מנכ"ל וודסייד בארץ - "אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה"
"אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה", כך אמר היום מנכ"ל ענקית הנפט גז האוסטרלית, וודסייד, שמבקר בימים אלה בישראל, במסגרת פגישתו עם שר האנרגיה והמים, סילבן שלום. הנושא המרכזי עליו דיברו השניים היה העיכוב המתמשך באישור מסקנות ועדת צמח בממשלה ובכנסת, למרות ההבטחות שהבטיח ראש הממשלה לאישור מהיר של מסקנות הוועדה. השר שלום התחייב בפני קולמן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה כבר בחודש הקרוב.
העיכוב באישור מסקנות הוועדה מותיר בחוסר ודאות את סוגיית יצוא הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים שנמצאו בחופי ישראל, ובראשם מאגר "לוויתן", מה שמעכב את וודסייד מלחתום על העסקה במסגרתה היא צפויה להשקיע בפיתוח מאגר "לוויתן" כ-1.2 מיליארד דולר בתמורה ל-30% מהרשיון.
הלחץ בשוק הישראלי בא לידי ביטוי בירידות שרושמות מניות השותפויות הקשורות למאגר. מניית רציו יורדת כעת ב-2.5% לאחר שמוקדם יותר כבר נפלה ב-4.75% והיא נסחרת כיום ברמה של כ-30 אגורות, רמתה הנמוכה ביותר מאז חודש אוקטובר.
שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, נפגש היום (ה') בלשכתו בת"א עם פיטר קולמן, מנכ"ל חברת WOODSIDE האוסטרלית השותפה בהסכם מותנה לשותפות במאגר "לוויתן" ודן עימו בסוגיית מאגר לוויתן ובמשק הגז הטבעי בישראל.
"בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז"
השר שלום הציג בפני קולמן את הדעות השונות בישראל הקשורות לייצוא הגז הטבעי ומסקנות הועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי בישראל ועדכן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה בחודש הקרוב.
השר שלום אמר: "בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז. אנו נעשה הכל כדי למשוך חברות בינלאומיות לפעול ולהשקיע בישראל ולמצוא תגליות חדשות. צריכים למצוא את האיזון הנכון שבין שמירה על אוצרות הטבע לדורות הבאים לבין משיכת חברות מחו"ל להשקיע בישראל. אנסה לשכנע את חבריי השרים לפעול עפ"י הדרך הזו".
במהלך הפגישה חזר קולמן על עמדת החברה לפיה יש לאשר במהירות את מסקנות הוועדה וליישמן. בנוסף, ציין כי כדי להוזיל את מחירי הגז הטבעי לשימוש פנימי יש לייצא כמויות מסוימות של גז טבעי.
קולמן הוסיף כי WOODSIDE לא מתכוונת להציב תנאים מוקדמים וכי היא מחויבת לבצע את ההשקעה בישראל במלואה, לפעול במשק הגז הטבעי הישראלי ובמאגר לוויתן. עוד הוסיף קולמן את החשיבות של המשך הפעולה והפיתוח של המאגר על מנת לחשוף תגליות חדשות.
- 6.שרה 25/04/2013 15:16הגב לתגובה זואני לא מבין כל המנכלים צרכים להיפגש רק עם שרה כי האדון בבי היפוטנט ושרה היא הקובעת
- 5.רציו 25/04/2013 14:43הגב לתגובה זומה קורה ברציו למה נופלת ככה חייבים לאשר את צמח אחרת הגז ישאר באדמה תפסת מרובה לא תפסת
- 4.הצעה למר לקולמן לשקול שותפות עם גבעות בקידוחי יבשה. (ל"ת)בעילום שם 25/04/2013 14:13הגב לתגובה זו
- בעילום שם 26/04/2013 13:45הגב לתגובה זוספציפית למר קולמן, מנכ"ל וודסייד. בינתיים, אף אחד מהמוסדיים לא הצטרף ולא ברור לי מדוע? האם לא מעוניינים בקידוחי יבשה בגלל האכזבות שהיו בעבר, או אולי הנהלת גבעות אינה מעוניינת בצירוף שותף?
- 3.huxh 25/04/2013 13:32הגב לתגובה זואם הממשלה לא תתעשת ולא תאשר יצוא הגז .הגז יישאר טמון בקרקע וחברות חיפושי הגז ייעלמו. ואז חובת המשקיעים שהפסידו כסף רב לא תהיה להם ברירה לדרוש מהממשלה פיצויים הוגנים..אפילו אם צריך בעזרת בית המשפט .
- פיצויים? הצחקתני. (ל"ת)ממ ממה 25/04/2013 13:45הגב לתגובה זו
- 2.גד 25/04/2013 13:30הגב לתגובה זוטוב ליצוא ! שלי תשבור את ראשה הפוליטי בסוגיה הזאת.
- 1.חתיכת אפס הסילבן הזה רק מחפש כבוד לך לעבוד טפיל (ל"ת)תום 25/04/2013 13:27הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
