אלו השינויים הצפויים בעדכון המדדים הקרוב - בוודאות גבוהה במיוחד
עד לפני כמה שבועות, היה נראה כי עדכון המדדים הקרוב צפוי להיות משעמם עם מעט שינויים. היום, כבר ניתן לסמן בהסתברות גבוהה מאוד את כל השינויים הצפויים במדדים המובילים בבורסה. ההרכב הסופי של המדדים ייקבע באופן סופי ביום ראשון בשלב הנעילה.
עדכון המדדים מחושב על בסיס שווי השוק המשוקלל של המניות בבורסה בין ה-15 בנובמבר לבין ה-30 בנובמבר. עד כה עברו 9.5 ימי מסחר, ועל כן ניתן לסמן את השינויים הצפויים בוודאות גבוהה במיוחד. השינויים ייכנסו לתוקף ביום ה-15 בדצמבר כאשר יום מוקדם יותר ייערך שלב עדכון המדדים ובו תעודות הסל יזרימו ביקושים והיצעים שונים בהתאם לשינויים הנדרשים.
מדד המעו"ף
לראשונה אחרי שנים רבות - שתי חברות הסלולר פרטנר וסלקום צפויות להיות מודחות מן המדד היוקרתי. באופן תיאורטי ישנו סיכוי קלוש ביותר לפרטנר להישאר במדד אם תצליח לעקוף בשווי השוק המשוקלל את אלוני חץ. כרגע הפער בין שתי המניות הוא 0.7%, אך הוא משקלל בתוכו כבר 9.5 ימי מסחר מתוך 11 ימים הקובעים לצורך חישוב המשקל.
מי שצפוי להתברג אל המדד היוקרתי הן מניית פרוטרום שבשנה החולפת זינקה ב-50% ותהפוך לחברה במקום ה-21 בבורסה במונחי שווי שוק. מניית מליסרון תתפוס את מקומה במדד ותהיה החברה ה-25 בגודלה בבורסה במונחי שווי שוק.
- דמרי נלחמת על מקומה בת"א 35 עם הקצאה פרטית של 234 מיליון שקל למוסדיים
- עדכון המדדים מאחורינו: מי מרוויח ומי מפסיד ביום שאחרי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד ת"א 75
במדד ת"א 75 צפויים להתרחש מספר שינויים בולטים. נכון להיום, מונה המדד 76 חברות - כך שמספר החברות הנכנסות יהיה נמוך ב-1 ממספר המניות היוצאות.
נתחיל מהיוצאות: מניות פרוטרום ומליסרון צפויות לצאת מן המדד כתוצאה מהשדרוג למדד ת"א 25. בנוסף, חמש מניות צפויות לצאת מן המדד בעקבות ירידה אל מתחת למקום ה-115 במונחי שווי שוק. ארבע חברות הינן מתחום מדעי החיים: פוטומדקס, קמהדע, אלרון, כלל ביוטכנו. החברה האחרונה היא נייר חדרה שפרסמה דוחות גרועים והמניה נמצאת במקום ה-122 מבחינת שווי שוק.
שש מניות צפויות להיכנס למדד ת"א 75: שתי מניות הינן סלקום ופרטנר שנפלו ממדד המעו"ף. ארבע מניות נוספות הן ביטוח ישיר שבעלת השליטה בה ביצעה הפצה לטובת כניסה למדד. שלוש המניות הנוספות הן אקויטל, איידיאו וסאמיט הממוקמות במקומות ה-74, 77 ו-84 בהתאמה במונחי שווי שוק - מקומות אשר מכניסות את המניות בוודאות אל תוך המדד.
מדד יתר 50
מדד היתר 50 מונה כיום 51 מניות ולכן גם במקרה הזה מספר המניות היוצאות מן המדד יהיה גבוה ב-1 ממספר המניות הנכנסות. תמונת המצב של המניות הנכנסות והיוצאות היא כמעט סגורה - אך עדיין אם תתבצע הפצה משמעותית באחת המניות שנמצאות מחוץ למדד - התמונה הסופית עשויה להשתנות.
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
שש מניות צפויות לצאת מן המדד במסגרת עדכון המדדים הקרוב: שלוש מניות הן אקויטל, איידיאו וסאמיט שמשתדרגות למדד ת"א 100. שלוש מניות נוספות מידרדרות החוצה מן המדד בשל צניחה בשווי השוק שלהן. מדובר במניות פריורטק, סיירן וגבעות יהש שממוקמות במקומות ה-171, 177 ו-188 בהתאמה.
חמש המניות שייכנסו למדד הן כדלקמן: נייר חדרה שנפלטת ממדד ת"א 100, אינטרנט זהב שביצעה הפצה ונכנסת למדד, קמהדע ואלרון שהידרדרו ממדד ת"א 100 והאחרונה שנכנסה בזכות היא לוינשטין נכסים שממוקמת במקום ה-135 אשר מאפשר לה להיכנס למדד.
מדד ת"א יתר מאגר
מספר המניות במדד היתר מאגר הוא בלתי מוגבל. כל מניה שעונה לכללי הכניסה למאגר יכולה להיכנס לשם. המניות הצפויות להיכנס למאגר הן אלו: אפליי, דוניץ, פוליגון, מיי סייז ו וו.טי.פי. בנוסף, גם פוטומדקס כלל ביוטכנו נייר חדרה אלרון וקמהדע צפויות להיכנס למדד בשל ההידרדרות הדרמטית בשווי השוק שלהן והיציאה ממדד ת"א 100. ייתכן שמניות נוספות ייכנסו למדד אם יבצעו עד יום ראשון הפצה שתאפשר להן לעמוד בתקנות.
בכדי שמניה תצא ממדד המאגר, שווי השוק שלה צפוי להיות נמוך מ-50 מיליון שקל. המניות הבאות ייצאו מן המדד: ביוסל, שפע ימים ו דורי בניה. גם דורי קבוצה צפויה להיפלט מן המדד מאחר והזרמת ההון מצד גזית הקטינה את החזקות הציבור ל-15.1% - הרבה מתחת לרף הנדרש כדי להישאר במדד (25%). מניה נוספת שתיפלט מהמדד היא תיא השקעות שתיכנס לדלי הסחירות בעקבות אי מינוי עושה שוק. מניות נוספות שייפלטו מן המדד הן סאמיט, איידיאו ואקויטל שמשתדרגות לת"א 100 והן כבר לא מניות יתר.
במסלול המהיר
- 4.דוניץ שנכנסת למדד יתר מאגר הכי מבטיחה (ל"ת)אבי 28/11/2014 08:10הגב לתגובה זו
- 3.פריורטק תתרסק ל-1,000 (ל"ת)עידן 27/11/2014 19:12הגב לתגובה זו
- 2.עוף החול 27/11/2014 13:16הגב לתגובה זוכנראה טעיתי...
- 1.שפע תתרסק ביציאה ל 13 לפחות (ל"ת)TAM 27/11/2014 13:10הגב לתגובה זו

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.