה להגדיל את הביקוש לדירות; התכנית לא אושרה בסופו של דבר, אולם ההמתנה לאישורה גרמה במהלך השנה לצמצום זמני של מספר העסקאות. מספרן של התחלות הבנייה נותר גבוה גם השנה, ומספרן של השלמות הבנייה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנים".

מה הממשלה צריכה לעשות בתחום הדיור?

"כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים - התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית - תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד. המפקח על הבנקים נקט השנה צעד נוסף כדי לצמצם את הסיכון הנשקף למערכת הבנקאות מהאשראי לדיור: הוא הורה להגדיל את כריות ההון שהבנקים נדרשים להקצות כנגד אשראי זה".

ריבית בנק ישראל בשפל היסטורי של 0.1% לאחר שלוש הפחתות ריבית דרמטיות ומפתיעות החל מחודש יולי 2014. הנגידה מופתעת מאינפלציה הנמוכה במשק נוכח הריבית הנמוכה שאמורה באופן תיאורטי להביא להגדלת ביקושים ולעליית מחירים.

קל מאוד להאשים את בנק ישראל בניפוח מחירי הדיור בגלל הריבית הנמוכה, אך במאה ה-21 עם הגלובאליזציה והיעדר גבולות כלכליים משק לא יכול להישאר עם ריבית חריגה כשבעולם יש ריבית אפסית.

קרנית פלוג תוקפת את אוזלת ידה של הממשלה: "הממשלה שולטת במרבית הקרקעות במדינה ובהליכי התכנון, ויש לה תפקיד חשוב בהגדלת היצע הדירות. התגובה של היצע הדיור לעלייה בביקושים שהסתמנה מ-2007 הייתה איטית ומהוססת. בשנתיים האחרונות ראינו גידול משמעותי בהיקפי סיומי הבנייה. אם אלה יתמידו, ויכללו גם את איזורי הביקוש, סביר שניראה קודם התייצבות ואח"כ אפילו ירידה במחירי הדירות. אבל כדי שזה יקרה נדרשת עבודה קשה של כל הגורמים הממשלתיים, ששת"פ ביניהם הוא המפתח להגדלת ההיצע לאורך זמן".

בבנק ישראל מעריכים שקיים פוטנציאל להגדלת היצע הדיור במרכז כרוך בציפוף באזורים האורבניים באמצעות כלים כמו יישום מוגבר של תמ"א 38; של פינוי בינוי; וגם של פינוי מחנות צה"ל ובנייה באזורים שיפונו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לד"ר קרנית פלוג אג'נדה חברתית שבאה לידי ביטוי במחקרים שפרסמה בעבר. היום בראש בנק ישראל היא אומרת: "על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך. כדי להשיג יעדים אלה תצטרך הממשלה להגביר את יכולתה ליישם רפורמות שהיא יוזמת. שיפור השירותים הציבוריים יחייב גם למצוא את האיזון הראוי לאורך זמן בין היקפיהן של ההוצאות האזרחית והביטחונית. כל אלה יסייעו להגדיל את כושר התחרות של המשק, להאיץ את צמיחתו, להביא את פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה, ולצמצם את העוני ואי-השוויון".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

