מנכ"ל וודסייד בארץ - "אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה"
"אנחנו מחויבים לבצע את ההשקעה בישראל במלואה", כך אמר היום מנכ"ל ענקית הנפט גז האוסטרלית, וודסייד, שמבקר בימים אלה בישראל, במסגרת פגישתו עם שר האנרגיה והמים, סילבן שלום. הנושא המרכזי עליו דיברו השניים היה העיכוב המתמשך באישור מסקנות ועדת צמח בממשלה ובכנסת, למרות ההבטחות שהבטיח ראש הממשלה לאישור מהיר של מסקנות הוועדה. השר שלום התחייב בפני קולמן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה כבר בחודש הקרוב.
העיכוב באישור מסקנות הוועדה מותיר בחוסר ודאות את סוגיית יצוא הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים שנמצאו בחופי ישראל, ובראשם מאגר "לוויתן", מה שמעכב את וודסייד מלחתום על העסקה במסגרתה היא צפויה להשקיע בפיתוח מאגר "לוויתן" כ-1.2 מיליארד דולר בתמורה ל-30% מהרשיון.
הלחץ בשוק הישראלי בא לידי ביטוי בירידות שרושמות מניות השותפויות הקשורות למאגר. מניית רציו יורדת כעת ב-2.5% לאחר שמוקדם יותר כבר נפלה ב-4.75% והיא נסחרת כיום ברמה של כ-30 אגורות, רמתה הנמוכה ביותר מאז חודש אוקטובר.
שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, נפגש היום (ה') בלשכתו בת"א עם פיטר קולמן, מנכ"ל חברת WOODSIDE האוסטרלית השותפה בהסכם מותנה לשותפות במאגר "לוויתן" ודן עימו בסוגיית מאגר לוויתן ובמשק הגז הטבעי בישראל.
"בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז"
השר שלום הציג בפני קולמן את הדעות השונות בישראל הקשורות לייצוא הגז הטבעי ומסקנות הועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי בישראל ועדכן כי הנושא יוכרע בישיבת הממשלה בחודש הקרוב.
השר שלום אמר: "בכל מקרה, לא יהיה ייצוא אפס של גז. אנו נעשה הכל כדי למשוך חברות בינלאומיות לפעול ולהשקיע בישראל ולמצוא תגליות חדשות. צריכים למצוא את האיזון הנכון שבין שמירה על אוצרות הטבע לדורות הבאים לבין משיכת חברות מחו"ל להשקיע בישראל. אנסה לשכנע את חבריי השרים לפעול עפ"י הדרך הזו".
במהלך הפגישה חזר קולמן על עמדת החברה לפיה יש לאשר במהירות את מסקנות הוועדה וליישמן. בנוסף, ציין כי כדי להוזיל את מחירי הגז הטבעי לשימוש פנימי יש לייצא כמויות מסוימות של גז טבעי.
קולמן הוסיף כי WOODSIDE לא מתכוונת להציב תנאים מוקדמים וכי היא מחויבת לבצע את ההשקעה בישראל במלואה, לפעול במשק הגז הטבעי הישראלי ובמאגר לוויתן. עוד הוסיף קולמן את החשיבות של המשך הפעולה והפיתוח של המאגר על מנת לחשוף תגליות חדשות.
- 6.שרה 25/04/2013 15:16הגב לתגובה זואני לא מבין כל המנכלים צרכים להיפגש רק עם שרה כי האדון בבי היפוטנט ושרה היא הקובעת
- 5.רציו 25/04/2013 14:43הגב לתגובה זומה קורה ברציו למה נופלת ככה חייבים לאשר את צמח אחרת הגז ישאר באדמה תפסת מרובה לא תפסת
- 4.הצעה למר לקולמן לשקול שותפות עם גבעות בקידוחי יבשה. (ל"ת)בעילום שם 25/04/2013 14:13הגב לתגובה זו
- בעילום שם 26/04/2013 13:45הגב לתגובה זוספציפית למר קולמן, מנכ"ל וודסייד. בינתיים, אף אחד מהמוסדיים לא הצטרף ולא ברור לי מדוע? האם לא מעוניינים בקידוחי יבשה בגלל האכזבות שהיו בעבר, או אולי הנהלת גבעות אינה מעוניינת בצירוף שותף?
- 3.huxh 25/04/2013 13:32הגב לתגובה זואם הממשלה לא תתעשת ולא תאשר יצוא הגז .הגז יישאר טמון בקרקע וחברות חיפושי הגז ייעלמו. ואז חובת המשקיעים שהפסידו כסף רב לא תהיה להם ברירה לדרוש מהממשלה פיצויים הוגנים..אפילו אם צריך בעזרת בית המשפט .
- פיצויים? הצחקתני. (ל"ת)ממ ממה 25/04/2013 13:45הגב לתגובה זו
- 2.גד 25/04/2013 13:30הגב לתגובה זוטוב ליצוא ! שלי תשבור את ראשה הפוליטי בסוגיה הזאת.
- 1.חתיכת אפס הסילבן הזה רק מחפש כבוד לך לעבוד טפיל (ל"ת)תום 25/04/2013 13:27הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
