מנכ"ל וודסייד בארץ - "אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה"

בפגישה עם השר שלום חזר קולמן על עמדת החברה: יש לאשר במהירות את מסקנות ועדת צמחה וליישמן. לחץ בשוק : רציו נפלה כ-5%
יעל גרונטמן | (8)

"אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה", כך אמר היום מנכ"ל ענקית הנפט גז האוסטרלית, וודסייד, שמבקר בימים אלה בישראל, במסגרת פגישתו עם שר האנרגיה והמים, סילבן שלום. הנושא המרכזי עליו דיברו השניים היה העיכוב המתמשך באישור מסקנות ועדת צמח בממשלה ובכנסת, למרות ההבטחות שהבטיח ראש הממשלה לאישור מהיר של מסקנות הוועדה. השר שלום התחייב בפני קולמן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה כבר בחודש הקרוב.

העיכוב באישור מסקנות הוועדה מותיר בחוסר ודאות את סוגיית יצוא הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים שנמצאו בחופי ישראל, ובראשם מאגר "לוויתן", מה שמעכב את וודסייד מלחתום על העסקה במסגרתה היא צפויה להשקיע בפיתוח מאגר "לוויתן" כ-1.2 מיליארד דולר בתמורה ל-30% מהרשיון.

הלחץ בשוק הישראלי בא לידי ביטוי בירידות שרושמות מניות השותפויות הקשורות למאגר. מניית רציו יורדת כעת ב-2.5% לאחר שמוקדם יותר כבר נפלה ב-4.75% והיא נסחרת כיום ברמה של כ-30 אגורות, רמתה הנמוכה ביותר מאז חודש אוקטובר.

שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, נפגש היום (ה') בלשכתו בת"א עם פיטר קולמן, מנכ"ל חברת WOODSIDE האוסטרלית השותפה בהסכם מותנה לשותפות במאגר "לוויתן" ודן עימו בסוגיית מאגר לוויתן ובמשק הגז הטבעי בישראל.

"בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז"

השר שלום הציג בפני קולמן את הדעות השונות בישראל הקשורות לייצוא הגז הטבעי ומסקנות הועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי בישראל ועדכן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה בחודש הקרוב.

השר שלום אמר: "בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז. אנו נעשה הכל כדי למשוך חברות בינלאומיות לפעול ולהשקיע בישראל ולמצוא תגליות חדשות. צריכים למצוא את האיזון הנכון שבין שמירה על אוצרות הטבע לדורות הבאים לבין משיכת חברות מחו"ל להשקיע בישראל. אנסה לשכנע את חבריי השרים לפעול עפ"י הדרך הזו".

במהלך הפגישה חזר קולמן על עמדת החברה לפיה יש לאשר במהירות את מסקנות הוועדה וליישמן. בנוסף, ציין כי כדי להוזיל את מחירי הגז הטבעי לשימוש פנימי יש לייצא כמויות מסוימות של גז טבעי.

קולמן הוסיף כי WOODSIDE לא מתכוונת להציב תנאים מוקדמים וכי היא מחויבת לבצע את ההשקעה בישראל במלואה, לפעול במשק הגז הטבעי הישראלי ובמאגר לוויתן. עוד הוסיף קולמן את החשיבות של המשך הפעולה והפיתוח של המאגר על מנת לחשוף תגליות חדשות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרה 25/04/2013 15:16
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין כל המנכלים צרכים להיפגש רק עם שרה כי האדון בבי היפוטנט ושרה היא הקובעת
  • 5.
    רציו 25/04/2013 14:43
    הגב לתגובה זו
    מה קורה ברציו למה נופלת ככה חייבים לאשר את צמח אחרת הגז ישאר באדמה תפסת מרובה לא תפסת
  • 4.
    הצעה למר לקולמן לשקול שותפות עם גבעות בקידוחי יבשה. (ל"ת)
    בעילום שם 25/04/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
  • בעילום שם 26/04/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    ספציפית למר קולמן, מנכ"ל וודסייד. בינתיים, אף אחד מהמוסדיים לא הצטרף ולא ברור לי מדוע? האם לא מעוניינים בקידוחי יבשה בגלל האכזבות שהיו בעבר, או אולי הנהלת גבעות אינה מעוניינת בצירוף שותף?
  • 3.
    huxh 25/04/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    אם הממשלה לא תתעשת ולא תאשר יצוא הגז .הגז יישאר טמון בקרקע וחברות חיפושי הגז ייעלמו. ואז חובת המשקיעים שהפסידו כסף רב לא תהיה להם ברירה לדרוש מהממשלה פיצויים הוגנים..אפילו אם צריך בעזרת בית המשפט .
  • פיצויים? הצחקתני. (ל"ת)
    ממ ממה 25/04/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גד 25/04/2013 13:30
    הגב לתגובה זו
    טוב ליצוא ! שלי תשבור את ראשה הפוליטי בסוגיה הזאת.
  • 1.
    חתיכת אפס הסילבן הזה רק מחפש כבוד לך לעבוד טפיל (ל"ת)
    תום 25/04/2013 13:27
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%