11.
ספסרי קרקעות 95%שייכים למדינה !!! (ל"ת)
חיים 13/04/2015 16:01
הגב לתגובה זו
10.
כותבי תרחישים 01/04/2015 12:37
הגב לתגובה זו
הנגיד שעזב -והנעזב ,,- מתואמים טלפונית , היוזמה למחסור המכוון-מ " אל תגיד נגיד"- הוא רצה להיות הנגיד האירופאי- רצה להראות להם שמחירי הדיור הטסים , , . , מחזקים הבנקים בישראל ?!! ולכן הוא ראוי שהבנקאים יבחרו בו לנגיד אירופאי, לבסוף הוא הומלץ עי החניך שלו- ברנננקי, לסגנות הנגידה , מחליפו-תו מודעת למחסור המכוון-[ שימו לב המחסור המכוון שכביכול תורם לעמידות בנקים- בעצם גורם לפעולה הפוכה, מחירים שהינם בועה ומוחזקים עי חלק קטן מציבור יורדים למחיר שפוי,ופחות הנפילה גורמת לקיצון, מחירים שפויים-במיתון נתמכים עי קונים נבונים,
9.
רן 01/04/2015 11:19
הגב לתגובה זו
אני חושב שלא.לא יתכן שכל פקיד יקח לו סמכות כאילו נבחר ע"י הציבור.לא משנה אם צודקת או לא.
8.
פינוי מחנות צהל 01/04/2015 10:31
הגב לתגובה זו
לדרום ותו לא. לא חסר קרקעות בכלל. גם אפשר להרוס שיכונים מכוערים בני 60 שנה במרכז ולבנות חדש. אבל הבירוקרטיה וצרות העין חוגגים פה. העברת מחנות צהל לנגב תהיה בעתיד בכיה לדורות. לרכז הכל במקום אחד זה טמטום הכי גדול שיש הפוליטיקאים יודעים את זה אבל העיקר שיעבירו אנשים לשם בכח. כל בוקר אלפי חיילים ירוצו לתפוס את הרכבת לדרום אלפי חיילים במקום לחזור כל יום הביתה יחיו במחנות צהל צריך לספק להם מים חשמל מזון וכו. ורק תדמיינו מתקפת טילים על המחנות המרוכזות במקום אחד ותראו שיש פה מדינה מפגרת ומטומטמת שזורה חול בעיני הציבור. מחנות צהל במרכז הם הכרח . אסור לרכז הכל במקום אחד. ממשלה של חלמאים וטיפשים . בדיוק כמו ההחלטה שלהם לא לבנות במרכז ועכשיו יש תוצאות של בועת נדלן. אז....שלא יעבדו עליכם.
7.
הביתה כמה שיותר מהר. (ל"ת)
פלללןג 01/04/2015 10:25
הגב לתגובה זו
6.
אטום עכשו באופנה. נהנתניהו עושה על זה אין ספור סיבובים (ל"ת)
כלומר 31/03/2015 20:40
הגב לתגובה זו
5.
אלי 31/03/2015 19:29
הגב לתגובה זו
לבניה , צהל הוא הגורם היחיד ששומר על הקרקעות המדינה כדי שלא יהיה כל המרכז בטון ואספלט . הכיוון הוא פינוי בינוי , העלות הקרקע היא 0 שם ניתן להוריד מחירי הדיור. אף דייר לא יהיה מוכן לשלם משכנתה גבוהה והנכס יהיה נמוך מהערך הקנוי
4.
כל הזמן מאיימים בארץ הזו בפצצות אטום ובטילים כימיים (ל"ת)
איציק 31/03/2015 13:49
הגב לתגובה זו
3.
ציפי 31/03/2015 13:29
הגב לתגובה זו
אבל הוא לא ריאלי. מה שכן ריאלי זה הגבלת משך המשכנתא ל 15 שנים בלבד, ולמשקיעים ל 10 שנים. בכך הסך הכולל של החזרי המשכנתא דווקא מוזל, אבל ההחזר החודשי גבוה יותר. את הישראלי כל מה שמעניין זה החזר חודשי, ולכן אם שכר דירה פתאום ייראה זול יותר, אנשים יבחרו להמתין עם קניית הדירה. למוכרים לא תהיה ברירה אלא להוריד מחירים בכל הארץ כדי "לפגוש" את הקונים. משכנתא קצרה גם מאפשרת להחזר החודשי לעלות פחות במקרה של עלייה בריבית בעתיד (כי המח"מ קצר). ***לגבי היצע: פלוג כועסת על הממשלה שלא מגדילה היצע, ושוכחת שסטנלי פישר ביקש בדצמבר 2011 בשיחה סגורה עם שר השיכון אטיאס, שלא יעברו את ה 40,000 התחלות בניה.
אז אנשים ילכו לשוק האפור ומה עשית בזה? (ל"ת)
שאפיק 31/03/2015 15:41
הגב לתגובה זו
2.
אזרח מודאג 31/03/2015 12:51
הגב לתגובה זו
"על הממשלה לדאוג להגדלת הפריון במשק" "כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים - התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית - תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד" יופי, ממש עוזר להגיד את כל הבעיות.... תביאי פתרונות, תוכניות, לא סיסמאות
בא 31/03/2015 14:00
הגב לתגובה זו
ם כלום חוץ מסיסמאות ,תוכניות שלא יבוצעו ,וועדות קבורה , במקרה והעניינים לא הולכים בכוון הרצוי אז ,אז עושים באמת ומהר .
1.
בא 31/03/2015 12:23
הגב לתגובה זו
י לאן מועדות פנייך ,תתרכזי בדיווחים של אלה שירדו למטה לגיהנום ,שם יחברו אותך למצוקות של זוגצעיר שמנסה לשרוד בישראל כשמנהלים כמוך בשטח .
כתוב בוטה אבל מה לעשות- נכון!! (ל"ת)
Z 31/03/2015 12:41
הגב לתגובה זו

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן